אמיתי
 או משוכפל?

תמונה: Ken Ishii/Getty Images for Paramount Pictures

זה קרה על סט הצילומים, בין סצנה אחת לשנייה. הובילו אותה לתוך חדר שלא הכירה וביקשו ממנה להתיישב, מבלי שהיה לא מושג מה בדיוק קורה. ״הם סרקו את הפנים שלי, ואחר כך ביקשו ממני לחייך ולהביע כעס״, מספרת השחקנית האמריקנית ג׳סיקה צ׳סטיין לכתב הניו-יורק מגזין, לוגן היל. ״אמרתי לא. פשוט לא ידעתי איך הם הולכים להשתמש בזה בעתיד״.

המקרה הזה, שלקוח כאילו בשלמותו מסרטו של ארי פולמן, ״כנס העתידנים״, הופך בימים אלו ליותר ויותר שכיח בהוליווד. בניגוד לצ׳סטיין, רוב השחקנים נענים לכך ברצון או לפחות בהסכמה. יש גם כאלו, במיוחד הצעירים שבהם, שהולכים ביוזמתם להיסרק.

הסריקה לוכדת את דמותם, את הבעותיהם ואת תווי פניהם, עד הפרטים הקטנים ביותר, ומתעדת אותם דיגיטלית במחשב. כך נוצר כפיל שלהם, שלא מזדקן אף פעם וגם לא מת. מישהו שאפשר לשלוף מהמחשב ולשלב בכל סרט באורך מלא, מבלי שהצופים יכולים לחוש בכך.

בתור התחלה, אם דייוויד פינצ׳ר, במאי ״הסיפור המופלא של בנג׳מין באטן״, רוצה להציג גרסה מבוגרת מאוד של בראד פיט, כל שעליו לעשות הוא לשלוף את דמותו הדיגיטלית של פיט ובלחיצת כפתור להוסיף לה כמה שנים. הוא גם יכול להסיר מפיט כמה קילוגרמים, לשנות את הבעות פניו ואפילו לגרום לו להזיל דמעה היכן שצריך. למעשה זה מה שהוא עשה. זה קרה גם בסאגת ״מלחמת הכוכבים״ ואפילו ב״טיטאניק״. מעריצי אינדיאנה ג׳ונס אולי יגלו בקרוב שהריסון פורד מופיע בסרט החדש כפי שנראה לפני 20 שנה, רחוק מאוד ממרומי גילו – 73.

לבראד פיט נוספו שנים לגילו, ללא שימוש באיפור או אביזרים | תמונה:Steve Jurvetson/Flickr

למעשה כמעט כל סרט עם תקציב מכובד משתמש בסריקות ובעריכות קוסמטיות למיניהן, בין אם כדי להעלים עגיל באף או להסיר פצעון. כמה אנשי מקצוע וכמה עשרות אלפי דולרים מסדרים את זה.

ניחא, אפשר לומר. אבל מה יקרה כשנגלה ששחקן מפורסם שהלך לעולמו, רובין ויליאמס למשל, עומד להופיע בסרט חדש שייצא בחודש הבא?