מים מותפלים יכולים להזיק לבריאותנו

מי התפלה אמורים להיות טובים, אך מתברר שיש בהם כמה בעיות, על הגדולה ביותר איש לא שמע והיא נקראת – דיטריום

קריקטורה: מושיק גולסט

במשך שנים, ידע כל ילד בגן לדקלם בעל פה פרסומות על ישראל המתייבשת ועל חיסכון במים. בחמש השנים האחרונות במיוחד, חוותה ישראל בצורת קשה ומתמשכת. עם זאת נדמה כעת כי על פניו נרגע הלחץ. יש לכך סיבה – חמישה מתקני התפלה הפועלים בישראל סיפקו ב-2018 כ-587 מלמק”ש (מיליון מטר קוב מים שנתי) – קרוב למחצית מתצרוכת המים השנתית של המדינה. על פי תוכנית של רשות המים ההספק עתיד לגדול, ושני מתקני התפלה נוספים נמצאים בתכנון.

למרות האזהרות הנושא לא קיבל התייחסות ובתקן של משרד הבריאות לאיכות המים נושא הדיטריום כלל לא מוזכר

כשלראשונה החלו לקום מפעלי ההתפלה, נשמע קול מחאה מצד פעילי סביבה שטענו כנגדם כי הם מבזבזים כמות אדירה של אנרגיה, מוסיפים לזיהום האוויר ועלולים אף לפגוע בסביבה הימית. אך הטענות מנגד כי מדובר בנושא של חיים ומוות (אין מספיק מי שתיה), כמו גם הטענה כי ניצול יתר של מאגרים תת קרקעיים מזיק לא פחות לסביבה, ומעבר לכך כמויות הכסף המכובדות שעתידות היו להיכנס לקופת המדינה מהפרויקט, גברו. בהמשך התגלה כי במים מותפלים חסרים מינרלים כגון יוד ומגנזיום הנמצאים במקורות מים טבעיים וחשובים לגוף.

אך ישנה בעיה אחת שכמעט ולא הוזכרה כלל במרחב הציבורי דובר העברית, אף על פי שהיא נחקרת בשנים האחרונות בכלים המתקדמים ביותר על ידי פרופסורים באוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג’לס UCLA. את הבעיה הזו ניתן לסכם במילה אחת – דיטריום.

אטום מימן (פרוטון אחד ואלקטרון אחד) מול אטום דיטריום (פרוטון, אלקטרון ונייטרון) | תמונה: פרופ’ לזלו בורוס, מכון למחקר ביו-רפואי, אונ׳ UCLA

“כל מי שלמד פיזיקה שמע על דיטריום, אלא שבדרך כלל הם לא זוכרים מהו”, אומר פרופ’ לזלו בורוס מאוניברסיטת UCLA בראיון לאפוק טיימס, ומסביר: “דיטריום הוא איזוטופ כבד של מימן. יש לו פרוטון אחד ואלקטרון אחד כמו למימן רגיל אבל בנוסף יש לו גם נויטרון. מה שחשוב לדעת עליו זה שהוא כבד פי שניים ממימן והמשקל הכפול הזה הופך אותו לקשה מאוד לתפעול בשביל מערכות ביולוגיות”.

למעשה דיטריום נמצא באופן טבעי באוויר ובמים בכמויות מזעריות, ואף דרוש להתפתחות התקינה של גוף האדם. כבר משנות ה-90 מוכרת החשיבות של הדיטריום במנגנון הגדילה וידוע שהוא דרוש לגוף לקיום תהליכי חיים (Somlyai, Jancsbb, Jhklib, +4, 1992). הבעיה מתחילה כאשר גוף האדם נחשף לכמות דיטריום רבה מכפי שהוא רגיל להתמודד עמה.

יש לדיטריום השפעות על מחלות שונות כולל סרטן, סוכרת, השמנת יתר, דיכאון ועוד מצבי מחלה רבים אחרים

“זה פוגע בתאים שלנו”, מסביר בורוס, “במיוחד במולקולות החלבון המפיקות אנרגיה לתאים שלנו. המולקולות האלו, המכונות ATP, נוצרות בתוך אברון מיוחד בשם מיטוכונדריה, המצוי במרבית תאי גוף האדם”.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!