מחשבות יכולות להרוג אותנו

האם חשש ממחלה יכול לגרום לנו באמת לחלות בה? מחקרים מהשנים האחרונות כבר הוכיחו שנרגיש את כל הסימפטומים שלה. מה זה אומר על כוחן של כותרות שליליות בעיתון ועל ההשפעות של ניסוחי הרופאים?

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

ד״ר וויל מילטון, אונקולוג בבית החולים ״סידני״ באוסטרליה, התלבט האם להסביר למטופל שלו את התהליך המשוער של מחלתו. הוא כבר סיפר לו שאבחנו אצלו סרטן בכבד. האם לומר לו גם שתוחלת החיים המשוערת שלו היא שלוש שנים?

מילטון האמין בדרך כלל בגישה ישירה, לומר לחולה את כל האמת. אבל הוא ראה מספיק מקרים שהישירות הזאת לא עובדת טוב. אולי זה עלול להיות כך גם במקרה הזה? כל המקרים שבהם הישירות לא צלחה היו דומים מאוד: כשהמטופל שמע על תוחלת החיים שהוקצבה לו, הוא נראה כמעט אדיש למידע המבהיל שקיבל, אפילו עליז ולבבי במידה יוצאת דופן. רחוק מלרחם על עצמו, הוא המשיך לצחוק ולהתבדח עם הרופאים ועם בני המשפחה שבאו לבקרו. רופאים פחות מנוסים שראו תגובות כאלה של מטופלים, חשבו שהן ראויות להערצה ופליאה, אבל את ד״ר מילטון, שהכיר את התופעה, הן הדאיגו.

עוד באותו לילה התנהגותו של המטופל התהפכה לגמרי. הוא הסתובב במיטתו כשפניו אל הקיר, ושכב ללא תנועה כשהוא מתכסה מעל לראשו בשמיכה. הוא לא נראה מפוחד, אבל התנהגותו הייתה אדישה וחמקמקה. כששאלו אותו אם יש לו כאבים, האם הוא צריך משהו, האם נוח לו, הוא ענה בקיצור רב שהכול בסדר. הוא שתה ואכל רק מעט ללא חשק, אבל לא התלונן על חוסר תיאבון. למעשה הוא לא התלונן על כלום, לא יזם שיחה עם הסובבים אותו, פשוט נראה אדיש לגמרי ומנותק מהסביבה.

המחשבה והאמונה של החולה בדבריו של הרופא, שאין מנוס ממותו הקרוב, גרמה לו למות בטרם עת

ד״ר מילטון, שמתאר את המקרה בג’ורנל הרפואי Lancet (משנת 2006), כותב שבדרך כלל כחודש אחרי שמתחילה התנהגות כזו המטופל מת. כך קרה גם במקרה הזה. לדבריו, אם היו עושים ניתוח שלאחר המוות היו מוצאים שלמרות שהגידולים היו גדולים, הם עדיין לא היו במצב שיכלו לגרום למוות. מה אם כך גרם למותו של המטופל? ד״ר מילטון טוען שהמחשבה והאמונה של החולה בדבריו של הרופא, שאין מנוס ממותו הקרוב, גרמה לו למות בטרם עת.

התופעה הזו שנראית כל כך מוזרה, ידועה בשם ״אפקט הנוצבו״. המשמעות של ״נוצבו״ בלטינית היא ״אני אזיק״ והכוונה היא לתופעה שבה האמונה במילותיו של הרופא, בגלולות מדומות שמכילות רק סוכר, או בזריקה של מים מזוקקים, יכולה לגרום לכאב, בחילה, סחרחורת או לסימפטומים אחרים של מחלה. היא הפוכה מהתופעה היותר מוכרת שמכונה ״אפקט הפלצבו״ (המשמעות בלטינית: ״אני אשביע רצון״), שבה האמונה במילותיו של הרופא, בתרופות מדומות או אפילו בניתוח מדומה, יכולה לגרום למטופל להרגיש הרבה יותר טוב ואפילו להחלים לגמרי.

חושבים טוב, מרגישים טוב

ד״ר ברוס מוסלי (Moseley), מהמרכז הרפואי היוקרתי ביוסטון, טקסס, מצא את עצמו ב-1996 מעורב בהפקה דרמטית ומורכבת של מצג שווא. עשרה חולים שסבלו מדלקת פרקים ניוונית בברך קיבלו אצלו תור לניתוח שהיה אמור להקל על הכאבים שמהם הם סבלו. כל העשרה היו גברים יוצאי צבא, רובם בגיל העמידה שהתנדבו לקחת סיכון ולהשתתף במה שנשמע הזוי לחלוטין: כולם יעברו בדיקות והרדמה, ויוכנסו לחדר הניתוח. מחדר הניתוח הם יועברו לחדר ההתאוששות ולמחרת כולם יחזרו הביתה עם קביים וכדורים נגד כאבים. אבל כאן נגמר הדמיון ביניהם.

ניתוח מדומה בברך הביא לשיפור משמעותי, בדומה לשיפור שחל אצל אנשים שעברו ניתוח אמיתי | תמונה: Fotolia

ניתוח מדומה בברך הביא לשיפור משמעותי, בדומה לשיפור שחל אצל אנשים שעברו ניתוח אמיתי | תמונה: Fotolia

מה שקרה באמת בחדר הניתוח הוא ששניים מהם עברו את הניתוח הרגיל שכלל שלושה חתכים לפתיחת אזור הברך, הסרת סחוס פגום ושטיפה של הפסולת שהצטברה בברך, שלושה נוספים עברו את אותם שלושה חתכים ורק שטיפה של הפסולת מהברך, ואילו החמישה הנותרים עברו רק שלושה חתכים שחזרו ותפרו אותם מבלי לתת כל טיפול רפואי בברך. כלומר, הניתוח שלהם היה מדומה, כמו תרגיל ב״כאילו״, מה שנקרא בשפה הרפואית ניתוח פלצבו.

כל המשתתפים בניסוי ידעו מראש שכל אחד מהם יעבור אחד מהתהליכים האלה, אבל הם לא ידעו איזה מהם, והצלקות שהיו לכולם על הברך לאחר תפירת החתכים, לא הסגירו מה באמת קרה לכל אחד. אפילו ד״ר מוסלי והצוות הרפואי לא ידעו מראש איזה תהליך יעבור כל אחד מהמטופלים. רק כאשר כל מטופל הגיע לחדר הניתוח, בהרדמה מלאה, מוסלי פתח מעטפה והוציא פתק שבו היה רשום איזה מהתהליכים אותו מטופל יעבור.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!