מים בעידן של מחסור

בשנים העליזות של פיתוח טכנולוגי מואץ העדפנו שלא לשים לב לעובדה שמשאבי הטבע אינם אין-סופיים. התרגלנו להעריך משאב על פי מחירו הכספי והמים היו, ואולי הם עדיין, מוצר שמחירו נמוך לעומת החיוניות שלו. הדבר הביא לכך שהתייחסנו להספקת המים הסדירה כדבר מובן מאליו.

גם כיום יש בארץ אזרחים המתנגדים למגבלות ש"מעמיסים" כביכול על הציבור והם מאמינים שעל הרשויות למצוא פתרונות למשבר כך שנוכל להמשיך ולצרוך מים ללא הגבלה, כפי שהורגלנו עד עתה.

ילידים החיים בטבע יודעים להעריך ולשמר את מקורות המים שלהם למרות שהם לרשותם ללא תשלום. הילידים משתמשים במים בזהירות, מתייחסים אליהם כאל מוצר יקר ערך ביותר ואינם מזהמים את מקורות המים שלהם. כך גם אנחנו צריכים לגלות אחריות אפילו אם הרשויות הממונות על הספקת המים לא גילו את החזון ואת האחריות שאולי היו מונעים את המשבר.

אין ספק - משבר המים הוא לאורך זמן

אקולוגים, מדינאים וחקלאים יודעים שמשבר המים אינו תופעה חולפת ונראה שנצטרך לחיות אתו שנים רבות. גם אם נזכה בעתיד לשנים גשומות יותר שיצליחו לאזן זמנית את מאגרי המים, המגמה היא של ירידה בזמינות המים בעולם כולו לעומת הצריכה שהיא במגמת עלייה מתמדת.

כיום שוקדים לא רק בישראל על יישום טכנולוגיית ההתפלה כפתרון מועדף. אולם בעידן בו אנו מתבקשים להפחית את פליטת גזי החממה זהו פתרון עתיר אנרגיה. שימוש באנרגיה פוסילית עלול להאיץ את תהליך התחממות כדור הארץ שכידוע אחראי לירידה בכמות המשקעים, ועד שלא נשכיל לבסס את מתקני ההתפלה על אנרגיה מתחדשת בלבד, התהליך שפותר את הבעיה יוצר בעיה לא פחות חמורה. מעטים הפתרונות שאינם יוצרים בעיה נוספת חמורה לא פחות, למעט פתרון אחד: חיסכון.

באוסטרליה, קייט נובל מארגון "ערים בפיתוח בר קיימא" מאמינה שאילו היו חוסכים בכל בית ולומדים לאגור את מי הגשמים והשיטפונות שכיום נשפכים לים היו מוסיפים מטרים מעוקבים רבים למערכת המים האוסטרלית. לגבי הפתרון המוצע של סכר על נהר טרבסטון כדי לספק מים לעיר בריסביין השלישית בגודלה באוסטרליה, אומרת נובל: "סכר הוא הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות לנהר זורם. חייבים לאמץ פתרון בר קיימא אחר".

צריכת המים הביתית בישראל

מנתוני חברת מקורות עולה שבשנת 2007 צריכת המים לשימוש ביתי הייתה כ-108 מ"ק לשנה לנפש. הצריכה הביתית כוללת גם את המקומות הציבוריים שאינם לשימוש תעשייתי כגון בנייני המשרדים, בניינים ציבוריים, בנייני מסחר, בתי בילוי ועוד. יש הערכה האומרת שהצריכה לתושב בבית המגורים שלו היא כ-140 ליטר לנפש ליום בממוצע, שהם כ-60 מ"ק לשנה. עד היום כל צורכי הבית כולל הדחת האסלות והשקיית הגינה נעשו בשימוש במים ברמה גבוהה המיועדים לשתיה, שהם כמובן היקרים ביותר. מיעוט קטן של האזרחים ובעלי העסקים אימצו לעצמם מרצון הרגלים של חיסכון במים, מִחזור מים ואיסוף מי גשם.

נהוג לחשוב שהחקלאות היא הצרכן הגדול ביותר של מים במדינה, אך בשנים האחרונות, בשל שימוש הולך וגדל של קולחין ומים מליחים, חלקם של מים שפירים (מים ברמת מי שתייה) המיועדים לסקטור זה הולכת וקטנה מדי שנה. לעומת זאת הגידול המהיר של האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים הביאו לעלייה ניכרת בכמות המים המיועדים לצריכה הביתית. בשנת 2007 הצריכה הכוללת לשימוש ביתי הייתה כ-768 מיליון מ"ק ואילו הצריכה של מים שפירים לחקלאות הייתה כ-565 מיליון מ"ק, כך שהטענה שחיסכון ביתי הוא שולי אינה רלוונטית יותר. טכנולוגיות חדישות בחקלאות ושימוש בקולחין ובמים מליחים שהולך וגדל מדי שנה הביאו להקטנה כמות המים השפירים המסופקת למגזר זה. בשנת 2008 הפער ילך ויגדל בשל הצמצום במכסות המים השפירים לחקלאות. בישראל יותר מ-75 אחוז ממי הביוב המטוהרים הם קולחין ברמה גבוהה והם משמשים בעיקר לחקלאות.

חיסכון ומִחזור מים בכל בית

באמצעות חיסכון ושימוש חוזר של מים ניתן להגיע ל-30 אחוז חיסכון בכל בית (כ-280 מיליון מ"ק בשנה במשק המים כולו). כיום מתפילים 158 מיליון מ"ק בשנה. לו היינו מאמצים לנו הרגלי חיסכון במשך השנים אולי לא היה צורך בהתפלה מסיבית שכאמור דורשת הגדלה של מקורות אנרגיה חשמלית עם כל המשתמע מכך.

החיסכון במים אינו בהכרח ירידה באיכות חיים. לא חייבים לקצר את משך המקלחות בצורה דרסטית, אפשר להמשיך וליהנות ממקלחת טובה. יש פשוט להשתמש בחסכ"מים בכיורים ובמקלחת שיתנו לכם את אותה הרגשה של שפע מים בכמות שהיא פחות ממחצית המים שצורך ברז רגיל. הטכנולוגיה של אביזרי החיסכון למים התפתחה מאוד בשנים האחרונות ולא רק שתגלו אחריות לפלנטה עם התקנתם, ייתכן מאוד ותגלו שחשבון המים שלכם הצטמצם ללא היכר. חלק מהחסכ"מים מאפשרים סגירה ופתיחה מחדש של הברז באמצעות "מגע קל" בזמן הזרימה. יש אף כאלה המפסיקים את הזרימה באופן אוטומטי לאחר זמן הניתן לתכנות.

שימוש במים אפורים

כיצד ממחזרים מים ברמה הביתית? עושים שימוש חוזר ב"מים אפורים" שהם המים בשימוש ביתי לא כולל הדחת אסלות, כגון מים המשמשים למקלחת, להדחת כלים, לכביסת בגדים וכו'. מים אפורים יכולים לשמש לאחר טיפול מסוים להדחת המים באסלות ולחסוך בכך עד 20 אחוז מים. כדי שייעשה שימוש במים גם להשקיית הגינה יש לדאוג שחומרי הניקוי בהם משתמשים לא יכילו חומרים המזיקים לצמחים. חומרי ניקוי כאלה קיימים בשוק ומחירם כיום אינו כה יקר כפי שהיה בעבר. השימוש במים אפורים דורש גם התקנת צנרת נוספת בבית .

קיימות כיום חברות המתמחות בכל נושא החיסכון ומִחזור מים ביתיים. חברת "מי קשת" מציעה פתרון הכולל מִחזור של מים אפורים אחרי טיפול בשיטות ביולוגיות ופיזיקליות המאפשרות הפקת קולחין באיכות גבוהה. לאחר חיטוי הקולחין הם ניתנים לשימוש חוזר להדחת האסלות והשקיית גינות בבתי מגורים, מלונות ומרכזי מסחר. חשוב לציין כי השימוש במים אפורים מצריך טיפול מקצועי כיוון ששימוש לא נכון עלול לפגוע בקרקע ובמי התהום ואף להוות סיכון בריאותי.

אילן כץ, מנכ"ל "מי קשת", הפך את ביתו שבחיפה ל"בית לדוגמה" בנושא חיסכון ושימוש מחדש של מים. נוסף לשימוש חוזר במים אפורים הבית כולל מזעור השימוש במים על ידי אמצעים מותקנים לחסכון במים, ואף איסוף של מי גשם ומי עיבוי (ערפילים).

משמעות המשבר ברמה הארצית

מקבלי ההחלטות במשק בישראל כבר הביעו את סדר העדיפויות ברמה הלאומית לשימוש במים. צמצום מכסות המים לחקלאות וביטול הנחה למים המשמשים להשקיית גינות הם יישום של החלטות אלה. אך יש המאמינים שאין להקצות כלל מים שפירים לחקלאות באזור הצחיח שלנו.

גדעון ברומברג מנכ"ל ארגון "ידידי כדור הארץ מזרח תיכון" שזכה יחד עם עמיתיו מירדן ומהרשות הפלסטינית להיכלל ברשימת "גיבורי הסביבה" של השבועון האמריקני "טיימס", קורא למהפך בסדרי העדיפויות הלאומיים. בסיור לימודי בנושא משק המים של ישראל וירדן הסביר ברומברג שישראל וירדן אינן יכולות להרשות לעצמן שימוש במים שפירים לחקלאות שצריכה להתבסס רק על מים מליחים ומי קולחין. ארגון "ידידי כדור הארץ" מפעיל פרויקט בשם "שכנות טובה" המקדם תיירות אקולוגית משני צדי הגבול שתספק תעסוקה לאוכלוסייה בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית במעבר מעיסוק בחקלאות לעיסוק בתיירות. פארק השלום בצפון הארץ הוא אחד הפרויקטים למטרה זו.

ביטול הנחה למים לגינון

עתה תשלמו מחיר רגיל עבור המים המשמשים לכם להשקיית הגינה, עליה של 90 אחוז לעומת מחירי ההנחה. אם לא התקנתם מערכת לשימוש חוזר של מים אפורים, זה הזמן לבחון את הרכב הצמחייה בגינה שלכם. מדשאות דורשות השקיה מרובה ויש להעדיף פתרונות חסכוניים יותר במים למשטחים המכוסים כיום בדשא. לצמחים חסכניים במים יש תדמית שגויה של צמחים בעלי אופי מדברי שמשרים חזות עגמומית. האגרונומית ציפי סלונר ממשתלת סלונר בסתריה אומרת שניתן למצוא בין הצמחים החסכנים במים צמחי תבלין או צמחים נאים ביותר בעלי פריחות מדהימות, לדוגמה קסלפיניה פוליצרימה, פיגם מצוי (רוטה), נר לילה ורוד, אלוורה ועוד. פרטים נוספים באתר משתלת סלונר: www.sloner.co.il. אמצעי אחר לחסכון הוא התקנת מערכת השקיה מתוחכמת.

תגיות: משבר המים, מים אפורים, חיסכון במים, ידידי כדור הארץ

עוד כתבות נצפות...