תקן חדש לתכולת יסודות רדיואקטיבית בחומרי בניין
המשרד להגנת הסביבה מחמיר את הדרישות לתכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי הבנייה
| 12/03/2008 | כתב אפוק טיימס ישראל |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
|
החל מתאריך 1.1.2008 נכנסה לתוקף רוויזיה של תקן ישראלי –ת"י - 5098 לתכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה. התקן החדש מחמיר לעומת גרסתו הקודמת משנת 2002.
תקן מדויק ומחמיר יותר
מטרת הגרסה החדשה של התקן היא לקבוע באופן מחמיר ומדויק יותר תכולה מרבית מותרת של יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה ולהוות כלי חישובי לבדיקת עמידתו של מוצר הבנייה בדרישות תכונות אלה.
הגרסה החדשה והמחמירה שנקבעה על-ידי המשרד לאיכות הסביבה תאפשר בקרה מסודרת של הרשויות השונות על ריכוז היסודות הרדיואקטיביים ממקורות טבעיים במוצרי הבנייה, תוך הישענות מרבית על המלצות בינלאומיות.
ד"ר סטיליאן גלברג, ראש אגף למניעת רעש וקרינה, מסביר, כי תקן זה חל על מוצרי בנייה המכילים חומרים מינראליים (כדוגמת: בלוקים, אריחי ריצוף וחיפוי, לוחות, מוצרי בטון, מוצרי אבן טבעית וכו') המשמשים לבניית קירות, תקרות ורצפות, לחיפויים בבניינים המיועדים לשהיית בני אדם ועל בטון שנועד ליציקת קירות, תקרות ורצפות.
"כעת יש בידי הציבור כלי חשוב ונוח המאפשר לבדוק שהבית החדש שלהם יהיה בנוי מחומרי בנייה שאינם מסכנים את בריאות המתגוררים בבית" מוסיף ד"ר גלברג.
בדיקת חומרי הבנייה במעבדה מוסמכת
בגרסתו הקודמת התייחס התקן ל "בלוק האפור", שהינו בעל רדיואקטיביות נמוכה והיה בשימוש בישראל בעבר. לצורך יישום התקן, יש למדוד דוגמה של חומר בניה במעבדה מוסמכת על-ידי המשרד, כאשר מודדים את תכולת הרדיו-נוקלידים ומקדם גז ראדון בדוגמה.
ד"ר ויקטור שטיינר, ממונה קרינה מייננת במשרד להגנת הסביבה מסביר, כי לאורך השנים, ובעקבות השינויים שחלו בזמינות חומרי הגלם בעלי תכולה נמוכה של יסודות רדיואקטיביים ובדרישות החוזק, חלק ממוצרי הבנייה החדשים פולטים יותר קרינה.
תקן דומה לתקן האירופי
בדומה לתקן האירופי התקן הישראלי מאפשר תוספת קרינה ולפי הדרישות התוספת חייבת להיות פחות מ 0.3 מיליסיוורט לשנה, הדומה למנת הקרינה שמקבלים באופן טבעי מהקרקע או מהחלל (קרינה קוסמית). מנת הקרינה המותרת מוגבלת לפחות מ- 0.7 מיליסיוורט לשנה.
ד"ר שטיינר מרגיע ומסביר, כי אין צורך למגן מבנים ישנים. "ידוע היטב" הוא אומר "שחומר הבניה הישן בארץ היה פחות עשיר ברדיו-נוקלידים. זאת, בגלל השימוש בחול ים, באגרגטים גיריים מהמחצבות באזור מרכז הארץ, בגלל שלא הכניסו אז אפר פחם בחומרי בניה ובגלל חוסר יבוא של חומרים מיוחדים כמו פומיס".










