תרופות נגד דיכאון אינן יעילות

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שפעמים רבות חשיפה לאור או פעילות גופנית מועילות הרבה יותר

תמונה: Fotolia

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), דיכאון נמצא בעלייה מתמדת בכל רחבי העולם, והשוק מוצף בתרופות נגד דיכאון. אבל האם התרופות האלה באמת מקלות על הסימפטומים? הנתונים בשטח קצת מבלבלים. מצד אחד אנשים רבים מדווחים שהתרופות מקלות על הסימפטומים, ושלמעשה הם תלויים בהן בתפקוד השוטף. מצד שני, לאורך השנים התברר שלא כולם מצליחים להשיג את התועלת הרצויה מהתרופות. יותר מכך, ידוע כיום שכ-40-30 אחוז ממקרי הדיכאון מוכרים כ”דיכאון עמיד” (Treatment Resistant Depression) – דיכאון שאינו מגיב לטיפול תרופתי. מה אם כך אפשר לעשות?

כ-30 עד 40 אחוז ממקרי הדיכאון מוכרים כ”דיכאון עמיד” שאינו מגיב לטיפול תרופתי

פרופ’ מאוריציו פאבה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארווארד ושותפיו רצו לעשות סדר בסטטיסטיקות (Rush, Trivedi, Wisniewski, +10, 2006). בניגוד למחקרים קליניים שבוחנים תרופה מסוימת, המחקר שלהם נערך בתנאי שטח – במרפאות. במחקר השתתפו מעל 3,600 מטופלים שפנו למרפאות בעקבות דיכאון. בשלב הראשון כל המטופלים קיבלו למשך עד 14 שבועות תרופה בשם ציטלופרם. אם היא עבדה ועזרה למטופל בצורה משמעותית, הוא המשיך לקבל ממנה ונשאר במעקב למשך שנה. אם הציטלופרם לא עזרה לו, המטופל עבר לשלב הבא במחקר, בו הוא בדק את השפעתה של תרופה אחרת, באקראי, מבין רשימה של תרופות אפשריות. כך התאפשרו לכל מטופל ארבעה שלבים שונים לטיפול, בכל שלב נבחנה במשך עד 14 שבועות תרופה אחרת, בשאיפה, עד שתימצא התרופה שמתאימה לו.

תמונה: Fotolia

מהמחקר התברר שהסטטיסטיקות לא מאוד מרשימות: מבין כלל המטופלים, הציטלופרם עזרה לכ-36 אחוז להתאושש לחלוטין. כך שכ-64 אחוז נוספים המשיכו לבדוק בשלב השני תרופה אחרת. בסופו של דבר, בתום השלב הרביעי, נשארו כ-33 אחוז מהמטופלים שאף אחת מבין ארבע התרופות שניסו לא הצליחה לעזור.

כדי להבין כיצד זה ייתכן, צריך לדבר על סוגיה מורכבת שבשנים האחרונות מטרידה חוקרים רבים. היא מכונה “משבר הרפליקציות” – שחזור ניסויים. המשבר החל כאשר קבוצה של 270 חוקרים ברחבי העולם ניסו לשחזר כ-100 מחקרים במדעי החברה, כולל פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, שפורסמו בכתבי עת מובילים בשנת 2008. מהלך השחזור הזה מכונה “פרויקט הרפליקציות בפסיכולוגיה”, והוא החל ביוזמתו של פרופ’ בריאן נוסק מאוניברסיטת וירג’יניה בשנת 2011.

תוצאות השחזור היו מדאיגות: מבין 97 מחקרים שבהם החוקרים הריצו בדיוק את אותן הבדיקות שתוארו במחקרים המקוריים, הם הצליחו לשחזר תוצאות של 35 בלבד. לטענתם של פרופ’ נוסק ושותפיו, התוצאות שהושגו בשחזור היו מובהקות פחות מהתוצאות של המחקרים המקוריים.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!