הולך על חבל דק

העבודה של רועי אסף החלה כשנה לפני שההצגה הועלתה. "כשקראתי את המחזה בתיאטרון הקאמרי נשאבתי. כשסיימתי לקרוא, נרגש מאוד, הרמתי את הראש והנה מולי יושבת רבקה משולח, האחראית לנוסח העברי. חשבתי לעצמי: 'נו, עכשיו אין לי כבר ברירה... אני מוכרח לעשות משהו...'" כשהעיבוד היה מוכן החלו החזרות. כמה חודשים עברו עד שהחבל הופיע במרכז הבמה, ואז החלה העבודה הקשה. מעבר למשימה של שליטה בכלי החדש. שעזר בה האקרובט מיכאל פינקל, עלה הקושי כיצד יוכל הבמאי לראות מה קורה על הבמה כשהוא משחק עליה. בהמשך העבודה הצטרפה ליאת עזר כעוזרת במאי וכזוג עיניים נוסף. רועי אסף צלח את המשימה, ובכבוד.

למוסיקה יש חלק מרכזי מאוד במתרחש על הבמה, ואף ניתן לומר שהיא שחקן חיזוק נוסף על החבל. על המוסיקה אחראי יצחק שושן, שלקח חלק משמעותי בבריאת העולם של ההצגה והעניק לה את הגוון המזרחי-דרומי שלה. המוסיקה עשויה היטב ובעיקר ייחודית.

לא פשוט בכלל למלא חלל ריק. לא כשאתה אדם יחיד, לא כשיש לך רק חבל וברזלים, ולא כשאתה גם שחקן, גם במאי וגם צעיר. לא פשוט בכלל לשחק וללהטט על חבל, והמחזה עצמו גם כן לא פשוט, אבל אפשרי. התוצאה היא תיאטרון תקשורתי ומעניין המצליח להיות ייחודי ובלתי שבלוני.

בהצגה ניתן לראות איך השחקן כובש את הבמה. רועי אסף הוא לא מאלה שיתנו את הבמה לתפאורה, הוא רוצה אותה לעצמו. ומלבד זאת, יש לו קשרים עם הבמאי.