טולסטוי ותורת הקארמה

מדוע יש כל כך הרבה סבל ואכזריות? והאם יש משמעות חבויה לחיים? – מסע בעקבות טולסטוי

התמונה: ו.נ.משקוב

התמונה: ו.נ.משקוב

בשיא תהילתו, השפעתו וכוחו היצירתי, הסופר והוגה הדעות הרוסי, לב טולסטוי, החל לתהות בינו לבין עצמו לגבי ערכם של החיים. טולסטוי, שקנה לעצמו מעמד בלתי מעורער כגדול סופרי רוסיה וכאחד מגדולי הסופרים באירופה, מתאר בספרו “וידוי” (1880) את חיפושו אחר תשובה לשאלת משמעות החיים. ללא תשובה לשאלה הזו, הוא כותב, חייו בלתי אפשריים.

“חייתי כביכול וחייתי, הלכתי והלכתי, עד שהגעתי לשפת תהום וראיתי בבירור שאין לפני אלא אבדון. לעצור אי אפשר ולחזור אי אפשר, ואי אפשר לעצום את העיניים כדי לא לראות, שאין לפני דבר מלבד אשליית החיים ואושר וייסורים אמיתיים ומוות אמיתי – כיליון גמור”.

אין לפני דבר מלבד אשליית החיים ואושר וייסורים אמיתיים ומוות אמיתי – כיליון גמור

טולסטוי נתקף במחשבות על משמעות החיים בטרם מלאו לו 50 ובשעה שהיה מוקף מכל עבר במה שהוא מכנה “אושר גמור”: העתירו עליו שבחים, החניפו לו, והוא הפך לסוג של כוהן דת בקרב קהילת הסופרים. מעין מורה היודע הכול, אף על פי שאינו באמת יודע דבר. הוא מעיד על עצמו שכתב מתוך רדיפת כבוד וגאוותנות, כדי שיהיה לו כסף וכדי לזכות בתהילה.

“לאחר זמן החלו רגעי התהייה לחזור על עצמם… העצירות האלה בחיים התבטאו תמיד באותן שאלות: לשם מה? מדוע? נו, ומה אחר כך?… כשהייתי מתחיל להרהר בכך, איך אחנך את ילדיי, אמרתי לעצמי: ‘לשם מה?’ או כשדנתי בכך, איך יוכל העם לזכות ברווחה, הייתי אומר לעצמי פתאום: ‘ומה זה נוגע לי?’ או כשחשבתי על התהילה שהחיבורים שלי יזכו לה, הייתי אומר לעצמי: ‘טוב, אז תהיה יותר מהולל מגוגול, מפושקין, משייקספיר, ממולייר, מכל הסופרים בעולם – ומה בכך?’ לא יכולתי להשיב על כך דבר”.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!