כנס: התפר שבין מדע לקבלת החלטות

הפקולטה להנדסת הסביבה בטכניון בחיפה – צילום: באדיבות הטכניון

פרופ' ארנון בנטור, דיקן הפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית בטכניון, אמר בפתיחת הכנס שכיום שמים בטכניון דגש על הסביבה לא רק בלימודים בפקולטה לסביבה אלא בכל התחומים בהם הטכניון עוסק.

שני הצדדים לא מרוצים

בדברו על נושא התפר שבין המדענים למקבלי ההחלטות, ציין יוחאי כרמל, יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי איכות הסביבה, ששני הצדדים, המדענים ומקבלי ההחלטות, אינם מרוצים אחד מפועלו של השני. "המדענים טוענים שמקבלי ההחלטות מתעלמים מהם ומהממצאים המדעיים שמתגלים", אומר כרמל. מקבלי ההחלטות לעומת זאת טוענים שאנשי המדע עוסקים בתיאוריות ויושבים במגדל שן, מנותקים מהשטח.

כרמל מספר שלפני שנה כ-180 אנשי מדע בנושא הסביבתי (כ-70 אחוז מכל אנשי המדע בתחום בישראל) שלחו מכתב למשרדי הממשלה והתריעו על המצב החמור של הסביבה בארץ, ועל התקציב המגוחך שמיועד למשרד להגנת הסביבה והציעו להכפילו. התגובה היחידה שהתקבלה הייתה של שר המדע, התרבות והספורט, ראלב מג'אדלה.

האגודה מתכוונת להקדיש כנס מיוחד לנושא הגישור בין המדענים למקבלי ההחלטות, מגלה כרמל והוא מאמין שהאגודה יכולה להיות מתווכת בין הצדדים. "הצעד הראשון הוא לשבת יחד כדי להקשיב זה לזה", מסכם כרמל.

"יום ירוק" לסטודנטים בטכניון

מחר, ה-18 ביוני יערך "היום הירוק", האירוע הסביבתי השנתי של הטכניון.

בטכניון יש כ-10,000 סטודנטים הלומדים לתארים גבוהים ומאות אנשי סגל, רבים מהם פעילים בנושאי איכות הסביבה.

ביום הירוק יעלו המארגנים את מודעות הסטודנטים לנושאי איכות סביבה, ויחשפו אותם לטכנולוגיות ולפעילויות שונות בנושא. יוקמו מספר מתחמים ברחבה המרכזית של הקמפוס: מתחם מים, מתחם אנרגיה, מתחם מחזור, מתחם תחבורה, מתחם ארגונים סביבתיים, וכן שוק אורגני, הופעה, ועוד ועוד.

נושאים רבים ומגוונים בכנס האקולוגי

כמעט כל נושאי הסביבה הטעונים שיפור בישראל יידונו בכנס בן היומיים מבחינה מדעית אך גם מההיבט החברתי והכלכלי.

ביום הראשון של הכנס הושם דגש על בעיות המים. בחלק מההרצאות ובפאנלים הציגו המדענים מחקרים כשהדגש בהם הושם על ההיבטים הכלכליים והסביבתיים של פרויקטים המשפיעים על הסביבה.

הקרן הקיימת לישראל הייתה שותפה מלאה בכנס והציגה את נושא ניהול היערות בישראל. קק"ל מנהלת היום כ-220 מיליון עצים מהם יער נטוע על 900 אלף דונם ויער טבעי על 400 אלף דונם.

מפרץ אילת – דאגה מיוחדת

שני מושבים של הכנס הוקדשו לנושא "מצב האקוסיסטמה של מפרץ אילת", כשבמקרה או לא במקרה בדיוק ביום בו הוצא כלוב הדגים האחרון מהים באילת.

בחלק הראשון הוצגו מחקרים המתארים את התדרדרותה של שונית האלמוגים והחלק השני היה מוקדש למגה-פרויקטים המתוכננים לקום במפרץ אילת.

גידי ברסלב מהמשרד להגנת הסביבה, הציג את שמונת הפרויקטים העתידים לקום במפרץ אילת כשהמדאיג מכולם הוא תעלת הימים בין ים סוף לים המלח, פרויקט משותף לישראל ולירדן.

בפאנל שבמושב השני, הן המציגים והן הקהל היו תמימי דעים שיש לשמור על שונית האלמוגים גם לדורות הבאים. ברסלב טען שאין כיום נתונים על כושר הנשיאה של מפרץ אילת במונחים של אוכלוסייה ומספר מבקרים (תיירות). היו ניסיונות לחשב את הערך הכלכלי של השונית באילת אך עד היום אין תוצאות שניתן להציגן.

בנושא תעלת הימים, הועלו מספר הצעות כיצד להעביר למקבלי ההחלטות את המסר של התוצאות הרות האסון שעלול להביא הפרויקט ההולך להשפיע על המערכת האקולוגית לאורך כ-200 הק"מ שבין אילת לים המלח.

מדענים בכנס העלו הצעה לפנות לארגון יונסקו של האו"ם בבקשה להצהיר על מפרץ אילת כעל "שמורה בין-לאומית" שיש לשמר בדומה למה שנעשה לגבי איי הגלאפגוס בדרום אמריקה.

תכנית הכנס ביום רביעי ה- 18 ביוני

ביום זה יידונו הנושאים של הנדסה גנטית, זיהום אוויר, אקולוגיה יישומית, נחל קישון תחתון, מדיניות כלכלה סביבתית וכן תתקיים האסיפה הכללית של האגודה לאקולוגיה ולמדעי איכות הסביבה.

עוד כתבות נצפות...