ז'ורז' סרה - רישומים

ב-M.O.M.A

29/11/2007 עליס בליטנטל - מיוחד לאפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

עונת הסתיו נפתחה בניו יורק בהפגזת תערוכות שמלהיבות אחת מרעותה ובמוזיאון מומ"א מוצגת תערוכת THE DRAWINGS -GEORGES SEURAT . סרה, (1891-1859) אחד מגדולי הציירים האימפרסיוניסטים פנה ויצר זרם חדש באמנות – הפונטיאליזם, (ציור בנקודות - נקודות ללא קווי מתאר). את המהפכה הספיק לחולל במהלך קריירה קצרה שהסתיימה באופן טרגי בגיל 31. אך השפעתו הכבירה על גדולי האמנים הייתה וקיימת עד היום.

ז'ורז' סרה נולד למשפחה בורגנית, למד ציור כבר מגיל 15 ובגיל 18 החל את לימודיו בבוזאר שבפאריס. לאחר לימודיו שירת כחייל בצבא, שם המשיך לצייר את הנופים שבסביבת ברסט. לאחר שסיים את שירותו הצבאי חלק סטודיו עם חבר, אמאן-ז'אן, שאת רישום הדיוקן שלו הציג ב-1884, ב"סלון האמנים העצמאיים", וזכה לשבחים מופלגים עבורו. עוד קודם לכן הציג יחד עם חבריו, ביניהם פול סיניאק, את ציור "המתרחצות" שיחד עם "יום ראשון בגראנד ג'אט" הפכו לאייקוני תרבות שכל אחד מכיר, במיוחד את האחרון ביניהם ששימש כרקע לכרזת ההצגה "יום ראשון עם ג'ורג' בפארק" שרצה שנים בברודוויי, ותעלה שוב בקרוב.

עיקר חשיבותו של סרה לעולם האמנות הוא בסגנון עבודתו ברישום, שהוא חשוב עוד יותר מציוריו הפונטיאליסטים. כשהוא מנצל את גבשושיות הניר המיוחד ורושם עליו בעפרון-פחם מהתקופה ההיא, הוא מצליח ללא קווי מתאר ליצור מהניגוד העז שיצר מהדרמטיות שבין הגוונים הכהים לגוונים הבהירים ציורים כמעט מופשטים, וכשמסביב לדמויות שצייר נוצרה כעין הילה. הדמויות תמיד נראות מגבן, או שפניהן שרויות בעלטה. המסתוריות, המשחק בין האור והחושך, סגנון הדמויות עם הכובעים המחודדים, נופי צרפת שכה הרבה לציירם – במיוחד צפון מערב צרפת, כשרק הרקע השמימי בהיר, בעוד הנופים כהים ומסתוריים – כל אלה ייחדו אותו והקנו לו כתב יד אישי במיוחד, שמאז ועד היום רבה השפעתו על אמנים רבים. אם ניזכר רק בצילומים שצולמו בחשיכה של גדולי הצילום בראשית המאה העשרים כמו יוג'ין אטגה ואנדרה קרטש; או באמנים בני זמננו כמו צ'אק קלוז, בריג'יט ריילי ורבים אחרים.

ז'ורז' סרה - רישומים
רישום של ז'ורז' סרה מתוך תערוכתו במומא

על אף הקריירה שנקטעה באיבה, השאיר אחריו סרה כ-500 רישומים הנחשבים לטובים ביותר שאמן מהמעלה הראשונה יכול ליצור. ואכן, עוצמת משחק האור והצל, שהיא עיקרם, מוליכה את תחום הרישום לשדות שלא נודעו. גאוניותו מתבטאת בתיאור נופי העיר והכפר, האנשים, שחקני הרחוב, חיי הלילה הפריזאיים, בסגנון יצירה חדש לגמרי המהווה נקודת מפנה בתולדות האמנות: תחילת המודרניזם במלוא מובן המילה.

הספר המלווה את התערוכה הוא יצירה מושקעת שחבל להחמיצה במדף הספרים של אוהבי האמנות. הצילומים בו, שחלקם קטעים מוגדלים, מאפשרים להבחין בכל פרט של סגנונו המיוחד, וממחישים כל שנאמר לעיל – להעריץ אמן דגול זה, ולהתייסר על מותו מדלקת בדרכי הנשימה בגיל 31.

בנוסף, מוזיאון המומ"א מציג תערוכת צילום ענקית מהאוספים שלו, שלמעשה מציגה את ההיסטוריה של תולדות הצילום, בצילומים המובחרים של טובי האמנים, והביקור בתערוכה זו ממש מרנין. כך גם תערוכתו של הפסל מרטין פורייר (1941), שהצליח בפסלי העץ הענקיים שיצר לבטא דווקא בצורתם המינימליסטית את תמצית הסבל המלווה את היסטוריה של שחורי העור בארה"ב. פסלים, על אף המינימליזם והמושגיות שלהם, ואולי דווקא משום כך, המסר שלהם נוקב עוד יותר. תערוכה שממשיכה ללוות את המבקר בה עוד ימים רבים לאחר מכן.

כתבות נוספות במדור תרבות
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי תרבות ז'ורז' סרה - רישומים

-->
Feedback Form