רשלנות רפואית ורופא מתמחה

צילום אילוסטרציה: www.sxc.hu

ד"ר עדי אזר וד"ר אילנה נירנברג, בספרם "רשלנות רפואית" מהדורה 2, תש"ס-2000, בעמ' 369 - 372, דנו בשאלה זו והגיעו לכלל מסקנה כי אין למעשה כל רלוונטיות לשאלת זהות המטפל והאם מדובר במומחה או במתמחה שהרי המבחן לקביעת סבירות הטיפול הרפואי, וכפועל יוצא מכך – האם היתה בו רשלנות או לא - הוא מבחן אובייקטיבי: "הדין קובע כי הרמה הנדרשת היא אובייקטיבית, ולכן אין חשיבות אם מדובר ברופא שזה עתה סיים את לימודיו או שהוא בעל ותק מקצועי של 10 שנים".

בדיון שערכו שם התייחסו המחברים לטענה לפיה רמת המומחיות והכישורים הנדרשים מרופא שזה עתה הוסמך לעסוק ברפואה, פחותה מזו הנדרשת מרופא מנוסה, מהטעם שרמת המומחיות הקיימת אצל מתמחה ברפואה, קשורה במידה רבה לניסיונו המועט. טענה זו נדחתה הן בארץ והן בארה"ב ובקנדה שכן הגישה היא שעל הרופא למלא תפקידו ברמה נאותה, המתאימה לאותו תפקיד, ואין מקום להתחשב בניסיון המועט או באי ניסיונו של הרופא במקרה נתון.

בע"א 1892/95 אבו סעדה נ' משטרת ישראל פ"ד נא(2), 704 נדונה סוגיית טיפול על ידי רופא מתמחה. שם נמתחה ביקורת על טיפולו של הרופא לא בשל היותו מתמחה דווקא אלא בשל הליקויים החמורים שנמצאו בטיפול עצמו. באותו עניין החמיץ המתמחה אבחנה רפואית, פרש באופן שגוי את הממצאים שהיו בפניו ולא ביצע את כל הבדיקות המתחייבות. כתוצאה מכך לא אובחנה פגיעה בעמוד השדרה של התובע, הוא שוחרר לביתו ולמחרת נמצא אצלו שיתוק בארבעת גפיו.

מעניין אבו סעדה עולה כי הקביעה שאותו רופא התרשל בתפקידו לא נבעה מהעובדה שדובר במתמחה, שכן לו היה טיפולו סביר ומקצועי, כלל לא היתה נשמעת הביקורת. עוד עולה כי אם אותו טיפול ממש היה ניתן על ידי רופא מומחה בכיר גם אז היה נקבע כי התרשל. כאמור, המבחן הוא קודם כל אובייקטיבי: סבירות הטיפול, בלא כל קשר לשאלת זהות המטפל.

לשאלת זהות המטפל משמעות קריטית כאשר מדובר בטיפול רפואי הדורש מיומנות מיוחדת או כאשר מדובר בטיפול רפואי באדם שמצבו הרפואי מחייב זהירות מוגברת. למשל, כאשר יש לבצע לאדם, שהוא עיוור בעין שמאל, ניתוח בעין ימין, יש לצפות כי את הניתוח יבצע רופא מומחה בכיר כדי להבטיח כי יבוצע במיומנות המרבית תוך הקטנת הסיכון לפגיעה בעין הרואה היחידה אצל אותו חולה. במידה שלא יבוצע אותו ניתוח על ידי רופא בכיר ובשל סיבוך כלשהו ייגרם נזק לעין הרואה היחידה של אותו חולה - יש להניח כי בית המשפט יקבע כי עצם ההחלטה להפקיד את הניתוח בידיים של רופא מתמחה שאיננו רופא מומחה, בכיר ומנוסה - היא רשלנות.
שאלת רמת מיומנותו של הרופא המטפל מתעוררת גם כאשר בטיפול רפואי מסוים התרחש סיבוך רפואי, המוכר על פי הספרות הרפואית ככזה אשר עלול להיגרם גם בידיים המיומנויות ביותר. במקרה כזה, כדי להוכיח שהסיבוך מקורו ברשלנות, כגון באי נקיטת אמצעי זהירות מספיקים או בטכניקות רפואיות שימנעו את הסיבוך או יקטינו את סיכויי התרחשותו – יש להידרש לרמת המיומנות של הרופא: ככל שרמת מיומנותו גבוהה יותר כי אז יהיה קשה להוכיח טענות אלה ולהיפך.

לשאלות בדבר ניסיונו של הרופא המטפל ורמת מיומנותו יש משקל משמעותי גם כאשר נדרש בית המשפט להכריע האם פעל הרופא בסבירות בעניינים שבשיקול דעתו של הרופא: האם ביצע בדיקה קלינית מספיק מקיפה והאם התרשם נכון מממצאיה; האם החלטתו על דרך הטיפול הנאותה היתה סבירה; האם פרש נכונה ממצאים שעמדו בפניו וכיוצא בזה.

עו"ד אסי לביא צוקרמן מומחית בתביעות רשלנות רפואית, מנהלת פורום רשלנות רפואית באתר הפורומים המשפטיים LawForums.co.il.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

עוד כתבות נצפות...