לייקים או כסף?

מה עדיף לעשות במדיה החברתית

פייסבוק

צילום: KIMIHIRO HOSHINO/AFP

אומרים ש”איכות החיים שלנו נקבעת על ידי השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו”. אם אדם לא מרוצה מהמשקל שלו, השאלה הנכונה אינה “למה אני כל כך שמן?” השאלה הנכונה יכולה להיות למשל “באיזה תקופה בחיים שלי הייתי במשקל הרצוי, ומה אפיין את חיי אז?” אז אולי אנו ניזכר שבתקופה שבה היינו במשקל הנכון היה לנו אורח חיים קבוע ופעילות ספורטיבית מספר פעמים בשבוע, ונחזור לאורח החיים הזה.

במילים אחרות, שאלות נכונות הן המפתח.וזה נכון גם כשניגשים לעולם המדיה החברתית.

השאלה הראשונה שקופצת לראש היא “למה אני צריך פייסבוק? במה יעזרו לייקים להגדיל את המכירות?”

אבל זו לא השאלה הנכונה. מדיה חברתית זה עולם שמאפשר לנו להבין איך אנשים חושבים ולא רק איך להפיץ את המסרים שלנו.

לא כל עסק חייב “לעשות פייסבוק”, ואפשר להפנות את המשאבים האלו לכלים יעילים הרבה יותר.

המטרה שלנו היום היא להזכיר שבמדיה חברתית יש כל מיני כלים ויכולות חדשניות המאפשרים לנו להביא מסרים או לייצר מכירות בצורה שטרם ביצענו בעבר.

רוצים דוגמאות? בבקשה. תחשבו למשל על הד סטרט (www.headstart.co.il) – אתר שעוסק בגיוס הון חברתי. רוצים לגייס 20 אלף שקל לפרויקט כלשהו? תייצרו וידאו, הסבר קצר, ותתחילו להפיץ את הפרויקט. יעניין? אנשים יתנו לכם את הכסף, ואתם תצטרכו לתת תשורות (צ’ופרים) בתמורה. דוגמא: אם אתם זמרים, תוכלו לשלב את שם האנשים שיתרמו את הכסף לתקליט במילות השירים שאתם מקליטים לתקליט, למשל.

איך מקבלים 500 אלף שקל “בחינם”?

אוקיי, אבל אתם כנראה לא זמרים, אז למה זה צריך לעניין? נניח שאתם רשת בתי מלון ידועה. מה האתגר העסקי הכי מורכב שלכם? להיפטר ממלאי מת. רוב השנה, הרבה מחדרי המלון נותרים ריקים. תחשבו על זה שאם יש תפוסה של 60% בבית המלון, זה קצת כמו ירקן ש-40% מהירקות במלאי שלו לא נמכרים, נרקבים ומושלכים לפח.

מה שהירקן יכול לעשות – והמלונאי לא – זה להוריד מחירים. המלונאי יודע שברגע שהוא יוריד מחיר הוא פוגע במותג, פוגע בלקוחות ששילמו מחיר מלא, פוגע בהרגל של אנשים לשלם מחיר מלא, ומביא אוכלוסייה פחות טובה לבית המלון. אז מה הוא יעשה? כאן בדיוק הד סטרט נכנסת לתמונה. בית המלון יכול להכריז על פרויקט איכות סביבה וניקיון חופים, למשל, בשווי של 500 אלף שקל. וכל מי שיתמוך בפרויקט ב-500 שקל, יקבל חדר ללילה באמצע השבוע – חינם!

מה שיווקנו לציבור: מסר פשוט. אתם תתמכו, אנחנו ניתן לכם צ’ופר. המלון דואג לאיכות הסביבה עד כדי כך שהוא מוכן לתת חדרים בתמורה. מה קרה בפועל: המלון מקבל 500 אלף שקל במזומן ומראש. את המלאי “המת” של החדרים, הוא משחרר על פי שיקול דעתו (המלונאי מזמין את האורחים בתקופות חלשות, באופן טבעי) וחלק מהסכום, כמובן, הולך לניקיון החופים ואיכות הסביבה, כמובטח.

ומה יעשו אלו שקיבלו חדר “בחינם” במלון? יצלמו ויעלו תמונות וישתפו את כולם בחוויה שזכו בה בגלל שהם היו אנשים טובים שתורמים לקהילה. אז לא רק מכרנו מלאי מת למלון, אלא קיבלנו גם הרבה יחסי ציבור טובים.

מישהו שמע על המוצר שלי?

אתגר נוסף שיש למותגים הוא לגרום לציבור הצרכנים הרלוונטי לשים לב למוצר שלהם.

השאלה הנכונה כאן היא לא “איזו סיבה יש למוצר הזה להיכשל?”, אלא “איך אני יכול לעודד את השיח הציבורי/האמון במוצר שלי?”

אחת הבעיות הגדולות של מפרסמים היא שקשה לאנשים לשים לב לפרסומות. זה קשור לעובדה שהמוח האנושי מסנן הרבה מאוד רעשים והפרעות, וממקד אותנו “בעולם שלנו”. ולכן, מפרסם שרוצה להפוך להיות חלק מהעולם הזה, צריך למצוא דרך להיכנס אליו.

ישנה קהילת אינטרנט שנקראת like and share. אפשר למצוא אותה בפייסבוק ב-www.facebook.com/like.and.share.il

מה מיוחד בה? מכירים את זה שבכל קבוצת חברות תמיד יש את ההיא שמעודכנת בכל, יודעת איפה יש מבצעים והנחות, היכן נפתחה מסעדה חדשה ומה מומלץ להזמין שם – בקיצור, אחת שיודעת. וזה חלק מהזהות שלה – וזה אומר שהיא מוכנה לעבוד כדי לשמר את רמת המעודכנות הזאת.

בקהילת like and share יש 8,000 נשים כאלו. מה שקוסם להן זה להתנסות במשהו לפני כולן. להיות הראשונה לדעת, כמו שהן רואות את עצמן.

וכך במקרה של פרסום מוצר בטלוויזיה, הסיכוי שאני אבחין ואתייחס לפרסומת עולה משמעותית כאשר אני חושב לעצמי “אה, זה ממרח השוקולד החדש שראיתי את מיכל ושירה מדברות עליו… אוקי”. השיח בין אנשים שנמצאים במעגלי המדיה החברתית שלי, הופך את המוצר (ואת הפרסומת) לחלק מהעולם שלי.

אבל אחת המגרעות של המדיה החברתית היא, שרק מוצר עם “קטע”, עם סיפור חדש, עם מסר שיש לו משמעות לציבור, יכול להיות ראוי לשיח.

מותג שוקולד מוביל, שהשיק ממרח בטעם שוקולד אגוזים, הצליח ליצור הרבה שיח ועניין בשיטה זו. קמפיין ה-like and share שלו עסק בכל מה שאפשר לעשות עם המוצר החדש – חוץ מלמרוח אותו על פרוסת הלחם של הילד. כל 200 האימהות שקיבלו את המוצר פרסמו תמונות של עוגה או מאפה שהן הכינו עם הממרח החדש, ולמעלה מ-100 אימהות אפילו טרחו ופרסמו מתכונים.

הכלים האלו חשובים במיוחד לחברות שמתקשות לייצר פרסום אפקטיבי במדיה החברתית, למשל חברות בתחום הרפואה והפרמצבטיקה, חברות פיננסים וביטוח, בנקים, וגם למשל לחברות הייטק ותעשייה שמחפשות דרכים חדשות למתג את עצמן כמעסיק (employer branding).

מנהלים לא צריכים לשבת בישיבות ולשאול “איך אני יכול למכור יותר מהמוצר שלי?” השאלה הנכונה היא “באילו צורות שיווק חדשות אני יכול להגיע ללקוחות מתאימים עם המסר שלי ולשכנע אותם לרכוש את המוצר?”

הכלים שמוצגים כאן הם כלי מדיה חברתית שעושים בדיוק את זה. המלצה שלי: תשאירו את תחרויות הלייקים למתחרים, ותתקדמו לשלב הבא בעולם השיווק במדיה החברתית.


אליאב אללוף הוא מנטור מדיה חברתית ויעץ שיווקי המצוי בקשרים עסקיים עם חברות המוזכרות בכתבה. ניתן ליצור עמו קשר[email protected]

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!