״נגמר הסיפור של תרופה אחת לכולם״

פרופ’ דן פאר מתאר את חזון הרפואה המותאמת אישית – תרופות שיותאמו לכל אדם על פי בדיקה גנטית שתבוצע לו, ומזהיר גם מהאופן שבו היא תשנה את הרופאים ומהסכנות שבה

פרופ' דן פאר במעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת ת"א | אלכס גורביץ'

פרופ’ דן פאר במעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת ת”א | אלכס גורביץ’

פרופ׳ דן פאר, שגויס ב-2008 מאוניברסיטת הארווארד כדי להקים את המעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב והיום עומד בראשה, נלהב מהעתיד שהביוטכנולוגיה תביא אלינו בקרוב. אבל באותו הזמן, הוא גם מודאג ממנו. ״תחשוב שאתה הולך לחדר המיון עם כאבים בחזה. אגב, ל-50 אחוז מהאנשים שמגיעים לחדר המיון עם כאבים בחזה, אין שום דבר בלב. אתה עושה בדיקת אק״ג ובדיקת אנזימים. בקרוב הבדיקה השלישית תהיה מיפוי של הגנום שלך”, אומר פאר.

״ואז אתה חוזר עם התוצאות לרופא במיון, ואם לרופא יהיה זמן אליך בדקה וחצי שהוא נושם, הוא יגיד לך: ׳שמע, הלב שלך אחלה, הכול בסדר. אבל ראינו בדי-אן-אי שלך שיש סיכוי של 40 אחוז שבעוד 20 שנה יהיה לך אלצהיימר׳. באותו רגע יש סיכוי שתרגיש רע מאוד, ויכול להיות שבאמת תהיה לך איזושהי פעילות לבבית מוגברת שיכולה להיגמר בהתקף לב. וכעת גם נשאלת השאלה למי שייכות תוצאות מיפוי הגנום שלך. זה יתויק איפשהו. ומה אם חס וחלילה זה יגיע לחברת הביטוח?״

העתיד שפאר חושש ממנו, שאותו הוא גם עוזר לייצר, בעצם כבר נמצא ממש כאן, מעבר לפינה. כבר היום אתם יכולים לבצע בדיקות ריצוף גנטי, כלומר, מיפוי הגנום שלכם כדי שרופאים יוכלו להתאים עבורכם את התרופה המתאימה ביותר. גם המהירות של הבדיקות האלה הולכת וגדלה בשעה שהעלות שלהן פוחתת.

״לפני כ-20 שנה לקח ארבע שנים לעשות טיוטה אחת של הגנום האנושי, בעלות של כמיליארד דולר. היום אנחנו עושים את זה במעבדה בתוך פחות מ-24 שעות, בעלות של 1,500 דולר. זה לא מדהים? השאלה היא מה לעשות עם זה עכשיו״.

אחת האפשרויות היא לשלוח מולקולות RNA (אר-אן-אי) שביכולתן להשפיע על הגנים שלנו. הן יכולות להשתיק גנים שפעילותם מייצרת מחלה, או לחזק גנים שנמצאים בתת-פעילות שגורמת למחלה (איך זה עובד? ראו הסבר בסוף הכתבה).

פאר ועמיתיו ברחבי העולם תולים תקוות גדולות בטכנולוגיה הזאת – היא תוכל, הם מאמינים, לרפא סרטן (או לפחות להפוך אותו למחלה כרונית שאפשר לחיות איתה ללא חשש), היא תוכל גם לרפא מחלות גנטיות שלא נמצאו להן תרופות עד היום כמו גושה, או כמו מחלת ניוון השרירים דושן. מעבר לזה, הטכנולוגיה תוכל לטפל בכל אחד מאיתנו באופן אישי, המותאם בדיוק לדי-אן-אי שלו עצמו ולפגמים בדי-אן-אי שלו.

סוף עידן האקמול

החלוצה בתחום הזה, הנקרא “רפואה מותאמת אישית”, הייתה חברת התרופות ג׳ננטק (Genentech), דווקא במה שהתחיל כשערורייה. ג׳ננטק השיקה את התרופה הרצפטין נגד סרטן השד לאחר שהציגה תוצאות ניסויים מרשימות במיוחד ואחוזי הצלחה מלהיבים. ב-1998 התרופה אושרה לשימוש, והופצה בין אונקולוגים בתור תקווה גדולה לסרטן השד. ״בארץ הייתה מלחמה גדולה מאוד שהיא תיכנס לסל הבריאות״, נזכר פאר. אבל התקוות נכזבו. אחוזי ההצלחה לא התקרבו אפילו לאלה שהציגה ג׳ננטק בניסויים. ״למעשה, אנחנו יודעים היום שהתרופה עובדת בערך על 20 אחוז מהחולות. ובתוספת כימותרפיה, בערך על 30 אחוז״.

אז מה גרם להבדלים הגדולים בין הניסויים הקליניים לבין התוצאות בשטח? הטריק נחשף רק כמה שנים מאוחר יותר.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!