החטיפה מן ההרמון

בבית היכל התרבות הוותיק בתל-אביב, העלתה התזמורת הפילהרמונית הישראלית אופרה בלתי נשכחת, עם תפאורה מדהימה, תלבושות מפתיעות וסולנים מצוינים.

חן רייס ב"חטיפה מן ההרמון"

מוצרט הגדיר את "החטיפה מן ההרמון" (1782) כ"מחזמר", ולא כאופרה. היצירה מספרת על גבר ושתי נשים שנחטפו להרמון הפחה הטורקי, ועל ניסיונותיו של ארוסה של אחת מהנשים לחדור להרמון ולשחררם. בסוף הטוב מפגין הפחה נדיבות לב, והכל בא על מקומו בשלום. הסיפור הקליל כנוצה זכה להפקה מרשימה של הפילהרמונית הישראלית, המוכיחה שבגילה המתקדם, 70 שנה, עוד כוחה במותניה. העיצוב המדהים הוא של יורגן קירנר שבנה במה בצורת מעגל חיצוני, שבתוכו, בכעין בריכה עגולה, מצויה התזמורת. עיצוב קיר המחיצה דמוי מגזרות נייר מאפשר משחק אורות המועברים דרכו, בעיצובה של ג'ודי קופרמן, שמעצים את האווירה המיוחדת.

הבימוי הנהדר של ארון שטיל מלא בהומור ומשובץ בטקסטים קצרים בעברית, האינטרקציה בין הנגנים, ובין המנצח זובין מהטה לזמרים, התנועה של הזמרים-שחקנים העולים ויורדים מהבמה לאולם, מוסיפה קצב ועניין למוסיקה, כמו בהצגת תאטרון. הכול תוסס, מתנועע, ואין העין והאוזן שבעות מהמראות והקולות הנהדרים. כך גם מקהלת האופרה הישראלית שתרמה להעשרת הצלילים בעושר צבעוני.

קורט רידל, בקול הבאס המדהים ובכישרון המשחק וההומור, הוא ללא ספק כוכב הערב. כמוהו מקסימים הטנורים אנדריאס שיידגר וירג שניידר, והבאס סטפן בליי באריות שלהם. קול הסופרן של אינגריד קייזרפל מרגש ביותר, במיוחד בקטעים הליריים, והופעתה המוחצנת של הסופרן הישראלית חן רייס, בביקיני ובבלונד זוהר, הייתה מחזה מרענן ומפתיע על בימות האופרה שלנו. הגאדג'טים הטכנולוגיים המודרניים ששילב הבמאי בעלילה, הוסיפו ושידרגו את האופרה בת ה-225 שנה, ונסכו בה עוד יותר עליצות ושובבות.

עוד כתבות נצפות...