ספר חדש: השקרים האחרונים של הגוף

כריכת הספר :השקרים האחרונים של הגוף"

אלינור ברנדיס חיה באושר. יש לה בעל עורך דין, שני בנים בוגרים מוצלחים וטור פופולארי בעיתון, והיא ישנה מצוין בלילה. צלצול טלפון ביום שבת מפיל את כל הקירות הבטוחים, ומחזיר אותה בבת אחת אל מה שהתרחש בחדר מספר 22, בפנסיון המשפחתי הקטן שניהלו הוריה בירושלים.

בחדר מספר 22 שבקצה המסדרון התארח הדוד מאמריקה, היסטוריון נודע וגם קרוב משפחה שביקש חדר שקט ומבודד כדי לעבוד על מחקר חדש על היטלר. אלינור ואחותה אלישבע, שהיו אז נערות, לא הפריעו לו. רק הרבה אחרי שהוא נסע התברר שהמחקר שלו היה רחב בהרבה ממה שניתן לשער. אלישבע ניסתה לספר מה קרה בחדר ההוא, אבל אף אחד לא רצה להאמין.

יותר מ-30 שנה אחרי, הדוד מתקשר. הוא מגיע להרצות בירושלים, ואלינור נסחפת למערבולת של זיכרונות וסיוטים, ונאלצת להתמודד עם פחדים, עם שקרים שחשבה שלמדה לחיות איתם, עם אשמה שלא מרפה. היא לא מצליחה לעבוד, נוסעת לאמריקה וחוזרת, מתנתקת מחבריה, מתרחקת מבעלה. לבסוף היא מגיעה למסקנה שכדי להחזיר לעצמה את השליטה בחייה, דרוש מעשה קיצוני. קיצוני מאוד.

ספרה ה-13 של גיל הראבן (מס' עמודים: 396, מחיר: 92 ₪) הוא הרומן האוהב ביותר שכתבה אי פעם. בחמלה אבל גם בלי ויתורים היא חוקרת את מנגנוני הזיכרון וההדחקה האנושיים ומשחקת במשחקי האמת והשקר של הנפש. היא בוראת ברומן זה עולם ושפה, שהם כמו מראה סדוקה, שיכולה לשקף רק תמונה שבורה, חלקית.

מול הכאב והרוע בוחנת הראבן את האפשרויות הגלומות בנקמה. מול שנים של שקר והסתרה, היא שואלת אם יש מקום לתקווה, ולאיזו תקווה. מול התעללות וטראומה, היא שואלת האם מעוות יוכל לתקון. בעדינות היא מקלפת את מנגנוני ההגנה של הנפש, כדי להתבונן בהם, ולראות איך אמת ושקר כרוכים בהם זה בזה.

גיל הראבן נולדה ב-1959 בתל אביב, גדלה בירושלים ומתגוררת בה גם היום. ספרה הראשון יצא לאור ב-1986. היה זה ספר הילדים "אגדה חדשה", שקדם לו מחזמר שהועלה על הבמה וזכה להצלחה, ואף בפרס הרי הרשון. ב-1992 התפרסם "תקווה אם נתעקש", ספר תיעודי על העלייה החדשה מרוסיה, ושנה אחר כך יצא לאור ספר הפרוזה הראשון שלה למבוגרים – קובץ הסיפורים "ארוחת צהריים עם אמא". כעבור שנה ראה אור הרומן הראשון שלה, "הסיפור האמיתי".

בשנת 2002 זכה הרומן פרי עטה "שאהבה נפשי" בפרס ספיר, ותורגם לאנגלית. סיפורים קצרים שלה התפרסמו באנתולוגיות ובכתבי עת באנגלית, ברוסית, בצ'כית ובאיטלקית. "השקרים האחרונים של הגוף" הוא ספרה השלושה-עשר.

יצירתה של הראבן רחבה ומגוונת. בלמעלה מ-20 שנות כתיבה, היא לא היססה לחקור ולכתוב בז'אנרים שונים. ה"הדרך לגן עדן" הוא קובץ סיפורי מד"ב, "שפת קיר" (שהוציאה לאור יחד עם עליזה אולמרט) הוא אלבום תצלומים שעניינו אמנות הגרפיטי הישראלי, "האיש הנכון" משתייך במידה רבה לז'אנר ספרי המתח, ואלה מצטרפים לכתיבה העיתונאית והתיעודית – היא כתבה טורים ב"חדשות", "מעריב", "ג'רוזלם ריפורט" ו"ליידי גלובס", ביקורות ספרים וכן מסות בכתבי עת ובהם "פנים", "תיקון" ו"לילית" – למחזות, לספרי הילדים ולרומנים שלה, שהיו לרבי מכר.בנוסף לכתיבה, הראבן לימדה במכללת "עלמא", ב"אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה, בבית הספר לקולנוע "מעלה", במשכנות שאננים, בבית שמואל ובבית הסופר בירושלים. בשנת 2006 היתה מרצה-אורחת באוניברסיטת אילינוי. כיום היא משמשת גם כחברה יועצת באקדמיה ללשון העברית.

עוד כתבות נצפות...