מחר אנאפוליס חושבים הלאה
כשעוד לא ברור סופית מי יגיע ומי יישאר בבית, מציגים כלכלנים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים את השאלות הנוקבות של המימד הכלכלי של הסכם הקבע – שאלת ירושלים, הפליטים, ושת"פ בתשתיות - הערכות של קבוצת Aix
| 25/11/2007 |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
|
כבר החלו לספור את השעות עד לתחילתה הרשמית של הועידה, סוריה עדיין מהססת וערב הסעודית כבר החליטה, יהיה או לא יהיה מסמך מסכם גם בגדר שאלה. בינתיים יש הרואים רחוק יותר ובשבילם אנאפוליס היא התחלה.
המימד הכלכלי של כל הסכם קבע ישפיע על אפשרות קיומו לטווח ארוך.
קבוצת אי.אי.אקס [1] ( AIX) היא קבוצת עבודה שנוסדה לפני 5 שנים בחסות אוניברסיטת פאול סזאן-איקס-מרסיי III בצרפת ובתיאום עם מרכז פרס לשלום בישראל, ומרכז DATA ללימוד ומחקר בבית לחם. הרבוצה הכוללת כלכלנים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים הציגה ב-23 בנובמבר את מחקרה החדש. המחקר עוסק בהיבטים הכלכליים של הסכם קבע בין שתי המדינות, ישראל ופלסטין שתקום.
לקראת ועידת אנאפוליס ערכו חברי הקבוצה פגישות עם ראש צוות המו"מ הפלסטיני, אבו עלא, עם צוות ראש ממשלת ישראל, יורם טורבוביץ, שלום תורג'מן ופרופ' מנואל טרכטנברג, וצוות משרד החוץ בראשותו של המנכ"ל, עו"ד אהרון אברמוביץ.
ארבעה תחומים שייקבעו את אופי הסכם הקבע
עבודת קבוצת AIX התמקדה בארבעה תחומים בעלי חשיבות כלכלית עליונה בכל מו"מ בין ישראל לפלסטינים
- שיתוף פעולה כלכלי בירושלים, לפי תרחישים שונים
- היבטים כלכליים של פתרון שאלת הפליטים הפלסטינים
- אופי שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנושאי תשתיות שונים
- שלושה נושאי Fast Track ("המסלול המהיר") בעלי חשיבות מיידית, כולל עבודה פלסטינית בישראל, הסדרי סחר חדשים ופיתוח עמק הירדן
שאלת ירושליםשנים הייתה התנצחות בין פוליטיקאים שהאשימו אחד את השני בכוונה לחלק את ירושלים. בנושא ירושלים הציגה הקבוצה שלושה תרחישים אפשריים. הראשון הוא עיר מחולקת (גבול פיזי), השני הוא עיר פתוחה (תנועה חופשית של אנשים וסחורות) והשלישי הוא עיר פתוחה למחצה. הקבוצה ממליצה כי הסדר הסחר בין ישראל לפלסטין יהיה של איזור סחר חופשי ולא זה שהונהג בהסכמי פריס ב-94'. עוד ממליצה הקבוצה על תנועת עובדים מווסתת בין שתי המדינות ועל חלוקת התשתיות של שתי הערים לאחר תקופת מעבר מוסכמת.
נושא הפליטים
יש הטוענים כי על נושא הפליטים ייפול דבר ולא על נושא ירושלים. ישראלים רבים אינם מאמינים שהפלסטינים, גם המתונים שבהם וויתרו על הזכות לחזור ל"בתיהם" ביפו וחיפה. קבוצת AIX מבהירה את הנקודה וקוראת לשיבה "בבית הלאומי", לגבי הפלסטינים הוא מדינת פלסטין שתקום.
בנושא הפליטים מציעה הקבוצה כי הפליטים ידרגו את החלופות העומדות בפניהם ע"פ מתווה קלינטון בהליך מוסכם שיפוקח ע"י סוכנות בין-לאומית שתוקם לצורך זה. הסוכנות הבין-לאומית תהיה אחראית לכך שהעדפות הפליטים וההסכם בין שתי המדינות שיקבע מגבלות על מעבר ממקום למקום, יהיו מתואמים. הקבוצה אמדה את עלויות פתרון נושא הפליטים ומצאה כי הן עומדות על סכום שנע בין 55 ל-85 מיליארד דולר לאורך תקופת יישום שתיקבע.
לפי הקבוצה, זכות השיבה לבית לאומי, גם אם במובן ממותן ומוגבל, ביחד עם הצעדים האחרים שמוזכרים בממצאיה (קליטה במקומות החדשים, שיקום ופיצויים), הם מרכיבים חיוניים להשגת הסכם קבע.
שיתוף פעולה בתחבורה ואנרגיה
בנושאי התשתיות התמקדה הקבוצה בשיתוף פעולה בתחומי התחבורה והאנרגיה. ממצאי הקבוצה העלו, שיתרונות שני הצדדים משיתוף פעולה שכזה עולים בהרבה על עלויות אי-השיתוף. בנושאי "המסלול המהיר" מציעה הקבוצה לעבור למשטר סחר חדש, כהכנה להסדר אזור סחר חופשי קבוע (FTA). כמו כן ממליצה הקבוצה לא לקצץ בקשרי העבודה בין שתי הכלכלות ולשלב את בקעת הירדן בגדה המערבית.
את עבודתה של קבוצת Aix ליוו אישים רשמיים ממוסדות ציבוריים וממשלתיים, ששימשו כמשקיפים, ומעורבותם אפשרה לשמור על קשר רציף בין שני הצדדים ולאתר תחומים בהם ניתן למצוא מכנה משותף. כמו כן לוותה הקבוצה ע"י משקיפים השייכים לקהילה הבינלאומית, וביניהם אנשי הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, האיחוד האירופי ועוד.
[1] יו"ר הקבוצה הוא ג'ילבר בן-עיון. מר סעאב במיה, לשעבר סגן שר הכלכלה ברשות הפלסטינית, עומד בראש הצוות הפלסטיני, ופרופ' אריה ארנון, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, עומד בראש הצוות הישראלי.













