סיפורי סין העתיקה: שליט חכם ונדיב - הקיסר קאנג-שי

דיוקן של הקיסר קאנג-שי – צילום: public domain

ליכוד סין בעזרת נדיבות לב וסובלנות

כשהקיסר קאנג-שי ירש את הכתר, הייתה סין טרודה במאבקים מבית ומלחמות מחוץ. אנשים חיו חיים אומללים ורבים התקוממו נגד חצר המלוכה.

הקיסרית הגדולה שיאו ג'ואנג שאלה את הקיסר קאנג-שי על דעתו בדבר מצב האומה הסינית והוא ענה, "לאלו שהם נדיבים אין אויבים". הוא אמר לשריו, "הדרך לסיים את המרד היא להיות סלחן, נדיב ואציל נפש. אנחנו יכולים לזכות בלב האנשים באמצעות מידת הרחמים. כדי לשלוט על הארץ נחוצה סובלנות".

כבר בהיותו בן 16 היו לקאנג-שי חכמה יוצאת דופן ואומץ לב. הוא הביס את המרידות בדרום סין, השכין שלום עם טייוואן, הכניע פעמיים את השבטים המונגוליים ועצר את הפלישה הרוסית בגבול הצפוני. הוא איחד את סין והביא את הארץ לעידן של שלום ושלווה.

כשנשא ונתן עם המורדים בדרום סין, אמר להם קאנג-שי בתקיפות שגבולות המדינה אינם נושא שיש עליו עוררין. הוא ביקש מהם לחשוב על טובת המדינה ולסיים את המרד. בתמורה הוא הבטיח להעניק להם חנינה. לאחר שדיכא בהצלחה את המרד, הוא נהג בכל המעורבים בהתקוממות ביד רכה, כדי למזער את ההפסדים והאובדן.

אחד ממפקדי צבאו של הקיסר קאנג-שי אמר לחייליו: "צבא מוסרי ונדיב יוקיר את המוסריות האדירה של הוד מלכותו ואת אהבתו לחיים. ראשית עלינו לנסות לפנות אל האויב בדרכי נועם ולתקוף רק כאפשרות שנייה. אין להרוג אף אדם באכזריות".

קאנג-שי יישב סכסוכים בין השבטים המונגולים בהוראותיו הנדיבות ובהדרכתו הסובלנית. המונגולים בתמורה נכנעו ברצון לקאנג-שי וביטאו זאת בכריעת ברך שלוש פעמים ותשע השתחוויות, כמקובל במנהג הסיני העתיק. הקיסר קאנג-שי קיבל רשמית את השבטים כנתינים בממלכתו.

כשהכניע את גלדאן (המורד), אמר קאנג-שי לשריו: "כדי לשלוט על הארץ, אדם חייב לנהוג באנשים בנדיבות ולא בכפייה. גלדאן הוא עריץ וסורר, אך אני נוהג בו בסבלנות ורחמים. גלדאן הוא ערום וחלקלק, אך אני הראיתי לו מהם יושר ואמון".

דאגה לרווחת התושבים

התושבים היו בראש מעייניו של קאנג-שי. הוא התבונן בהם והיה קשוב למצוקותיהם. בכל תקופת שלטונו הוא המשיך לחוקק חוקים ותקנות שייטיבו עם העם. קאנג-שי טרח רבות על שיקום והגדלת פריון העבודה כדי שאנשים יחיו ברווחה. הוא אסר על השתלטות ועיקול אדמות השייכות לתושבים. הוא למד וחקר את זרימת הנהרות במשך יותר מעשר שנים, וייחס חשיבות גדולה לשליטה וניתוב זרימת הנהר הצהוב כדי להקטין את הנזק והסבל הכרוך בהצפות.

פעם אחת, חלק מהחומה הגדולה באזור גובאיקואו התמוטט. השר לעבודות ציבוריות דן בעבודות השיקום. קאנג-שי אמר למהנדסים הבכירים, "כשהקיסר שולט במדינה, הוא מסתמך על המשאבים הפנימיים ולא על ביצורים בלבד. החומה הגדולה נבנתה בימי שושלת צ'ין ותוקנה שוב ושוב בימי בשושלות האן, טאנג וסונג. אך היא לא מנעה פלישות של כוחות זרים. להגן על המדינה הוא לטפח את המוסר ולנהוג באנשים בכבוד. כשהאנשים מאושרים, ההרמוניה שורה על הארץ והגבולות חזקים. לכן אנחנו אומרים 'אנשים המלוכדים יחד במטרה אחת הם כוח חזק מאין כמוהו'”.

הקיסר קאנג-שי היה קיסר נדיב. הוא הורה לכל הפקידים לנהוג באנשים באותה הדרך בה ירצו שינהגו בהם.

מינוי פקידים לפי טוהר מידותיהם

כשבחר אנשים למשרות ממשלתיות, בחן קאנג-שי ראשית את טוהר מידותיהם ואת אופיים. בשעת הבחירה של המועמד הוא ציית לכלל "מוסריותו של אדם, הגינותו ונדיבותו הם הקודמים לכל, כישרונותיו והמיומנות בהן הוא בקיא הם הפחות חשובים. הטוב ביותר הוא שאדם יהיה מוסרי וכישרוני. אך חשוב יותר שיהיה מוסרי מאשר כישרוני. אם טוהר מידותיו עולה על כישרונו, זהו ג'נטלמן אמיתי. אם יש לו יותר כישרון ממוסר, זהו אדם ערמומי".

מוצאו של הקיסר קאנג-שי היה מהקבוצה האתנית מנצ'ו, שהייתה יריבתה של קבוצת האן. כדי לטעת ביטחון בפקידי הממשל ממוצא האן, אמר להם קאנג-שי שוב ושוב, "מנצ'ו והאן הם שרים בממלכתי. מנצ'ו והאן הם גוף אחד. כל פקידיי הישרים הם עוזריי הנאמנים, ללא תלות במוצאם. כל פקיד צריך להיות זהיר, להגיש דוחות כתובים ולמלא נאמנה את האחריות המוטלת עליו”. עקב כך, מלומדים רבים שחיו במקומות מבודדים באו לעבוד בשרות הממשל. החומות בין מנצ'ו, האן וקבוצות אתניות אחרות התפוררו אט אט וכולם חיו יחד בהרמוניה.

כדי לטפח ולעודד סביבה של הגינות וצדק בין פקידי הממשל, ביקש קאנג-שי מפקידים ישרים להמליץ על פקידים אחרים, וחצרו הייתה ידועה בטוהר מידותיהם ויושר לבם של הפקידים הרבים ששרתו בה. בכל מקום בו שרתו הם הביאו ברכה לאנשים.

קאנג-שי הקדיש תשומת לב מיוחדת למיגור השחיתות בממשלתו. הוא אמר: ”הפשע של פקיד מושחת אינו כמו הפשעים האחרים, ולכן איני יכול להיות רחום. אם לא כן, לא תהיה בכך הרתעה". באחד המקרים הוא עצמו ישב בראש חבר השופטים ששפט והעניש מספר פקידים מושחתים וזאת כדי להרתיע את האחרים. החוקים המחמירים של קאנג-שי הצליחו להרתיע ולמגר את השחיתות מקרב הפקידים.

שלטון על-פי חוקי מוסר ודוגמה אישית

קאנג-שי למד בשקדנות את כתביהם של חכמי סין הגדולים. הוא החל את לימודיו בגיל חמש ולמד יום ולילה, בחום ובקור. כל כך היה שקוע בלימודיו עד ששכח לאכול ולישון. הוא אהב קליגרפיה וכתב יותר מאלף סימניות ביום. הוא למד את ארבעת הקלאסיקות ("הלימוד הגדול”, "דרך האמצע", "המאמרות של קונפוציוס" ו"מנציוס”) ביסודיות רבה והיה יכול לצטט כל אחת מהסימניות בהם בלי לטעות אף לא פעם אחת. אפילו בשעת טיולים או ביקורים הוא לא פסק לקרוא, לחבר שירים או לכתוב מאמרות. הוא היה בקי בספרות, היסטוריה, גאוגרפיה, מתמטיקה, רפואה ועוד תחומים רבים אחרים. אפילו המלומדים העריצו אותו על השכלתו הרחבה. קאנג-שי הנחה את המלומדים לאסוף ולכתוב את "ההיסטוריה של שושלת מינג", "הספר השלם של שירת טאנג" ו"מילון קאנג-שי” - אוצרות תרבות יקרים ששלטונו הותיר לדורות הבאים.
קאנג-שי חי ושלט על-פי העקרונות של קונפוציאניזם וטאואיזם. כשעלה לכס השלטון בגיל 14, הוא קיבל את הצעת שריו שמוצאם מהאן לכבד את קונפוציוס. מאות פקידים השתתפו בטקס המפואר במכללה המלכותית. הוא נסע למקדש הקונפוציאני בצ'ין פו, פרובינציית שאן-דונג, וכיבד את זִכרו של קונפוציוס במחווה של כבוד שכללה שלוש כריעות ברך ותשע השתחוויות. הוא כתב על שלט את ארבעת הסימניות הסיניות "וואן שי שי ביאו" (הלל לקונפוציוס – מופת כל הדורות), ותלה אותו בארמון כדי להראות את נחישותו לאמץ את הפילוסופיה של קונפוציוס כנר לרגליו במהלך שלטונו. מלומדי האן ומלומדים קונפוציאנים התרשמו מכך עמוקות ואמרו: "הוד מעלתו מכבד מאוד את קונפוציוס כמורו. זה מעיד שהוד מעלתו הוא אדם חכם, מיוחד במינו ואציל. אתה באמת קיסר שקיבל הזכות לשלוט מהשמים! אנחנו למדנו את ספרי החכמים בשקדנות. הגיעה העת שלנו לשרת את ארצנו בחריצות".

לחיות חיים מאופקים

קאנג-שי העריך מאוד חסכנות. הוא אמר: "מאז שירשתי את הכתר, עודדתי חסכנות ואיפוק. לבשתי בגדי אדם פשוט ונעליים התפורות מאריג". יואכים בואווה, צרפתי שביקר בסין, כתב למלך צרפת: "קאנג-שי אדיש לתענוגות ארציים וסגנון חייו הפשוט הוא חסר תקדים בהיסטוריה. הוא אוכל שתי ארוחות פשוטות מאוד ביום. הוא לובש בגדים רגילים ביותר. הוא לובש בגדים מיוחדים רק לכבוד טקסים מיוחדים. אין לו תשוקות מוגזמות. אדישותו לרווחים ארציים היא בלתי מתקבלת על הדעת, והיא משתקפת בבגדים שהוא לובש ובאורחות חייו".

מהיום בו עלה לשלטון ועד יום מותו, התעקש קאנג-שי ללכת לארמון המלכותי ולהקשיב לדיווחים המנהלתיים מפי השרים. הוא טיפל בענייני המדינה השוטפים מדי יום, למעט הימים שהיה חולה, ימי חג או בשעת משבר לא צפוי.

קאנג-שי היה שליט נדיר שבאמת שירת את העם ומילא הלכה למעשה את מה שהטיף לו. טוהר מידותיו והישגיו זכו לדברי שבח והלל מפי הסינים בדורות רבים. בדיוק כפי שהפתגם הסיני אומר: "שליטים שהולכים בעקבות הטאו, בדרכי מוסר נעלות וברצון נדיב, לעולם לא יישכחו מלב האנשים".

עוד כתבות נצפות...