צירי הלידה של הביטקוין

ביטקוין לא נוצר בוואקום, אלא תוצר אבולוציוני של טכנולוגיה מודרנית.

למרות הירידות ולמרות שיש מי שכבר מספידים אותו בפעם המי יודע כמה, כבר עשור שביטקוין רק צובר תאוצה בנוף הכלכלה הבינלאומית. את ראשית ההיסטוריה של ביטקוין נהוג לסמן באוקטובר 2008, עם פרסומו של “המסמך הלבן” שתיאר מערכת תשלומים מבוזרת שאינה תלויה בגוף מרכזי. אולם, הניסיון לפתח מערכת תשלומים עצמאית המתפקדת מחוץ למסגרת הממשלתית חוזר אחורה ומוביל את הנוסעים בזמן למסע אינטרדיסציפלינרי מרתק  שמספר את סיפורה של החברה האנושית מנקודת מבטו של הכסף.

כסף כאמצעי תקשורת ביד השלטון

כסף הוא למעשה אמצעי תקשורת המבטא הסכמה בין צדדים שונים בנוגע לפעילות כלכלית, מאין חוזה חברתי שעומד בבסיס ההתקשרות בין פריטים בחברה. על אף שברוב ההיסטוריה האנושית כסף לבש מלבוש פיזי כמו צדפים, פנינים, מתכות או ניירות, במהותו כסף הוא רעיון מופשט וערכו נגזר מתוך המרכיב האמוני קולטקטיבי של המשתמשים בו.

כסף, כמו שאנחנו מכירים אותו היום, הוא לא יותר מפיסת נייר או ייצוג דיגיטלי של מספר. בעבר הונהג “תקן זהב” כשמאחורי כל שטר כסף שהונפק עמדה כמות מסוימת של זהב. אולם, תמורות גיאו-פוליטיות וכלכליות של העולם המודרני ערערו את תקן הזהב בהדרגה עד שהאמריקאים ביטלו אותו לחלוטין ב-1971 לצורך מימון מלחמת ויאטנם. הקמת הבנק הפדרלי, החרמת הזהב מידי האזרחים, ביטול תקן הזהב ומעבר לכסף “פיאט” שערכו נקבע לפי חוק ריכזו כוח רב בידיים מעטות והפכו את המערכת המוניטרית למערכת אינפלציונית חזקה המעודדת חובות ונוטה לזעזועים.

למרות שאנחנו לא אוהבים לחשוב על זה בצורה כזו, עבור רובנו כסף מהווה גורם מרכזי והעיסוק בכסף גוזל את רוב המשאבים שלנו. אנחנו דואגים לו,עובדים כדי להשיג אותו, משקיעים אותו או סתם מבזבזים אותו. עם זאת, על אף העיסוק הרב סביב כסף, רובנו לא עוצרים לחשוב על המשמעות של כסף בפועל.  כסף הוא למעשה כלי שאנו משתמשים בו כדי להעריך  את הזמן שלנו, כישרונות, חוכמה, ידע, שירותים ומיומנויות – או במילים אחרות, אנרגיה. כסף הוא אנרגיה.

לכן, כאשר הממשלה בוחרת במשטר מוניטרי אינפלציוני ששוחק את ערך הכסף, היא למעשה שואבת את האנרגיה של האזרחים שלה – היא משעבדת אותם לצרכיה.  בספרו של חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, “הדרך לשעבוד”, מתריע האייק מפני הסכנות שבהתערבות הממשלתית בכלכלה ובריכוז הכוח שנובע ממנה באופן טבעי, עד לכדי שלטון טוטליטרי.

רעיונותיו של האייק התגבשו טרם עידן האינטרנט, אבל המשיכו להדהד לכל אורך המאה ה-20 ואף הגיעו לאוזניהם של מדעני מחשב, שכבר בשלבים מוקדמים ראו כיצד האינטרנט יכול להוות מוקד כוח שלטוני נוסף שהופך את הדיבורים על דמוקרטיה למסך עשן שמסתיר את “האח הגדול” שעומד מאחורי שלטון ההון.

קריפטו אנרכיסטים – תנועת מחאה טכנולוגית מודרנית

בזמן שבעיית הריכוזיות במשק הגלובלי צברה תאוצה, קבוצה מעניינת במיוחד, “הסייפר פאנקס”, פעלה מאחורי הקלעים של התודעה הקולקטיבית כדי למצוא פתרונות והקדישה את עצמה כדי לבנות מערכות אנונימיות שיישמ

רו על הפרטיות בעידן המידע ויחזירו את הכוח לקבוצות ויחדים לתקשר באופן חופשי שאינו תלוי בריבון ובגחמותיו. כאמור, גם כסף הוא סוג של תקשורת והטכנולוגיות החדשות יכולות לקחת אותו למחוזות חדשים ולהפוך אותו לכלי של מהפכה חברתית-כלכלית מודרנית.

פיתוחים מוקדמים של כסף אלקטרוני החלו לצוץ כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, כשהמפורסם שבהם היה Ecash של דיויד צ’אום שהצליח לפתור את בעיית הפרטיות באינטראקציה בין גורמים שונים, אבל לא פתר את בעיית הריכוזיות. כלומר, העברות במערכת שבנה צ’אום היו אנונימיות והשתמשו בפרוטוקולים קריפטוגרפים שצ’אום עצמו פיתח, אבל המערכת עצמה הייתה תחת תאגיד ריכוזי שלא הצליח להתרומם עד שפשט רגל בסוף שנות התשעים.

ניק זאבו, מדען מחשב ומשפטן שעבד על  Ecash הכיר היטב את הבעיות שהיו למערכת הריכוזית של צ’אום, במיוחד בעיית האבטחה שדורשת אמון בצד שלישי שתפקידו לאשר את העסקאות ברשת התשלומים. וכמו שמשברים כלכליים רבים במהלך המאה ה-20 הוכיחו, אמון הוא לא מצב אידיאלי כאשר מדובר בכסף. לפיכך, פיתח זאבו את הרעיון של ביט גולד, כסף דיגיטלי המורכב מתמהיל טכנולוגי ייחודי שניסה למצוא פתרון לבעיית האמון בצד שלישי שהיא למעשה חלק מבעיית הריכוזיות. ביט גולד בעצם תוכננה על רעיון תקן הזהב באדפטציה לעידן הדיגיטלי ועל אף שמעולם לא יושמה, היא נחשבת כתקדים שנתן השראה לסטושי נקומוטו, יוצר הביטקוין.

מהו ביטקוין ובמה הוא שונה מכסף ריבוני?

להבדיל ממודל שלטוני ריכוזי הנתון להטיות קוגניטיביות ולחצים פוליטיים, ביטקוין הצליח לייצר מודל הגבלים אורגני מבוזר המחייב את כלל השחקנים להגיע להסכמה בנקודת איזון האינטרסים של השחקנים השונים. אפשר לחשוב על זה כעל חוזה חברתי המגובה בחוקה מתמטית המוסכמת על כולם ללא הבדלי דת, גזע או מין. תיקון לחוקה (שינוי חוקי הפרוטוקול) דורש הסכמה רחבה וקשה להשגה שאינה יכולה להיכפות מלמעלה. זהו מודל שטוח המבטיח שימוש מעשי בידע מקצועי העובר ביקורת עמיתים ומתעדף את טובת הרשת ככלל על פני טובתם של יחידים, חכמים או כריזמטיים ככל שיהיו.

הביורוקרטיה הממסדית שעוצבה בשלהי המאה ה- 19 יעילה מאוד בקידום אינטרסים מערכתיים ומאפשרת בקרה ושליטה יעילה בשורות הארגון. אולם, זהו מודל מסורבל בטבעו הלוקה בחוסר יצירתיות וממאן להתאים את עצמו לשינויים תכופים. בעידן של התפשטות אקספוננציאלית של ידע וחדשנות, מבנים ביורוקרטיים מתקשים לעמוד בקצב השינוי ולתת מענה רגולטורי-אינטגרטיבי מהיר והולם. לכן, הם בוחרים בניסיון למחוץ חידושים המאיימים על מקומם. אולם, טבעו המבוזר של ביטקוין עוקף את המבצר הביזנטי כאשר הוא מציע חלופה שאין לה נקודת כשל בודדת שעליה יכול הממסד לדרוך.

למרות הביקורות ולמרות ההספדים הרבים שספג ביטקוין מאז יצא לאוויר העולם, הוא עובד כמו שעון שוויצרי באופן מאובטח וללא גוף שלישי שבו צריך לתת אמון. אולם, עקומת הלימוד של ביטקוין היא תלולה ומלאה הטעיות ולשם כך בדיוק מגיעים לארץ חלוצי התחום, דיויד צ’אום וניק זאבו שיקחו חלק בועידת הביטקוין הישראלית שתתקיים באוניברסיטת תל אביב בתאריך ה-8 לינואר וצפויה למשוך כ-1000 משתתפים. הכנס יערך בדגש על נושאים טכניים, אקדמיים, רגולטורים ויעסוק גם בתעשייה, יזמות, חדשנות ועתיד הכלכלה. בואו לשבת בשורה הראשונה של ההיסטוריה כדי לצפות בתופעת המטבעות הקריפטוגרפים צוברת תאוצה, זה הולך להיות מרתק.

לפרטים נוספים: https://bitcoin-summit.info/.

 

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!