קלינטון גייט

10 דוגמאות הממחישות כיצד תשלומים שהועברו לקרן קלינטון תורגמו, לכאורה, לטובות פוליטיות

תמונה: Win McNamee/Getty Images

בימים אלה מתפתחת חקירה נגד הקרן של הזוג ביל והילארי קלינטון, בחשד כי כספים שנתרמו לקרן השפיעו על הילארי והביאו לשינוי מהלכים פוליטיים, בעודה מכהנת כמזכירת המדינה של ארה”ב בין 2009 ל-2012 (מה שמכונה Pay to Play). התובע הכללי של מדינת יוטה, ג’ון הובר מוביל כרגע את החקירה.

כדי להבין את היקף הפרשה וחומרתה נתחיל מהעסקאות הגדולות. בין השנים 2009 ל-2012 אישרה הילארי קלינטון, בתור מזכירת המדינה, עסקאות נשק בשווי כולל של כ-165 מיליארד דולר ל-20 מדינות זרות שתרמו לקרן שלה. מדובר בעלייה של 183 אחוז ביחס לעסקאות שאושרו בשלוש השנים הקודמות תחת ממשל בוש (הנשק מגיע מקבלנים אמריקנים או מהפנטגון).

פחות מ-15% מהוצאות קרן קלינטון הגיעו בפועל לצדקה. שנה אחרי שסיימה את תפקידה כמזכירת המדינה – רק 5.7% הגיעו לצדקה

החוק בארה”ב אוסר על מדינות זרות לתרום לקמפיינים פוליטיים כאשר הן מעוניינות לקבל את אישור מחלקת המדינה לרכוש נשק אמריקני. המטרה ברורה: למנוע מצב שתרומותיהן ישפיעו על שיקול הדעת של הפוליטיקאי. אבל החוק אינו מונע מהן לתרום לקרן פילנתרופית הנשלטת על ידי פוליטיקאי. כך מוגדרת קרן קלינטון, אף על פי שתצהיר הקרן למס הכנסה (דוח 990) מגלה כי בשנים 2009-2012, כשהילארי כיהנה בתפקיד מזכירת המדינה, פחות מ-15 אחוז מהוצאות הקרן הגיעו בפועל לצדקה. ב-2014, שנה אחרי שעזבה קלינטון את מחלקת המדינה – רק 5.7 אחוזים הגיעו לצדקה.

קרן קלינטון לא חושפת מתי ניתנו לה התרומות ממדינות אלו, אולם בדיקה חדשותית פשוטה 1 מגלה כי לפחות שבע מדינות תרמו לקרן בתקופה שבה הילארי כיהנה כמזכירת המדינה והייתה צריכה לאשר את עסקאות הנשק (אלג’יריה, עומאן, קטאר, כווית, תאילנד, נורבגיה ואוסטרליה).

ניקח לדוגמה את אלג’יריה. בדוח זכויות האדם לשנת 20102 שפרסמה מחלקת המדינה תחת הילארי הופיעה השתלחות בממשלת אלג’יריה (ממשלת אלג’יריה מטילה “מגבלות על חופש ההתארגנות והאיגוד”, מעלימה עין מ”הרג שרירותי”, מ”שחיתות נרחבת” והשתמשה בתירוץ של שמירה על הביטחון “כדי להגביל את חופש הביטוי והתנועה”). אולם, באותה שנה תרמה3 ממשלת אלג’יריה 500 אלף דולר לקרן קלינטון, לכאורה למטרות הומניטריות (תמיכה בשיקום האיטי) ולוביסטים מטעמה נפגשו עם פקידים ממחלקת המדינה האמריקנית. כעבור שנה, אישרה קלינטון להגדיל את מכירת הנשק לאלג’יריה ב-70 אחוז. ההגדלה כללה מכירת 50 אלף רכיבים המסווגים “טוקסיקולוגים” (הכוללים רכיבים כימיים וביולוגיים) – רכיבים שמחלקת המדינה לא אישרה לייצא לאלג’יריה שנה קודם לכן. בסך הכול, במהלך שלוש השנים הראשונות לכהונתה כמזכירת המדינה, אישרה קלינטון למכור לאלג’יריה ציוד צבאי בשווי 2.43 מיליארד דולר – פי 3 כמעט ביחס לשלוש השנים הקודמות תחת ממשל בוש.

מקרה דומה הוא קטאר, שזכתה לגינוי בדוח זכויות האדם שפרסמה מחלקת המדינה, ותרמה לקרן קלינטון בזמן כהונת הילארי כמזכירת המדינה. ב-2011 אישרה הילארי לקטאר לרכוש מסוקים אמריקניים בשווי 750 מיליון דולר4.

שר החוץ של עומאן ושר החוץ של כווית לצד הילארי, בעת שכיהנה כמזכירת המדינה | תמונה: Fayez Nureldine/AFP/Getty Images

נוסף על כך, הקבלנים הרשומים בעסקה (אלה האחראים לספק את המסוקים או החלקים) הם יונייטד טכנולוגיות, לוקהיד מרטין וג’נרל אלקטריק – שלוש חברות שתרמו לקרן קלינטון לאורך השנים. למעשה קבלנים רבים הרשומים בעסקאות הנשק שאושרו על ידי קלינטון תרמו לקרן שלה. באוקטובר 2010, למשל, הודיעה מחלקת המדינה תחת קלינטון על עסקת ענק למכירת מטוסים לסעודיה בשווי 29 מיליארד דולר5. חודשיים קודם לכן, חברת בואינג, יצרנית מטוסי ה-F-15 שסעודיה הייתה אמורה לקבל במסגרת העסקה, תרמה 900 אלף דולר לקרן קלינטון, לפי הודעה לעיתונות שפרסמה החברה (גם במקרה זה, התרומה נרשמה לטובת שיקום האיטי)6.

התאגיד לוקהיד מרטין, קבלן בולט בעסקאות הנשק, החל לתרום לקרן קלינטון רק ב-2010, ובמהלך שנה זו, מחלקת המדינה האמריקנית אישרה 17 עסקאות נשק שבהן לוקהיד היה הקבלן. מאז שקלינטון הפסידה בבחירות של 2016, לוקהיד מרטין, כמו בואינג וג’נרל אלקטריק, הפסיקו לתרום לקרן שלה7.

ביל קלינטון

ביל, בעלה של הילארי, קשור אף הוא לחקירה. בשנים שהילארי כיהנה כמזכירת המדינה, הסכומים שקיבל עבור הרצאותיו עלו משמעותית, ולפעמים שולשו. מ-150 אלף דולר להרצאה לפני 2009, הסכום הגיע לפעמים ל-500 אלף דולר (הרצאה שהוזמנה על ידי בנק השקעות רוסי) ו-750 אלף דולר (הרצאה בסין)8.

ב-2011 לדוגמה, הוא קיבל 175 אלף דולר מ”קרן כווית-אמריקה” (Kuwait America Foundation) כדי שיהיה אורח כבוד ומרצה מרכזי בגאלה שנתית שנערכה בביתו של שגריר כווית בארה”ב. חצי שנה לפני הגאלה, אישרה הילארי עסקה בשווי 693 מיליון דולר לאספקת מטוס תובלה צבאי לכווית. מי שזכתה לספק אותו הייתה בואינג9, אחת מנותני החסות בערב הגאלה ותורמת קבועה לקרן קלינטון.

הילארי עם הומה אבדין, יועצתה האישית במחלקת המדינה, שהמשיכה לעבוד במקביל בקרן קלינטון ולמשוך שכר | תמונה: Jonathan Ernst/Getty Images

באפריל אותה שנה קיבל ביל גם 200 אלף דולר מבנק ההשקעות הגלובלי גולדמן זקס, כדי להרצות בפני קבוצת משקיעים בניו יורק10. כעבור חודשיים אישרה מחלקת המדינה עסקה למכירת ציוד צבאי לעיראק11. לכאורה אין קשר, אולם מתברר שהקבלן העיקרי והראשון שמוזכר בעסקה הוא חברת Hawker Beechcraft – יצרנית מטוסים אמריקנית, הנשלטת (במשותף) על ידי גולדמן זקס.

מקרה מעניין במיוחד התרחש ב-2012, כשביל קיבל מקטאר מיליון דולר – “מתנת יום הולדת” שנויה במחלוקת (שנרשמה כמתנה ולא כתרומה). הכסף נכנס לקרן שלו ושל אשתו, בזמן שהילארי אישרה עסקאות נשק לקטאר12. על אודות המתנה נודע לאחר שתכתובות שהתנהלו בין קטאר לקרן קלינטון נחשפו בוויקיליקס. ב-2015 אישרה קרן קלינטון שאף על פי שהייתה מחויבת על פי חוק לחשוף את התרומה בפני אנשי אתיקה בממשל האמריקני, היא לא עשתה זאת13.

קריקטורה: מושיק גולסט

בהקשר הזה יש להזכיר מקרה נוסף שבו שמו של ביל נקשר ברווח שיש בו ניגוד עניינים. כאשר הילארי קיבלה על עצמה את תפקיד מזכירת המדינה היא השיגה שליטה גם על “הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי” (USAID) – ארגון של ממשלת ארה”ב הממונה על הסיוע שמעבירה ארה”ב למדינות שונות בעולם. אך מתברר שתחת שרביטה מימן הארגון אין-ספור “שותפויות” עם תורמי הקרן ברחבי העולם.

דוגמה אחת שנזכיר כאן היא מענק שהעניקה USAID לקרן שמנהל דאג בקר, חבר קרוב של ביל קלינטון. בקר הקים את קרן IYF (International Youth Foundation) וגם יסד את רשת האוניברסיטאות הבין-לאומית Laureate Education. הרשת רשומה במסמכי קרן קלינטון כתורמת קבועה בסכומים הנעים בין מיליון לחמישה מיליון דולר. ב-2009 החל ביל קלינטון אף לתת הרצאות בקמפוסים של הרשת בספרד, בברזיל ובפרו14. באפריל 2010 מינתה אותו הרשת כ”שגריר של כבוד” וסיכמה איתו על קבלת סכום של 16.46 מיליון דולר לחמש השנים הבאות.

בעוד הרשת של בקר שילמה לביל קלינטון יותר מ-16 מיליון דולר בין 2010 ל-2015, USAID העניקה לבקר ולקרן שלו (IYF) מענקים הולכים וגדלים – מ-9 מיליון דולר ב-2009 ל-25.5 מיליון ב-2012 15.

חברות פרטיות

החקירה נגד הילארי, ביל והקרן שלהם אינה נעצרת בעסקאות נשק, אלא ממשיכה לקשרים שניהלו מול חברות פרטיות. ב-2007, למשל, נודע כי בנק UBS בצפון אמריקה נחשד שהקים ללקוחותיו מקלטי מס בשווייץ, המאפשרים להם להתחמק מתשלום מס בארה”ב. בעקבות חקירה של האף-בי-איי ורשות המסים האמריקנית, התבקש הבנק ב-2009 להעביר לרשות המסים מידע על חשבונות סודיים של כ-52 אלף אמריקנים.

הבנק סירב. בנקודה זו החליט להתערב אדם ששמו דקלאן קלי, חברו של ביל קלינטון שיסד עם שותף את חברת Teneo (שמטרתה לקדם את הרצאותיו של ביל קלינטון ואת עסקיו למטרות רווח). קלי פנה לחברו בוב מק’אן, מנכ”ל בנק UBS, והפגיש אותו עם ביל16. “קלי ביקש ממר מק’אן לתמוך בקרן קלינטון… [וגם] עודד את מר מק’אן להזמין את ביל קלינטון לתת כמה הרצאות בתשלום. דבר שהוא עשה”, נכתב במזכר מודלף של קרן קלינטון שהתפרסם בוויקיליקס17.

במארס אותה שנה טסה מזכירת המדינה הילארי קלינטון לג’נבה, להיפגש עם שרת החוץ של שווייץ. הפגישה עסקה בכמה נושאים, בהם גם נושא UBS, וביולי אותה שנה קלינטון כבר התערבה לגמרי לטובת UBS כשניהלה משא ומתן מול רשות המסים האמריקנית כדי להגיע לפשרה. בסופו של דבר נדרש UBS להעביר לרשות המסים את פרטי חשבונותיהם של 4,450 אמריקנים בלבד (מתוך 52 אלף).

מתברר כי לאחר שהתערבה, תרומותיו של בנק UBS לקרן קלינטון צמחו באופן ניכר. לפי הוולסטריט ג’ורנל, “סך כל התרומות של UBS לקרן קלינטון גדל מפחות מ-60 אלף דולר ב-2008 לסכום כולל של כ-600 אלף דולר בסוף 2014 (100 אלף בממוצע לשנה), על סמך נתוני הקרן והבנק”. נוסף כל כך, UBS מימן סדרת הרצאות שהכניסו לביל קלינטון כ-1.5 מיליון דולר.

מקרה בעייתי נוסף התרחש כאשר חברת הצינורות הקנדית TransCanada הציעה ב-2008 להקים צינור בין קנדה לטקסס, ארה”ב, שיעביר חולות זפת (שניתן לזקק או להפוך לדלק סינתטי). הפרויקט דרש את אישור של “מחלקת המדינה האמריקנית”. בעל המניות הגדול ביותר באותם ימים ב-TransCanada היה TD Bank (בנק פרטי). ימים ספורים לאחר שהילארי נכנסה לתפקיד מזכירת המדינה, החל הבנק לממן הרצאות של ביל קלינטון. בעוד “מחלקת המדינה האמריקנית” מתלבטת האם לאשר את הפרויקט (שאושר לבסוף), שילם הבנק לביל קלינטון יותר מ-1.7 מיליון דולר בסך הכול תמורת הרצאותיו. בו בזמן, תרם הלוביסט של הצינור, אדם בשם גורדון גריפין שתפקידו לקדם את הקמת הצינור, סכומים שנעו בין 50 ל-100 אלף דולר לקרן קלינטון (כפי שרשום במסמכי הקרן).

דבר דומה קרה עם חברת הכרייה הקנדית אורניום וואן (Uranium One) שלפי הערכות הייתה אחראית ב-2009 ל-20 אחוז מהפקת האורניום בארה”ב. ב-2010 היא נרכשה על ידי חברת AtomRedMetZoloto (ARMZ) הרוסית, הנשלטת על ידי “רוסאטום” – התאגיד הממשלתי הרוסי לאנרגיה אטומית (שבבעלות ממשלת רוסיה).

כיוון שהיה מדובר בעניינים שיש להם השפעה על הביטחון הלאומי של ארה”ב, העסקה נדרשה לקבל אישור מהוועדה האמריקנית לבחינת השקעות זרות (CFIUS) תחת ממשל אובמה וממחלקת המדינה בראשותה של הילארי קלינטון. כפי שמתואר בספר “Clinton Cash” (2015), תשעה משקיעים הקשורים לחברת “אורניום וואן” תרמו כ-145 מיליון דולר לקרן קלינטון בסמוך לשלב שבו התכנסה הוועדה להחליט האם לאשר את העסקה. המשקיעים כללו את המיליארדר פרנק ג’וסטרה ואת יו”ר “אורניום וואן” איאן טלפר. נוסף כל כך, ביוני 2010 שילם הבנק הרוסי Renaissance Capital (שקידם את מכירת אורניום וואן לחברה הרוסית) 500 אלף דולר לביל קלינטון עבור הרצאה ברוסיה.

ניגוד עניינים נוסף יצר עורך הדין האמריקני טד קיסינג’ר, שיעץ למחלקת המדינה בין 2010 ל-2013 בעניינים הקשורים בוועדה לבחינת השקעות זרות ואף נפגש עם הילארי ישירות. הבעיה הייתה שבאותן שנים הוא גם יעץ לרוסים (חברת ARMZ) כיצד להשתלט על “אורניום וואן”.

לא רק קיסינג’ר עבד עבור מספר גורמים במקביל. למעשה מרבית הצוות שעבד בצמוד להילארי עבד גם עבור חברות פרטיות למטרות רווח. דוגמה לכך היא הומה אבדין, יועצתה הקרובה של הילארי במחלקת המדינה.

כחצי שנה לאחר כניסתה של קלינטון לתפקיד, הגיע למחלקת המדינה אימייל שנשלח מדאג באנד, בכיר בקרן קלינטון. באנד ביקש לתאם פגישה “עבור חברנו הטוב” יורש העצר של בחריין, שתורם באופן קבוע לקרן קלינטון סכומים הנעים בין 50 ל-100 אלף דולר (כפי שמתועד ברישומי הקרן). ב-2005 הוא אף תרם לה 32 מיליון דולר18.

מי שהשיבה לאימייל מטעם מחלקת המדינה הייתה אבדין. אבל אבדין לא עבדה רק במחלקת המדינה, אלא גם המשיכה לקבל שכר מקרן קלינטון וגם מחברת הייעוץ Teneo Strategies. ומי הקים (עם שותף) את חברת Teneo? דאג באנד (אותו בכיר בקרן קלינטון ששלח את האימייל בעניין יורש העצר). אבדין קיבלה מ-Teneo שכר שנתי של 355 אלף דולר19. ניגוד העניינים הזה, שבו עובדת של מחלקת המדינה מקבלת שכר גם מחברה חיצונית התאפשר הודות לאישורים (“כתבי ויתור”) שהעניקה הילארי לעובדיה במחלקת המדינה. האישורים אפשרו להם לעבוד במקומות שונים בו זמנית.

* סימוס ברונר הוא מנהל שותף למחקר ב”מכון לאחריות ממשלתית” (GAI) בארה”ב. הוא היה חלק מהצוות שעבד על רב המכר Clinton Cash (2015) בהוצאת הניו יורק טיימס, וביולי 2018 הוציא ספר חדש: Compromised: How Money and Politics Drive FBI Corruption.

מקורות

1 Whashingtonpost, February 25, 2015 ,Foreign governments gave millions to foundation while Clinton was at State Dept.

2 Bureau of Democracy Human Rights and Labor, Human Rights Report 2010, Algeria

3. CNN, Politics, February 26, 2015 Clinton Foundation: 2010 donation broke Obama administration agreement

4. Www.dsca.mil, September 22, 2011, Sale to the Government of Qatar for F-15QA aircraft

5. State.gov, December 29, 2011, Special Joint Press Briefing On U.S. Arms Sales to Saudi Arabia

6. Prnewswire.com, Aug 17, 2010, Boeing Gift to Help Reconstruct Haiti’s Public Education System

7. Ibtimes.com, 11/08/17, One Year After Hillary’s Loss, Have Clinton Foundation Donors Stopped Giving?

8. Abcnews.go.com, Apr 23, 2015, Bill Clinton Cashed In When Hillary Became Secretary of State

9. Dsca.mil, September 24, 2010, Foreign Military Sale to Kuwait of one Boeing C-17 GLOBEMASTER III aircraft

10. Goldman Approval 041111, Doc No. C05458023

11. Dsca.mil, June 29, 2011, Foreign Military Sale to the Government of Iraq for follow-on support and maintenance of multiple aircraft systems

12. Huffingtonpost, 11/05/2016, Clinton Foundation Accepted Qatar’s $1 Million Birthday Gift For Bill Clinton

13. Reuters, November 5, 2016, Clinton’s charity confirms Qatar’s $1 million gift while she was at State Dept

14. Archive.org, Full text of “Hillary (emails) and Bill Clinton Book Collection”

15. Breitbart.com, 5 Aug 2015, Bill Clinton Bagged $16 Million from Company that Received Millions from Hillary’s State Dept.

16. Wsj, July 30, 2015, UBS Deal Shows Clinton’s Complicated Ties

17. Https://wikileaks.org/podesta-emails/fileid/32240/8828

18. Clintonfoundation.org, Crown Prince’s International Scholarship Program

19. Foxnews, July 26, 2013, Huma Abedin faces questions about dual jobs

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!