מוצרט הקטן

אפרת רובין במופע "מוצרט הקטן"

ההצגה נולדה כשגדית כהן, בעלת תיאטרון הבובות "אגדית" קיבלה פנייה טלפונית מה"מדיטק" - תיאטרון הילדים בחולון, ליצור שעת סיפור מיוחדת עבור "פסטיבל ישראל 2006".

גדית שבדיוק סיימה לאכול "מוצרט קוגל" (כדור שוקולד אוסטרי), החליטה באופן ספונטני ששעת הסיפור תיקרא "מוצרט, זה לא רק שוקולד".
היא החלה בתחקיר על מוצרט והכינה את שעת הסיפור, שסופרה באמצעות פסנתר אחד קטן, ראש של בובה ומוזיקה של מוצרט. אך בכך לא הסתיים העניין במוצרט,גדית נמשכה אל הסיפור והמשיכה לפתח אותו במשך שנתיים.

ההצגה שזכתה בפרס עיצוב התלבושות והאביזרים בפסטיבל הצגות הילדים האחרון בחיפה (ובעוד פרסים ועל כך בהמשך), כוללת כיום כובעים ופאות בגדלים שונים, בובת אצבע אחת שהיא מוצרט ופסנתר גדול על הבמה. גדית עושה בהצגה שימוש מקורי בתאורה, מאחר שהיא מתמחה גם בתיאטרון צלליות. הפסנתר הופך להיות אנייה, פסנתר מכתבה, מיטה, פסנתר כנף, פסנתר ניצב ועוד - והכל מתבצע בעזרת התאורה.

ההצגה מספרת על ילדותו של מוצרט הרוצה להישאר ילד, ועל דרך החינוך הנוקשה של האב אשר התייחס לבנו כמוזיקאי מהרגע הראשון שנולד תוך התעלמות מרצונו של מוצרט להיות ילד.

"בכל ספר שנכתב על וולפגנג מוצרט מוזכר עד כמה נוקשה היה אביו, לאופולד מוצרט" אומרת גדית. זו הצגה מסוגננת ומוקצנת, אך אינה רחוקה מהאמת. אביו של מוצרט ניצל את ילדיו (וולפגנג מוצרט ואחותו ננרל, שאינה מוזכרת בהצגה). הוא הציג אותם לראווה בחצרות עשירים באירופה, הפך אותם לילדי קרקס נודדים המנגנים במסע הופעות ממושך ואף שיקר בנוגע לגילם כאשר החלו לגדול, על מנת לא לאבד את אפקט "ילדי הפלא". אביו של מוצרט הקנה לו השכלה כללית מלבד לימודי המוסיקה. בין האב לבן נרקמו יחסים מעוותים של אהבה ושנאה, למרות זאת מוצרט הקטן היה קשור מאוד לאביו.החלטות משמעותיות בחיי מוצרט התקבלו כתוצאה ממערכת יחסים זו, כמו נישואיו לקונסטנצה למרות התנגדות האב. בסופו של דבר קונסטנצה היא זו ששיווקה את המוסיקה של וולפגנג אחרי מותו והפכה אותו למלחין המפורסם בעולם.

בימוי: אלית ובר

עריכת סאונד: בני מנחם

עיצוב אביזרים: יולה קריבצקי

עיצוב תלבושות: גדית כהן

בריטניה: מתפתחת תעשיית צעצועי אפליקציה

עוד כתבות נצפות...