״יש דברים שחוזרים מהעתיד ומשפיעים על ההווה״

מדענים הצליחו להדגים שהזמן לא בהכרח נע רק קדימה – מתברר שהעתיד משפיע על מה שקורה בהווה, ואפילו על העבר. לתחום הצטרף גם חוקר ישראלי בכיר, שכעת משתמש בתובנות האלה כדי לפתח מחשבים קוונטיים

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

יצא לכם פעם לדמיין שאתם מצליחים לשנות את העבר ולשפר את מה שכבר עשיתם? למשל, לוודא שלא נהגתם במהירות מופרזת וקיבלתם קנס?

אנחנו רגילים לחשוב על העבר כעל משהו שכבר התקבע, שלעולם לא נוכל לשנות יותר. אבל מה אם יום אחד נלמד כיצד אירועים מהעתיד יכולים להשפיע על ההווה ועל העבר שלנו?

בעולם היום-יומי המוכר לנו, אין בינתיים הפתעות ואין עדויות לדברים כאלה. אבל בעולם של החלקיקים הזעירים – הקוונטיים, כמו למשל הפוטונים והאלקטרונים, זה עובד ממש כך – העתיד משפיע על ההווה, כפי שכמה קבוצות חוקרים ברחבי העולם הראו בשנים האחרונות.

אחת הדוגמאות הדומיננטיות לכך כיום במחקר בפיזיקה קשורה למדידות. חוקרים מראים לנו שמדידות שהם יעשו בעתיד על מערכת קוונטית כלשהי, ישפיעו על מצבה בהווה. למשל, אם בעוד מספר דקות הם ינסו למדוד את מהירות תנועתו הסיבובית של אלקטרון סביב עצמו, זה ישפיע במידה מסוימת כבר עכשיו על מהירות הסיבוב של האלקטרון, עוד לפני שערכו את המדידה. עד כמה שזה נשמע הזוי, כך ממש זה קורה.

בעולם המיקרוסקופי יש אפשרות חדשה להסתכל על הזמן, יש דברים שחוזרים מהעתיד ומשפיעים על ההווה

הראשון שפיתח את המשוואות המתמטיות שמסבירות איך זה עובד הוא מכאן, משלנו. פרופ’ אמריטוס יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל אביב, וחתן פרס ישראל בפיזיקה. ״אני בא ומראה שלפחות בעולם המיקרוסקופי, יש אפשרות חדשה להסתכל על הזמן. אני מראה שיש דברים שחוזרים מהעתיד ומשפיעים על ההווה״, אומר אהרונוב בריאיון לאפוק טיימס. בהמשך הוא גם פיתח על בסיס המשוואות האלו שיטות מדידה חדשות, שעל חשיבותן בחקר השפעת העתיד על ההווה, נספר בהמשך.

כשפרופ’ יובל גפן מ״המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה״ במכון ויצמן שמע על שיטות המדידה החדשות שמציע פרופ’ אהרונוב, הוא מיד לקח את זה לכיוון הפרקטי. בשנים האחרונות, במעבדה שלו רותמים את שיטות המדידה החדשות של אהרונוב, שמנצלות מידע שמגיע מהעתיד, כדי לפתור את הבעיות המהותיות שמעכבות בהווה את פיתוח המחשבים הקוונטים – מחשבים שצפויים להקפיץ את יכולות החישוב שלנו בכמה סדרי גודל, כשרק יצליחו להתגבר על הקשיים הטכניים שמגבילים את פיתוחם.

אבל לפני שנצלול לתוך החידושים של פרופ’ גפן, כדאי להיעצר לרגע כדי להבין כיצד פועלת מערכת קוונטית ומה מיוחד בה.

בעולמנו הרגיל אנחנו יודעים היכן אנחנו נמצאים בכל רגע. למשל, אנחנו יודעים שברגע הנוכחי אנחנו נמצאים בתוך הרכב שלנו ושהוא נוסע במהירות מסוימת. אם נחליט למדוד את מצב הרכב, נוכל לקבל תמונה מדויקת שלו: היכן הוא נמצא, באיזו מהירות הוא נוסע, וכך אפילו נוכל לחשב קצת את העתיד שלו – מתי הוא יגיע אל היעד אם הוא ימשיך לנסוע במהירות זהה.

האתגר הגדול שמעכב את פיתוח המחשבים הקוונטיים: חוסר היציבות שלהם - הם מתפקדים לכל היותר לסדרי גודל של אלפיות השנייה | תמונה: Fotolia

האתגר הגדול שמעכב את פיתוח המחשבים הקוונטיים: חוסר היציבות שלהם – הם מתפקדים לכל היותר לסדרי גודל של אלפיות השנייה | תמונה: Fotolia

אבל מדידה בעולם הקוונטי של החלקיקים הזעירים היא משהו שונה לגמרי, כפי שמסביר פרופ’ גפן בראיון לאפוק טיימס. מדידה כזאת משפיעה באופן דרמטי – הרסני ממש – על המערכת שמודדים. כיוון שמדובר בחלקיקים זעירים, כמו פוטונים או אלקטרונים, כל אינטראקציה בין מכשיר המדידה לחלקיקים הזעירים שנמדדים, בהכרח משפיעה על החלקיקים.

תחשבו למשל על מטבע שמסתובב ללא סוף באוויר, בלי להחליט אם הוא עץ או פאלי. אם נחליט לערוך מדידה שתגלה מה מצבו, הוא יפסיק להסתובב באוויר ו״יבחר״ צד אחד בלבד.

וכאן גילו תופעה מפתיעה – המדידות האלה לא רק משפיעות על המצב של החלקיק הנבדק בעת שמבוצעת המדידה, אלא שיש להן השפעה על מצבו עוד לפני שערכו את המדידה.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!