סדק בחומה

סיפורו המדהים של פרופ’ ג’אנג קון-לון, שאמנותו ואמונתו חודרות דרך סדקי החומה הסינית, מחזירות עטרה ליושנה ומביאות לעולם ערכים של יופי ומוסריות

 

"הגעתו של המלך הקדוש" –ג'אנג קון- לון

“הגעתו של המלך הקדוש” –ג’אנג קון- לון

חיפשתי אחר התשובה כל חיי

ולא מצאתי אותה עד שעברתי את גיל ה-70,

כמו דג שמוצא מים

או ציפור שמצמיחה כנפיים,

כמו דרקון שעף ללא גבולות

(שיר של ג’אנג קון- לון שתורגם מסינית)

קשה להאמין שמרבית מחייו של הפסל והצייר ג’אנג קון-לון, עברו עליו כאתיאיסט מוחלט. לאחר שנים של חיפוש הוא מצא את התשובה בדרך רוחנית שמילאה אותו בהשראה ושינתה את חייו ואת יצירתו: בודהות, מלאכים וממדים שמימיים הם רק חלק מהאלמנטים בעולמו העשיר וחסר הגבולות של האמן.

התחלתי לראשונה להתעניין בעבודתו של הפרופסור לאמנות ג’אנג קון-לון, בזכות ציור בשם “הקיר האדום” שראיתי לפני כמה שנים בתערוכה שהוצגה באוניברסיטת תל אביב. מול הציור חוויתי רגע עמוק, פלאי, כמו עומד מלכת ותחושה של יופי. זה הצליח להפתיע אותי לנוכח המתואר בציור: סצנת עינויים המתרחשת לצלה של חומה אדומה, גבוהה וסדוקה שעליה כתוב בסינית “רדיפה”.

“הציור מתעד חוויה אישית שעברתי במחנה עבודה וכפייה בסין”, מספר פרופ’ ג’אנג.

במרכזה של הסצנה הקשה שבציור, יושבת ברוגע ובריכוז דמות בתנוחת מדיטציה (כנראה ג’אנג עצמו) והיא מוקפת בהילה של אור. ממרומי התמונה מגיח מלאך המשגיח על המתרחש על רקע החומה האדומה, המשמשת כמטאפורה לחומה הסינית הסדוקה המטה ליפול. בעזרת צבע לבן עז מפריד ג’אנג את הדמות השלווה מהשוטרים המתעללים שבקדמת הציור ומכל איום ממשי.

פרופ’ ג’אנג קון-לון חי היום בארה”ב. הוא נולד וחי את מרבית חייו בסין, שם הקים את מחלקת הפיסול של אוניברסיטת שאנג דונג והיה המנהל בפועל של המכון לחקר הפיסול במדינה. הוא קיבל פרסים רבים ופסליו מוצגים ברחבי סין ובעולם. המוניטין שצבר ג’אנג לאורך השנים לא עזר בדבר אל מול החלטתו הקרה של המשטר הקומוניסטי בסין: למרות גילו המבוגר, כמו מיליוני סינים אחרים, הוא נידון לשלוש שנים של מעצר ללא משפט. לאחר שלושה חודשי מעצר, הודות ללחץ בין-לאומי ובמיוחד מצד ממשלת קנדה, ג’אנג שוחרר ועבר לגור בקנדה ומשם הגיע לארה”ב.

בין הרע והטוב

פרופ' ג'אנג קון- לון לצד ציורו "מיקום" – צילום: באדיבות פרופסור ג'אנג קון- לון

פרופ’ ג’אנג קון- לון לצד ציורו “מיקום” – צילום: באדיבות פרופסור ג’אנג קון- לון

בריאיון שנערך עם פרופ’ ג’אנג בעזרת מתורגמן הוא מסביר שהסיבה שנעצר היא בגלל היותו מתרגל בדרך רוחנית עתיקה בשם פאלון דאפא. “גזרו עלי להישלח למחנה עבודה בכפייה שם סבלתי סוגים שונים של עינויים ושטיפת מוח. כלאו אותי, שמרו עלי מקרוב, כבלו אותי והכו אותי באלות חשמליות”.

פאלון דאפא, ובשמה השני – פאלון גונג היא שיטה רוחנית הכוללת חמישה תרגילים מדיטטיביים ועקרונות מוסר גבוהים. “פאלון דאפא מלמד אנשים לחיות על פי העקרונות של אמת, חמלה וסובלנות”, אומר ג’אנג, “כשחיים על פי דרך זו, הבריאות הנפשית והפיזית משתפרת וגורלו של האדם משתנה מן הבסיס”. ב-1992 נחשפה השיטה לראשונה לציבור הרחב בסין וכיום היא מתורגלת בכל העולם. “בשנת 1999, כאשר הפאלון גונג הפך להיות פופולרי יותר בסין, התחיל מנהיג בכיר במפלגה הקומוניסטית הסינית את הרדיפה המזעזעת והבלתי אנושית הזאת מתוך קנאה”, מספר ג’אנג שלא ויתר על אמונתו אף שבסין נאסרה השיטה לתרגול מאז תחילת הרדיפה ועד היום.

האבא של “האמנות של ג’ן, שן, רן”

"הקיר האדום"-ג'אנג קון- לון

“הקיר האדום”-ג’אנג קון- לון

כשג’אנג הגיע לקנדה חייו ויצירתו השתנו באופן משמעותי – אם בעבר הוא נהג בעיקר לפסל, הוא החל לצייר ציורי שמן שמטרתם לספר לעולם על הפאלון דאפא ועל רדיפת המתרגלים בסין. הציורים צברו הצלחה רבה ובעקבות התגובות החל להתגבש בלבו של ג’אנג חזון ליצור תערוכה גדולה ומשמעותית יותר, שתהיה לה השפעה אמיתית על חייהם של האנשים מבחינה ערכית ומבחינה היסטורית.

הוא פנה לאמנים שגם הם מתרגלי פאלון דאפא, ובמשך שנה שלמה ישבו האמנים יחד וחשבו כיצד תיראה האמנות שלהם, באיזה סגנון ישתמשו, אילו נושאים יציגו וכיצד יעבירו את ערכי הפאלון דאפא דרך האמנות.

“לאחר שנה של הכנות הצגנו את התערוכה הראשונה של “האמנות של ג’ן, שן, רן” (אמת, חמלה, סבלנות בתרגום מסינית) בבניין הקונגרס בוושינגטון הבירה”, הוא מספר.

עיניו הטובות של פרופ’ ג’אנג, משקפות את הדרך שבה הוא מפסל ומצייר: בהתמדה, בעבודה קשה אך עם הרבה קלילות בלב. אני מדמיינת אותו מהלך בצעדים שקטים בסטודיו שלו בארה”ב בין פסלי בודהות וציורים של אלוהויות ומלאכים – שואל שאלות, מעיר ומחמיא לאמנים השותפים לפועלו ומתקן אותם בדרכו הצנועה.

האמנים של “ג’ן, שן, רן” עובדים יחד בסטודיו וחיים בפשטות רבה. הם שוקדים על עבודותיהם במשך חודשים ובכך מצטרפים לשורה ארוכה של אמנים קלאסים. האמנות של “ג’ן, שן, רן” כוללת ציורים בסגנון ניאו קלאסי, רנסנס וגם בסגנון ציור סיני מסורתי. “כדי שיצירת אמנות טובה תשקף אמת, חמלה וסובלנות האמן חייב לטפח בעצמו אמת, חמלה וסובלנות, לטהר את לבו ולסלק החזקות לתהילה ועושר”, הוא אומר, “אחרת, הציור לא יהיה טהור ולא יהיה לו את האפקט המתאים”.

יין חדש בבקבוק ישן

פרופ' ג'אנג קון- לון –צילום: ס'ת הולהאוס, אפוק טיימס

פרופ’ ג’אנג קון- לון –צילום: ס’ת הולהאוס, אפוק טיימס

בעבודות המוצגות בתערוכה יש התייחסות רבה ליצירות מופת מהעבר וניתן למצוא אזכורים למלאכי בשורה, כרובים וקדושים, כאלה שלא ראינו כבר זמן רב. עם זאת, הנושאים ודרך הביצוע הם קרן אור רעננה בעולם האמנות העכשווית.

הערבוב הזה של אמנות מערבית קלאסית עם אלמנטים השייכים לתרבות האסייתית לא נראה בעבר והוא ייחודי מאוד. יש בו מוטיבים מוכרים מתרבות סין העתיקה כגון בודהות ופרחי לוטוס, אך עם זאת הציור הוא ריאליסטי. הניגוד וההרמוניה בין האור והצל מחזירים אותנו היישר לתקופת הרנסנס.

“זה כמו בקבוק ישן המכיל בתוכו יין חדש”, אומר ג’אנג, “אם הקומפוזיציה והרעיונות של יצירות מן העבר מתאימות למה שאני רוצה להביע, אני אתייחס אליהם – זאת אינה העתקה. אחרת זה לא יהיה דבר חדש אם אתה רק מנסה ללכת בדרך הישנה”, הוא מוסיף.

בציור “הגעתו של המלך הקדוש” (אותו יצר יחד עם האמנית שיאו פינג צ’ן), עומד אל ממוצא סיני על ענן ופורש שתי כנפיים גדולות על רקע שמימי המאופיין בצבעי פסטל רכים וקסומים. בחלקו התחתון של הציור המצויר כמעין בועה, מיוצגות שכבות קיום שונות שחלקן מוארות וחלקן נמצאות באפלה ובהן ישויות רבות. זה מזכיר פרסקות וציורים של “יום הדין” בו הישויות מחכות לראות מה יהיה דינן ומיקומן. בין הישויות מופיעות ספירות נוספות בהן דמויות של בודהה עטופות בהילה בהירה ומשתלבות עם העולם המתואר, אך לא לגמרי. כמו בציור “הקיר האדום” המוזכר מקודם, גם כאן, מציג ג’אנג את האלוהי המשתלב בתוך העולם הרגיל, אך דואג שוב להפרידו בעזרת הצבע הלבן שמשמר את הטוהר והיופי.

“אני לא צריך לחפש אחר רעיונות בגלל שעבורי התמונות האלה כבר קיימות שם. הפרספקטיבה של אמנים מודרנים היא מצומצמת. הם דופקים את ראשם כנגד הקיר כדי למצוא נושאים חדשים לצייר, בזמן שמתרגלים של פאלון דאפא מסתכלים על הנושא מתוך פרספקטיבה מיקרוסקופית של חוקי היקום. לכן הם יכולים לראות את תמציתם של הדברים וההשראה נובעת כמו מעיין זורם. כיוון שבחרנו באמנות כמקצוע שלנו, זאת חובתנו להציג את התקופה הנפלאה הזו בהיסטוריה האנושית לעתיד”, כותב ג’אנג בקטלוג התערוכה.

לוותר על העצמי

פרופ 'ג'אנג קון- לון מפסל בסטודיו שלו

פרופ ‘ג’אנג קון- לון מפסל בסטודיו שלו

הרעיונות ליצירות באים מתוך ההתנסויות האישיות של האמנים או מסיפורים אמיתיים ששמעו. ג’אנג מספר שהתערוכה מלמדת על היופי של התרגול והטיפוח בפאלון דאפא ועל הרדיפה האכזרית ממנה סובלים המתרגלים בסין. “עבודות האמנות שלי לא נוצרו כדי לספק את האגו שלי או להראות את עצמי. בשבילי זאת דרך להכיר לאחרים דרך יצירות אמנות את הדברים שחוויתי ולמדתי”, הוא מדגיש: “החלק הקשה ביותר ביצירת אמנות הוא לעזוב את ההתרכזות בעצמי. החל מהרגע שעשית זאת אתה מרוויח את החכמה ליצור ציור. אני אומר זאת מההתנסות המעשית שלי ומהדברים שלמדתי בתשע השנים האחרונות. בהתאם לרמת השין-שינג (טבע הלב בסינית) שאמן מגיע אליה כך גם ישויות מוארות מממדים אחרים באותה הרמה יוכלו לתקשר איתך ולתת לך חוכמה. בזכות התרגול בפאלון דאפא אני לא רק בריא יותר, אני גם מלא באנרגיה וקיבלתי הבנה עמוקה יותר על משמעות החיים ועל היקום. ההשראה הזו מביאה אינסוף רעיונות כשיוצרים אמנות”.

“האמנות של ג’ן, שן, רן” מוצגת ברחבי העולם דרך סידרה של ליטוגרפיות באיכות גבוהה. התערוכה הוצגה כ-800 פעמים ביותר מ-50 מדינות.

Leave a Reply

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!