הרפתקאות הבן של כובש האברסט

הנסיעה לכפר האסקימוסים, הטיפוס על הרי הרוקי, והטרק לאיתור אגמים נידחים בגובה אלפי מטרים. ריאיון עם סלע אראל-בוקובצקי על על מקומות של זמן חוקים משלו

סלע אראל-בוקוביצקי

טיול קיאקים למזרח אלסקה – צילום: דורון אראל

להוריו של סלע אראל-בוקובצקי הייתה דרך מוזרה מאוד לגמול אותו בינקותו. “הייתי רגיל לישון עם הבקבוק בלילה והם אמרו לי שאם לא אפסיק יבוא דב”. מוזר? אכזרי? לאו דווקא אם לוקחים בחשבון שאכן היה מדובר בסכנה ממשית. בוקובצקי ומשפחתו נהגו לבלות באזור היערות והאגמים שבצפון מזרח קנדה, שם נוהגים דובי גריזלי לתור אחר מזון ולכן אסור להחזיק שום פריט של אוכל בתוך האוהל. כמה שנים לפני שבוקובצקי נולד חוו הוריו חוויה לא נעימה בלילה כשדב גריזלי ענק הציץ לתוך האוהל שלהם, ומאז הם נזהרו.

13 שנים מאוחר יותר יצא בוקובצקי עם משפחתו לטיול בר המצווה. אל הטיול הצטרפו כמה חברים מאנגליה, אנשי הייטק בכירים. לפתע, באמצע שום מקום החל לרדת גשם סוחף. בוקובצקי מצא את עצמו עומד וצועק על מנהל בכיר שיפסיק לרעוד ויתחיל כבר להקים את האוהל, אחרת לא יהיה לו איפה לישון בלילה. “אלו אנשים שבחיים שלהם לא הלכו יותר מ-400 מטר עם תרמיל על הגב”, מספר בוקובצקי. “הייתי מבשל להם את הארוחות ומסביר להם מה ללבוש. זו תחושה מאוד מוזרה לילד מתבגר, אבל גם תחושה שיצרה אצלי בהמשך המון ביטחון לצאת להרפתקאות במקומות שמטיילים רגילים אפילו לא מתקרבים אליהם”.

סלע אראל-בוקוביצקי

סקי חורף בנוק טסלי – צילום: דורון אראל

בוקובצקי, כיום בן 25, נער טבע מתולתל ותכול עיניים, הוא הבן הבכור של דורון אראל, הישראלי הראשון שכבש את פסגת האברסט, ושל עורכת הדין סוזן בוקובצקי. דורון וסוזן נפגשו בהרי נפאל ומאז לא נפרדו. “הם הסתובבו שש שנים בין אלסקה ונפאל”, מספר בוקובצקי, “עד שהרסתי להם את התכניות ונולדתי”.

בוקובצקי מגדיר את עצמו כ”חנון אוהב טבע”. “בתיכון הייתי קפטן קבוצת הרובוטיקה. עכשיו אני לומד הנדסת מכונות ומתעסק המון בטכנולוגיה. בניתי טורבינת רוח על הגג של הבית רק בשביל הכיף, ואני מנסה לראות איך אני יכול לשלב את העניין הזה של להיות בטבע ולשמור על הסביבה. אני רוצה לשלב בין החנוניות של לשבת ליד המחשב, לבין לעשות סקי אקסטרים במערב קנדה או לטייל בצפון אלסקה או לטפס על הרים באירופה”.

סלע אראל-בוקוביצקי

אגם מוריין בקנדה – צילום: דורון אראל

בקיץ שעבר החליטו בני משפחת אראל-בוקובצקי להגשים חלום ישן. הם רכשו שלוש בקתות מבודדות ב”נוק טסלי” שבלב ההרים של קנדה, מקום שאפשר להגיע אליו רק באמצעות מטוס שנוחת על המים בקיץ או על האגם הקפוא בחורף. הם החליטו להפוך את המקום למקום נופש למשפחה וגם לאתר תיירותי קטן.

“המקום מבודד לחלוטין ופראי, עם נוף עוצר נשימה”, מספר בוקובצקי. “אנחנו עורכים שם טיולים בטבע במהלך הקיץ, ובחורף האחרון טסנו לשם כדי לבדוק אופציה לעשות סקי באזור. הגענו עם מטוס שנוחת על השלג. הוא הנחית אותנו על רכסי הרים, שמהם ירדנו בסקי. חוויה מדהימה שרק מי שעושה הרבה סקי יכול להבין אותה”.

לא הייתה לך ילדות רגילה כל כך

“נכון. מגיל אפס טיילתי במקומות הכי נידחים והזויים שקיימים. אני זוכר שנסענו יותר מ-1000 ק”מ על דרכי עפר וטסנו במטוס קטנטן לכפר של אסקימוסים בצפון קנדה, ליישוב ששמו “טוק טויאקטוק”, שם הצטרפנו לשני ציידים אסקימוסים לשבוע וחצי. הם יצאו לדוג ולאסוף פירות במקום שבו אין עץ אחד. הם אפילו לא יודעים איך נראה עץ, למעט אלו שנסחפים עם הנחל. השמש לא שקעה בכלל ובשתיים בבוקר היו לנו דמדומים.

סלע אראל-בוקוביצקי

בוקובצקי ואחיו במסעותיהם המוקדמים בקנדה

“בהזדמנות אחרת טסנו לטרק בנפאל במקום שלא מטיילים בו, במטרה למצוא שלושה אגמים נידחים בגובה 5,500 מטר שגם המקומיים לא הכירו; וגם יצאתי לטפס על המון הרים עם אבא שלי ואחי הקטן”.

בצבא הוא שירת ביחידה מיוחדת, ולאחר השחרור טס עם חבר לטיול של שנה בצפון אמריקה. הם שכרו רכב בלוס אנג’לס, טיילו כחודשיים במערב ארצות הברית בכל שמורה אפשרית, טיפסו על כל הר רציני וחצו נהרות סוערים עם קאנו שסחבו איתם לאורך כל הדרך. משם המשיכו לטיול של חודש בהרי הרוקי הקנדיים, נחלצו בעור שיניהם ממפולת שלגים אימתנית וחצו שני נהרות שוצפים שבאחד מהם כמעט איבדו את חייהם.

סלע אראל-בוקוביצקי

בוקובצקי ואחיו אמוץ בטיול קאנו משפחתי בקנדה – צילום: דורון אראל

“התהפכנו עם הסירה”, מספר בוקובצקי. “הצלחתי לצאת אחרי שבמשך דקות ארוכות צפתי וצללתי בתוך מערבולת. אחרי הליכה של 20 דקות באמצע שום מקום ללא נעליים או אמצעי תקשורת, מצאתי את חברי כמעט באפיסת כוחות במרכז הנהר. עזרתי לו לצאת והתחלנו ללכת לאורך הנהר כשאני עוזר לו ללכת. לא היה לנו ספריי נגד דובים שזה גז מדמיע מאוד חזק שאמור למנוע מהדוב לתקוף אותך. אז דידינו על פסי רכבת וקיווינו שלא יבוא אף דב. אחרי הליכה של כרבע שעה נחת מסוק וחילץ אותנו. זו הייתה החוויה המפחידה ביותר שחוויתי בחיי. הייתי בטוח שלא אשרוד”.

אביך לא דואג לך?

“בפעם הראשונה שראיתי את אבא בלחץ זה היה כשהוא לקח אותי ואת אחי הקטן לטפס ברוקים הקנדים. הוא שמר על קור רוח, אבל ראיתי את הדאגה שנבעה מזה שהוא ידע שהוא מכניס אותנו לעולם הטיפוס, וגם מכיוון שאיבד המון חברים ומטפסים במהלך חייו”.

סלע אראל-בוקוביצקי

בוקובצקי מטפס ברוקים הקנדיים – צילום: דורון אראל

אז למה הוא לקח אתכם לשם?

“כי ביקשנו ודרשנו. אמרנו שאין שום סיכוי שאבא מטפס ואנחנו לא נזכה לעשות את זה גם. אבא שלי לא ידאג אם אלך לטייל בארץ או לא אדבר איתו במשך חודש בזמן טיול בנפאל, אבל ידאיג אותו אם אלך לטפס על הר באלפים. אימא שלי לעומת זאת אומרת ‘כל עוד אתה מטייל בעולם אני יודעת שרק טוב יכול לצאת מזה'”.

למה אתה עושה את כל זה?

“אחד המטפסים הגדולים בהיסטוריה ענה על השאלה הזו: ‘כי ההרים שם’. זה פשוט. הטיפוס עצמו הוא קשה, אתה מגיע לקצה גבול היכולת שלך, אתה סובל, מגיע לפסגה ונהנה מהנוף המדהים שנפרש לפניך. אבל אז אתה רוצה להגיע כמה שיותר מהר למטה, כי אתה יודע שרוב התאונות קורות בירידה ובכל זאת אחרי שהגעת למטה יש לך הרגשה של אושר ואתה מתהלך שבוע עם חיוך מטופש על הפנים. מלבד זה, המשפחה שלי היא הרפתקנית מאוד ועל זה גדלתי והתחנכתי ובלי קשר אני אוהב את השקט, אוהב להיות באמצע שום מקום לבד עם הטבע, פשוט לשבת ולהסתכל על הנוף ולשכוח מהצרות של העולם”.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!