אסטרטגיה של אי הכרעה

כיצד התקבעה בצה”ל אסטרטגיה של אי הכרעה מאז מלחמת העצמאות ועד היום, והאם זה מנבא מה צפוי לקרות במלחמה הבאה

סיור על גבול לבנון, שנת 2003 | תמונה: Efi Shariv/AFP/Getty Images

סיור על גבול לבנון, שנת 2003 | תמונה: Efi Shariv/AFP/Getty Images

האב המכונן של האסטרטגיה הישראלית, דוד בן גוריון, קבע אחרי מלחמת העצמאות שלצה”ל אין יכולת להכריע אסטרטגית את מדינות ערב, ולכן עליו להרתיע אותם ממלחמה, או למנוע מהם טקטית ואופרטיבית, להשיג את מטרתם בשדה הקרב כדי שאולי לא יתקפו שנית.

תובנה זאת של בן גוריון נבעה לא רק מניתוח של יחסי הכוחות האסטרטגיים בינינו לבין הערבים, אלא גם מן האידיאולוגיה הביטחונית המוצהרת של הציונות הסוציאליסטית שלפני קום המדינה – לערבים אין סיבה לפתוח במלחמה של ממש מול היהודים, פעולותיהם הן “מאורעות”, אינתיפאדה. בנוסף, ליהודים יש משימות חשובות יותר כמו קליטת עלייה, הקמת קיבוצים וכו’. לכן לא תהיינה מלחמות, ואין טעם להתעמקות יתר של ראשי המדינה והצבא בהוויית הצבא והמלחמה.

התוצאה: מפקדי ארגון ה”הגנה”, שלאחר הכרזת העצמאות נהיו למפקדי צה”ל ובנו אותו, קיבלו הכשרה דלה ככל שהתקדמו בשרשרת הפיקוד. הם האמינו (ועדיין מאמינים) שדי להם בניסיון קרבי כדי להיות מפקדים בכירים. הם לא היו מודעים למה שכתב אחד מגדולי האסטרטגים הצבאיים בהיסטוריה, פרידריך הגדול מלך פרוסיה, במאה ה-18 בספרו “עצות למצביאים” – שאם היה די בניסיון קרבי כדי להיות גנרל, אז הַפֶּרֶד של הנסיך אוֹיְגֶן היה גדול הגנרלים.

בן גוריון קבע שלצה"ל אין יכולת להכריע אסטרטגית את מדינות ערב | תמונה: Hulton Archive/Getty Images

בן גוריון קבע שלצה”ל אין יכולת להכריע אסטרטגית את מדינות ערב | תמונה: Hulton Archive/Getty Images

אף שבן גוריון טעה, הודה שטעה, ואף התאמץ ללמוד את הווית הצבא והמלחמה בחודשים שלפני פרוץ מלחמת העצמאות, זה היה מאוחר מדי והוא לא יכול היה להשתחרר מהשקפתו הדפנסיבית לפני קום המדינה. לכן, בפרוץ מלחמת העצמאות הוא קבע אסטרטגיה של דחיית הכרעה שאותה הנחיל לצה”ל. עוד קבע בן גוריון שצה”ל לא יהיה צבא מקצועי, אלא “צבא העם” דהיינו מיליציה. מכאן נגזר שיש לשאוף למלחמות קצרות, כי רוב הלוחמים יהיו אנשי מילואים. קביעות אלה לא היו אסטרטגיה – תכנית פעולה כוללת ומפורטת בהתאם לנסיבות הדינאמיות, אלא הנחיות, שהן דוגמות קבועות וקפואות.

זאת ועוד, האמין בן גוריון כי קיימת זהות בין טובת המפלגה לבין טובת העם, הישוב והמדינה. לכן המפקדים הבכירים בארגון ה”הגנה” נבחרו על פי נאמנותם המפלגתית, ובעיקר על פי נאמנותם לבן גוריון. אנשים, שתכונתם העיקרית היא נאמנותם אינם יצירתיים ואינם עצמאיים, ובמקרה הטוב הם בינוניים.

בן גוריון היה אקטיביסט בקרב תנועתו. רוב חבריו בהנהגה היו מתונים ממנו. למתינות זאת התנגדו בחריפות ילידי הארץ. לכן, כדי למנוע תבוסה, עיצבו מנהיגי דור הבנים, משה דיין, יגאל אלון וחבריהם, טקטיקה התקפית קיצונית – פיגועים, חיסולים ופעולות גמול חריפות מאוד בערבים. מדיניות זו שבפועל מנעה את יישום האסטרטגיה של בן גוריון דרדרה את היישוב היהודי, לאחר החלטת האו”ם להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בכ”ט בנובמבר 1947, למלחמה בקנה מידה מלא מול ערביי ארץ ישראל, עד הכרעתם והברחתם מבתיהם. כך נוצרה בעיית הפליטים, שהיא לב הסכסוך היהודי-פלסטיני.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!