ישראל אינה ממהרת לתת מקלט לפליטים

ברכרזה: הלב אינו מתאל על מה שהעיניים אינן רואות - צילום: בן קמינסקי אפוק טיימס

למרות ההמולה ומקצב התופים האפריקניים, ניתן היה להבחין בצועדים שקטים יותר, אשר לא הצליחו להסתיר את המצוקה ואת העצב. היו בהם מבקשי מקלט שעדיין לא קיבלו מעמד של פליט. "Letmy people stay", "The Never Again is here again", "אתמול אנחנו - היום הם" ו"אין אדם לא חוקי" אמרו השלטים בשפות עברית, אנגלית, צרפתית וערבית.

טאקליט (שם בדוי) מאריתריאה היה אחד מהשקטים. עיניו הקרינו עצב וחשש גדול מהעתיד לבוא. הוא הגיע לישראל בסוף יוני. "באתי לכאן כדי להציל את החיים שלי", סיפר בקול חלוש. הוא גר בבית עם עוד כ-150 מבקשי מקלט. שניים שלושה אנשים ישנים באותה מיטה. אישה אחת, שהוא לא ממש מבין מי היא, מביאה להם לחם הביתה בכל יום, אבל זה לא מספיק להשביע אותם. לעבוד אינם יכולים כל עוד לא קיבלו מעמד של תושב.

אוסקר אוליבייה היה בקונגו מנהיג סטודנטים. הוא הגיע לישראל לפני 13 שנה. "לא הייתה לי ברירה אלא לעזוב", הוא אומר. בקונגו ישב כמה פעמים בכלא. גם כשהגיע למצרים נשקפה סכנה לחייו, כיוון שהיו במצרים חיילים מקונגו (אז זאיר) ושתי המדינות שיתפו פעולה. "הבנתי שמקלט פירושו מדינה דמוקרטית, ובאזור הזה, במזרח התיכון, מדינה דמוקרטית זו רק ישראל", מוסיף אוליבייה בעברית רהוטה.

סיימון דני, פליט סודני המתגורר בניו יורק, היה עבד בסודן עד שהצליח להימלט משם. הוא הגיע לישראל כדי לתמוך בפליטים הסודנים. הוא ביקש להתייחס לקושי של ישראל לקבל פליטים מסודן כיוון שהם מגיעים מ"מדינות הנחשבות עוינות". "האנשים האלה הם לא אויבים", הוא אומר, "הם אחים ואחיות לאנשי ישראל וליהודים במיוחד. האויב היחיד היא ממשלת סודן המבצעת את רצח העם".

בשל התהליך הסבוך בהכרה במעמד של פליט וחוסר בכוח אדם, נדרשים מבקשי המקלט להמתין זמן רב, ואף למעלה משנה, עד לקבלת מענה. למדינת ישראל אין גוף המטפל במיון מבקשי המקלט, ואת תהליך הראיונות והמיונים של יותר מ-3000 מבקשי המקלט מבצע צוות של כמה אנשים בודדים מנציגות נציבות האו"ם לפליטים.

סכנה לפליטים המוחזרים למצרים

באוגוסט גורשו על-ידי צה"ל בחזרה למצרים כ-50 מבקשי מקלט. לפי ההאשמות הם לא עברו תהליך מסודר של מיון, אולם לפי משרד ראש הממשלה הם עברו מיון ראשוני. לאחר החזרתם למצרים הם הוכנסו לכלא בקהיר, אמר מיקי בבלי, נציג נציבות האו"ם לפליטים, בישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים, אך לפי דיווח שהתפרסם לאחרונה, האו"ם ומשרד החוץ הישראלי בוחנים עתה האם חלקם גורש בחזרה לסודן. בכתבה של ה"ג'רוזלם פוסט" מה-29 באוקטובר מספר פליט סודני מישראל על אשתו, אשר הייתה בין אותם מגורשים. הוא שוחח אתה בטלפון וגילה כי לאחר שלושה שבועות בכלא המצרי נשלחה בחזרה לסודן. בנוסף היא סיפרה לו כי הרשויות הסודניות חוקרות אותה על הסיבות לשהותה בישראל.

בנוסף לסכנת החיים הצפויה לסודנים אם יגורשו חזרה לסודן, צפוי להם על-פי הנטען יחס משפיל, התעללות ואלימות מצד העם המצרי.

חשש מהמוני פליטים

בקרב גורמים בישראל יש חשש שתהליך קליטה קל ומהיר של פליטים יגרור נהירה המונית של פליטים אל ישראל, דבר שישראל לא תוכל לעמוד בו.

לפי יוסי אדלשטיין, מנהל האגף לזרים במשרד הפנים, בכל שבוע מגיעים לישראל דרך גבול מצרים לפחות 250 איש.

גבול ישראל מצרים פרוץ לחלוטין, וישראל מנסה לסגור אותו ללא התקנת גדר או הקמת חומה.

בינתיים מקווים בישראל שעל-ידי החזרת המסתננים למצרים תיעצר תופעת ההסתננות לישראל, בשל המחיר הגבוה אותו משלמים המסתננים למבריחים הבדואים המסייעים להם לחצות את סיני.

לפי יו"ר ועדת הכנסת לבעיות העובדים הזרים (המטפלת גם בענייני הפליטים), רן כהן, עלות קיום של מבקש מקלט שאיננו עובד היא כ-200 שקל ליום. הנשים לא יכולות לעבוד כיוון שהן מטפלות בילדיהן. הגברים, לעומת זאת, מאוד מעוניינים לעבוד לפרנסתם.

מאז ינואר 2007 הוגשו 3400 בקשות למקלט לנציבות האום לפליטים בישראל: 48% מהם מסודאן, 22% אריתריאה, 8% מחוף השנהב וניגריה 7%.

עוד כתבות נצפות...