התעתוע הגדול ביותר בחיים שלנו

הרבה ממה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על עצמנו ועל העולם הוא אשליה שחוסמות אותנו

שתי המילים המסוכנות ביותר בשפה העברית הם ״אני יודע״ ו״אני יודעת״ שהביטוי שלהם בעולם האמיתי הם בדרך כלל ״עזוב, אני יודע את זה…״, ״כבר למדתי את זה…״ , ״מכיר את זה כבר…״

מה כל כך מסוכן בהן? אדם שמחזיק בתפיסת ״אני יודע״, מונע מעצמו ללמוד ולהכיר ידע חדש באותו תחום. לא משנה כמה כל אחד מכם יודע, ראוי שנהיה צנועים אינטלקטואלית ונזכור שתמיד אפשר לדעת עוד, ללמוד עוד, לצמוח ולעלות לרמה הבאה.

המחשבה ״אני יודע״ היא אחד התעתועים והאשליות הגדולים ביותר בחיינו. זהו חסם ההתפתחות המרכזי שיש לרוב האנשים.

תקראו טוב את המשפטים הבאים: יש דברים שאתה יודע שאתה יודע אותם (למשל, אתה יודע שאתה יודע לדבר עברית); יש דברים שאתה יודע שאתה לא יודע אותם (למשל אתה יודע שאתה לא יודע איך להשיט ספינת טילים); ויש דברים שאתה לא יודע שאתה לא יודע אותם. תקראו עוד פעם… לא יודע, שאתה לא יודע. זה משפט שאני חוזר ואומר בהרצאות ובסדנאות שלי: ״אתה לא יודע, את מה שאתה לא יודע, עד שאתה יודע אותו״.

איך יודעים אם מישהו יודע לעשות כסף? יש לו הרבה כסף, הוא עושה כסף. איך יודעים אם מישהו יודע לנהל מערכות יחסים? יש לו הרבה חברים, מערכות יחסים, הוא אוהב, אוהבים אותו. אדם בריא שנראה טוב, יודע לדאוג ולשמור על הגוף שלו, אדם שהילדים שלו מעריכים אותו מאוד, יודע להיות הורה טוב.

מלמדים אותנו שהזמן הוא הדבר היקר שיש לנו – זו אשליה. הזמן הוא לא שלנו – הוא היה לפנינו ויהיה אחרינו. מה שיש לנו זה החיים שלנו שהם דבר יקר מאוד

התעתוע הגדול ביותר בחיים שלנו, הוא הסיפור שלנו על מה אפשרי עבורנו. הסיפור הזה הוא תוצאה של תהליך ארוך שעברנו בילדותנו. מגיל צעיר על כל פעולה קיבלנו פידבק מיידי מההורים והסביבה – אתה ״ילד טוב״, או אתה ״ילד רע״. שזה בעצם ביטוי מילולי למחשבה של ״הגדולים״ על מה נכון עבורנו בעולם.

אבל על סמך מה ״הגדולים״ אומרים ל״קטנים״ מה נכון? על סמך החינוך שהם קיבלו בשנות ילדותם. בצורה כזו אנשים מנציחים דעות קדומות וסיפורים פנימיים וזה מעגל שקשה מאוד לשבור.

הנה דוגמא פשוטה: מלמדים אותנו שזמן זה כסף. באמת? אם זה היה נכון אז אדם שמרוויח 200 שקל בשעה היה ישן 10 שעות בלילה ובבוקר היו לו בקופה 2,000 שקל.

דוגמא אחרת, מלמדים אותנו שהזמן הוא הדבר היקר שיש לנו – זו אשליה. הזמן הוא לא שלנו – הוא היה לפנינו ויהיה אחרינו. מה שיש לנו זה החיים שלנו שהם דבר יקר מאוד. הכי יקר. אי אפשר לבזבז זמן – אפשר לבזבז את החיים. את שלנו – לא את של אחרים. אפשר גם להרוויח את החיים. שלנו.

התהליך הזה יצר אצלנו סיפור פנימי שחלק גדול ממנו הוא בעצם תעתוע ואשליה בהקשר של מה שאפשרי עבורנו. כל עוד לא נשנה את הסיפור הפנימי, לא נוכל לפרוץ את גבולות המוכר והידוע לנו.

תעתוע נוסף שאני רוצה להציג בפניכם הוא ההבדל בין חוקים חיצוניים לחוקים פנימיים.

רוב החוקים שאנשים מכירים ועל פיהם מתנהלים האנשים בעולם, הם חוקים חיצוניים. חוקים וכללים שנלמדים במוסדות הלימוד למיניהם. אם החוקים האלו היו מספיקים להצלחה, אז כל הבנקאים ויועצי ההשקעות צריכים להיות מיליונרים. הם הרי מכירים את החוקים. בעולם כזה כל הילדים של המורות היו מחונכים מאוד.

מסתבר שכדי להצליח באמת, צריך לדעת גם את החוקים הפנימיים. החוקים שלא מלמדים במערכת החינוך. החוקים שעל פיהם נקבע הדימוי העצמי שלנו, הסיפורים הפנימיים שלנו, היכולת לשלוט במחשבות שלנו, ברגשות שלנו וכתוצאה מכך בפעולות ובתוצאות שלנו בעולם.

״אשליית האושר״ היא עוד אשליה גדולה שמונעת מאנשים להיות מאושרים באמת בחיים שלהם. רוב האנשים מחזיקים באמונה פנימית שבמידה ויעשו מספר דברים וישיגו כך וכך, הם יגיעו לרגע הזה שבו הם יהיו מאושרים. ״בסוף הדרך עוד תהיה מאושר…״ מכירים את השיר? למה בסוף הדרך?

אנשים מבלבלים בין אושר לבין הנאה וכיף. אושר אמיתי הוא לא מקום או יעד שצריך להגיע אליו בסוף המשחק. אושר אמיתי זו הוויה ותחושה שמגיעה בזמן שאדם מרגיש שהוא מתקדם בחייו. שהוא נע לעבר גרסה טובה יותר של עצמו. שהוא מביא יותר ערך לעצמו, למשפחתו ולעולם שמסביבו.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!