איך להעסיק 2,000 עובדים מרוצים

Amad_2-cropptd-smallעימאד תלחמי, מנכ’ל באבקום

כל העסקים שלי הוקמו עד היום בגלל כאב חברתי. אני מזהה כאב חברתי ומנסה לפתור אותו באמצעות עסק. יש לי ארבעה-חמישה עסקים שהוקמו על בסיס הרעיון הזה. ‘באבקום’ (“הדלת שלכם” בערבית) הוא הגדול שבהם – עובדים בו 2,000 עובדים.

באבקום קם בגלל הכאב של מחסור בעבודה. עבדתי 28 שנים בענף הטקסטיל בחברת ‘דלתא’, תחת ניהולו של דב לאוטמן ז”ל. פעם הטקסטיל היה המעסיק הגדול ביותר במדינת ישראל. מעל 70 אלף משפחות עבדו בתעשיית הטקסטיל. היו המון מתפרות ומפעלי בדים, שהעסיקו גם אנשים רבים מהקהילה הערבית, וכל זה נסגר בגלל התחרות ממדינות זולות יותר.
“כשעזבתי את ‘דלתא’ ודב לאוטמן מכר את החברה, קראתי בעיתון כותרת שעשתה לי לא טוב: ’82 אחוז מהנשים הערביות בישראל לא עובדות’. זה היה ב-2007. כשקראתי את זה הרגשתי שאני פושע שמוסיף עוד מלח לפצע עם סגירת מפעלי דלתא.

“החלטתי לעשות מעשה ולהקים את באבקום, חברה שמספקת נותני שירות לחברות הגדולות בארץ. כמו שדב לאוטמן פתח לי את הדלת לחברה שלו, החלטתי לפתוח את הדלת לאנשים בצפון, שיהיה להם מקום תעסוקה קרוב, שיפתחו קריירה, יצמחו ויגדלו. בזכות הדלת הזו שפתחתי בסוף 2008 אנחנו מעסיקים היום מעל 2,000 עובדים”.

אחד האתגרים הגדולים שמולו חברה כמו באבקום מתמודדת הוא גיוס כוח אדם איכותי ומתאים. אנשים רבים לא מתאימים ולא יכולים להתקבל. ובעבודה כזו יש גם הרבה שחיקה – רואים עובדים שרוצים לעזוב או עובדים שלא רואים בעבודה הזו עתיד. איך אתה מתמודד עם כל הבעיות האלה?

“זה נכון. מתוך עשרה אנשים שאנחנו מראיינים, רק אחד או שניים מתאימים. איך נגיד לשמונה שהם לא מתאימים, אבל בכל זאת ניתן להם טיפ לחיים? בנינו מבחנים מיוחדים שמאפשרים לומר לאדם: שירות אולי לא מתאים לך אבל אתה חזק בתחום ההוא, ואולי תתפתח בו. בנוסף, זיהינו שמתוך השמונה שאנחנו אומרים להם לא, יש שניים-שלושה שמתאימים באופי לתפקיד אבל חלשים בעברית, בהקלדה מהירה ובביטחון אישי. החלטנו שבמקום לזרוק אותם – נבנה עבורם מכינות במתנ”סים השונים בצפון, על חשבון גוף פילנתרופי שהחליט לתמוך במהלך. אחרי חמישה שבועות הכשרה, הם נבחנים אצלנו שוב, וכך 80 אחוז נקלטים אצלנו.

“בארץ ידוע שממוצע התחלופה אצל נציגי שירות לקוחות הוא 10-9 חודשים. אצלנו זה שנה ועשרה חודשים. כמעט פי 2 מהממוצע. יש לנו סלוגן בחברה: Listen in good compassion. זו חמלה שמנסה להכיל את האדם, להקשיב לו ולהתחשב בו. היא לא באה מאינטרס אישי, של מה חשוב לי אישית ולחברה, אלא מה חשוב לעובד ומה מדאיג אותו. זה המנהג וכך אנחנו מלמדים את המנהלים שלנו.

“דבר נוסף שאנחנו עושים הוא למדוד את החיוך של העובדים שלנו. קראנו לזה ‘מדד החיוך'”.

איך מודדים את החיוך?

“בהתחלה זה נמדד באמצעות ציון מאחד עד עשר. בהמשך התחלתי למדוד את זה דרך סקרים. בנינו סקר מיוחד, שבו הבנו שחיוך זה לא שביעות רצון בעבודה, אלא משהו עמוק יותר. זו הרגשה פנימית שמניעה אותי. בנינו שאלון של 40 שאלות. אנחנו שולחים אותו לעובדים והם עונים על 7 או 8 שאלות בכל פעם באופן אנונימי, ובסוף אנחנו מקבלים ציון. את 2016 סיימנו עם ציון 8.2 של כל העובדים.

“להגיד לך שאני מצליח? לא. תמיד יש אכזבות. לא תמיד אפשר להצליח ב-100 אחוז, אבל זה מראה על מגמה ועל כיוון”.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!