רופאים סינים בכירים מודים בקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג

שיחות טלפון ל-16 רופאים בכירים בסין מאשרות שעדיין נקצרים איברים מאנשים חפים מפשע בסין ומושתלים בגופם של חולים. הדבר מבוצע בחסות הרשויות והממשל

תמונת אילוסטרציה: Fotolia

סבב חדש של שיחות טלפון מצמררות מגלה שקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג חפים מפשע נמשכת בימים אלה במרכזי השתלה מובילים בבתי חולים ברחבי סין.

השיחות, שניתן להאזין להקלטותיהן ולראות תמלול מלא שלהן בלינק המצורף בסוף הכתבה, נערכו מול 16 רופאים מ-12 בתי חולים להשתלות ברחבי סין. מהשיחות עולה כי הנוהג של קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג הפך לעסק “נורמלי” בבתי חולים בסין: אף אחד מהרופאים – כולם דמויות מובילות בתחום השתלות האיברים בסין – לא הופתע, לא הזדעזע ולא כעס כשנשאל “האם האיברים הנקצרים הם של מתרגלי פאלון גונג”. בדיוק להיפך, מתוך 16 רופאים, 10 אישרו כי מקור האיברים הוא ממתרגלי פאלון גונג. היתר לא הכחישו שהאיברים נלקחו ממתרגלי פאלון גונג או שהתחמקו מתגובה לשאלה.

ולגבי התורמים הנוכחיים שלך, התורמים הם מהסוג הרגיל של מתרגלי פאלון גונג, נכון?” מיאו: “נכון, נכון”

השיחות בוצעו מאמצע אוקטובר ועד תחילת דצמבר 2018 על ידי ד”ר וואנג ג’י-יואן (Wang Zhiyuan), רופא סיני המכהן כנשיא הארגון הבין-לאומי לחקר הרדיפה נגד הפאלון גונג (WOIPFG) שמושבו בארה”ב. ד”ר וואנג שירת בעברו בתפקיד הרופא הראשי בחיל האוויר של צבא סין, וכיהן גם כמומחה לחקר רקמות (היסטולוגיה) בבית הספר לרפואה של הרווארד.

כשד”ר וואנג התקשר למרכזי ההשתלות בבתי החולים השונים הוא התחזה לקרוב משפחה של חולה הזקוק להשתלת כבד. נוסף על כך, הוא הציג את עצמו כסגן מנהל “המשרד לשמירה על יציבות” של הוועדה לעניינים פוליטיים ומשפטיים בפרובינציית סצ’ואן. דבר שככל הנראה עודד את הרופאים שאליהם התקשר לדבר ביתר פתיחות בהשוואה לשיחה עם אדם ממוצע. הוועדה לעניינים פוליטיים ומשפטיים אחראית לרדיפה נגד הפאלון גונג. ד”ר וואנג הניח לפיכך שבתי חולים ורופאים בסין ירצו לשמור על יחסים טובים עם הוועדה כדי להמשיך לקבל איברים של מתרגלי פאלון גונג.

תמונת רקע: Fotolia

הוא צדק. אף אחד מהרופאים לא הופתע או כעס כשנשאל האם האיברים נלקחו ממתרגלי פאלון גונג. כלומר, קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים הפכה עבורם להיות בבחינת “עסקים כרגיל”.

“12 בתי החולים השתרעו מבייג’ינג וטיאן-ג’ין בצפון, ועד שנגחאי, נאן-ג’ינג וגואנג-ג’ואו בדרום”, אמר וואנג בראיון לאפוק טיימס. “כל הרופאים שנחקרו הם נשיאים או מנהלים בכירים של בתי חולים להשתלות בסין. רובם אחראים לפרויקטים לאומיים בתחום השתלות האיברים”.

להלן תמלול שיחה שערך ד”ר וואנג ב-6 בנובמבר עם מיאו שו-ג’אי (Miao Shuzhai), רופא בכיר במרכז להשתלת איברים בבית החולים העממי בז’נג-ז’ואו.

צילום של תוכנת הקלטת השיחה, מתוך המחשב של ד”ר וואנג | תמונה: Screenshot/NTD

מיאו: “שלום”.

ד”ר וואנג: “הי, שלום. האם זה מיאו שו-ג’אי מהמרכז להשתלות איברים בבית החולים העממי בז’נג-ז’ואו?”

מיאו: “מדבר”.

ד”ר וואנג: “אוקיי. המצב הוא כזה. אני מתקשר מצ’נגדו, סצ’ואן. אני סגן מנהל המשרד לשמירה על יציבות של הוועדה לעניינים פוליטיים ומשפטיים בפרובינציית סצ’ואן. אני מתקשר כדי לבקש את עזרתך. יש לי קרוב משפחה שחי באזור שלך. הוא בשלב מתקדם של צִירוֹזִיס בכבד (שחמת הכבד). הוא רוצה להגיע לבית החולים שלך ולעבור השתלת כבד. האם תוכל לארגן את זה?”

מיאו: “מה סוג הדם שלו?”

ד”ר וואנג: “סוג הדם הוא B. הוא בן 45 השנה”.

מיאו: “אה, האם אושרה כבר הדיאגנוזה שלו?”

ד”ר וואנג: “כן, אושרה”.

מיאו: “אז זה בר ביצוע”.

ד”ר וואנג: “כמה מהר ניתן לארגן את הניתוח לאחר שהוא יגיע?”

מיאו: “אתה צריך להגיע לכאן ולאשר את הדברים, ואז זה יוכל להתבצע”.

ד”ר וואנג: “כל נתוני הבדיקות שעבר נמצאים בידיו”.

מיאו: “אה, אז תביא את תוצאות הבדיקות. זה יהיה בסדר אם הוא יגיע לכאן”.

ד”ר וואנג: “כשתבדוק את החומרים (את תוצאות הבדיקות), אם הם מתאימים, אז ניתן לבצע את זה, נכון?”

מיאו: “נכון, נכון, נכון”.

ד”ר וואנג: “כמה מהר אפשר לארגן את זה? האם ניתן לארגן את זה בתוך שבוע או שניים?”

מיאו: “בדרך כלל לוקח שבוע או שבועיים, עד חודש”.

ד”ר וואנג: “בדרך כלל שבוע או שניים, עד חודש. זה בסדר”.

מיאו: “כן, כן, בדרך כלל זו מסגרת הזמנים”.

ד”ר וואנג: “ולגבי התורמים הנוכחיים שלך, התורמים הם מהסוג הרגיל של מתרגלי פאלון גונג, נכון?”

מיאו: “נכון, נכון”.

השתלת איבר בלי איסכמיה

בית החולים מס’ 1 הנמצא בעיר טיאן-ג’ין

איסכמיה היא זרימה לא מספקת של דם אל רקמה מסוימת בגוף. במקרה של השתלת איבר, מדובר בפגיעה בזרימת הדם אל האיבר. ברוב ניתוחי ההשתלות ברחבי העולם, אחרי שהאיברים נכרתים הם נשמרים בקירור ובתמיסות משמרות קרות ובקרח כתוש. במשך זמן זה אין זרימת דם לאיבר הכרות, מצב הנקרא “זמן איסכמיה קרה”.

“זמן איסכמיה חמה”, לעומת זאת, מתייחס לזמן בו האיבר עדיין מחובר לגוף התורם, אך איננו מקבל אספקת דם מחומצן מסיבה כלשהי (בדרך כלל בגלל שהלב הפסיק לפעום). כבדים, לבבות וגם ריאות רגישים במיוחד לנזק הנובע מאיסכמיה. הזמן בו האיבר נמצא בלי אספקת דם מחומצן הוא נושא משמעותי בהשתלות. הוא משפיע על הסכנות לדחיית האיבר, על אחוז ההישרדות ועל התוצאות למושתל. ולכן כדי שההשתלה תצליח, הדרישה היא שזמן האיסכמיה, החמה והקרה, יהיה מינימלי.

אנשים גילו מהר מאוד שמערך התרומות היה תרמית. לאף אחד ממרכזי ההתרמה בסין לא היו מספיק תורמים

כשד”ר וואנג התקשר לסין, הוא גילה ששבעה מהרופאים ששוחח עימם אישרו שבבית החולים שלהם מבוצעת לא רק ההשתלה, אלא גם הוצאת האיבר מ”התורם” – דבר המקטין את זמן האיסכמיה. לשם השוואה, בארה”ב, שבה יש מערך מפותח של תרומות איברים מרצון, נדיר שמישהו ימות בבית החולים שבו ממתין אדם בעל רקמות תואמות להשתלה.

להלן תמלול שיחה שהתקיימה, ב-16 בנובמבר, בין ד”ר וואנג ובין הה שיאו-שון (He Xiaoshun), סגן נשיא בית החולים מס’ 1 המסונף לאוניברסיטת סון יאט-סן בגואנג-ג’ואו.

ד”ר וואנג ג’י-יואן שביצע את השיחות לרופאים בסין | תמונה: Gary Feuerberg/Epoch Times

ד”ר וואנג: “הזכרת שיש לכם טכנולוגיה חדישה שיכולה לקצר את זמן האיסכמיה החמה, נכון?”

הה: “נכון, יש לנו אותה… למען האמת זה לא מקצר את הזמן, אלא (דבריו בנקודה זו בהקלטה אינם ברורים)”.

ד”ר וואנג: “אה, באמת? פירוש הדבר שאין יותר זמן איסכמיה חמה בכלל, נכון?

הה: “נכון, נכון. אנו תמיד מבצעים השתלות [איברים] כשהכבדים מחוברים באופן רציף לזרם הדם במהלך כל הניתוח”.

ד”ר וואנג: “אה, הם מבוצעים כשכל הזמן יש זרימת דם. מה שם הטכנולוגיה שלכם?”

הה: “אנחנו קוראים לה ‘בלי איסכמיה’. אין איבוד דם כך שהיא נקראת ‘השתלת כבד בלי איסכמיה'”.

ד”ר וואנג: “תן לי לוודא איתך פעם נוספת. האיברים שאתם משתמשים בהם מגיעים ממתרגלי פאלון גונג, שהם בריאים. כך שגם האיברים בריאים מאוד, נכון?”

הה: “נכון. אין צורך לשטוף [את האיברים] במי קרח או לשמר אותם על קרח. כך שהתהליך הזה מיותר”.

ד”ר וואנג: “הגיוני. באופן עקרוני איברים הנלקחים ממתרגלי פאלון גונג הם ממש טובים, נוסף לכך אין בעיה של זמן איסכמיה חמה כך שזה אפילו טוב עוד יותר”.

הה: ” נכון, נכון”.

ד”ר וואנג הסביר בראיון לאפוק טיימס כי ניתוחי השתלת כבד בלי איסכמיה יכולים להתרחש רק כאשר האיברים נקצרים מאנשים בעודם בחיים. הוא הסביר כי לרופאים לא היה שום קושי לאשר שקצירת האיברים מתבצעת בבית החולים כדי להבטיח את “איכות האיברים”.

“אנחנו יכולים לקבל את הכליה כבר מחר”

כאשר הם נשאלו כמה זמן חולף עד לביצוע ההשתלה, מרבית הרופאים הבטיחו שבוע עד שבועיים, כאשר ההמתנה הארוכה ביותר הייתה חודשיים והקצרה ביותר – “יום אחד”.

שיחה נוספת שערך ד”ר וואנג, ב-8 בנובמבר, הייתה עם ליו דונג-פו (Liu Dongfu), מנהל השתלות כליה בביה”ח Yantai Yuhuangding בפרובינציית שאן-דונג.

ד”ר וואנג: “כמה זמן עליו להמתין עד שהוא יוכל לעבור את הניתוח?”

ליו: “תרשה לי להגיד לך כך, זה יכול להיות מהיר כמו למשל שבוע. אם זה לא ילך מהר כל כך, תוכל לקבל את זה אחרי המתנה של חודשיים, בתוך חודשיים”.

ד”ר וואנג: “או, אוקיי, אם רוצים מהר זה ייקח שבוע, אם לאט זה יארך חודש עד חודשיים? נכון?”

ליו: “אנחנו יכולים לקבל את זה (את הכליה) אפילו מחר”.

זמן ההמתנה הממוצע לכליה בארה”ב הוא שלוש עד חמש שנים, לפי קרן הכליה הלאומית של ארה”ב (National Kidney Foundation). ד”ר וואנג הסביר שזמני ההמתנה הקצרים בסין אפשריים רק אם לבתי החולים יש מאגר גדול של בני אדם חיים שלהם רקמות תואמות, שאפשר להרוג בכל עת.

כאשר ד”ר וואנג שאל מה המחיר לניתוח השתלה, וואנג ג’יאן-לי (Wang Jianli), רופא בכיר במכון להשתלת איבר בבית החולים הכללי של המשטרה בבייג’ינג, אמר כי המחיר “לא גבוה”. הוא המשיך ואמר ש”200 עד 300 אלף יואן [28,000$ עד 43,000$] יספיקו” בשביל השתלת כבד.

ד”ר וואנג הסביר שהשתלת כבד בסין עולה בדרך כלל בין 700,000 יואן למיליון יואן (101,000$ עד 144,000$). הוא מאמין שקיבל מחיר מוזל מכיוון שאותו רופא חשב שהוא פקיד בכיר במנגנון הממשלתי הסיני. ד”ר וואנג הוסיף כי הרווח האסטרונומי הנגזר מקצירת איברים הוא אחד המניעים לביצוע הפשע הזה.

רצח עם

אחרי שג’יאנג דזה-מין, מנהיג סין בשנים 2002-1989, הורה להשמיד את השיטה הרוחנית פאלון גונג ב-1999, התפתחה תעשייה של קצירת איברים ממתרגלי השיטה. פאלון גונג היא שיטה המשלבת לימוד רוחני וחיים המבוססים על העקרונות של אמת, חמלה וסובלנות, ועל תרגילי תנועה איטיים ומדיטציה.

ג’יאנג חשש הן ממספרם הגדול של המתרגלים – שהוערך בכ-70 מיליון לפי סקר של משרד הספורט הסיני ב-1997, והן מהנהירה אל הלימוד המוסרי המעוגן במסורת העתיקה של העם הסיני. וכך, ביולי 1999 החלה באופן רשמי מדיניות הרדיפה נגד מיליוני מתרגלי הפאלון גונג ותיוגם על ידי משרד התעמולה הסיני כ”כת”.

החל מאותה שנה גם נרשם גידול במספר ניתוחי השתלות האיברים בסין. לדוגמה, בבית החולים המרכזי הראשון בטיאן-ג’ין נעשו תשעה ניתוחים להשתלת כבד בשנת 1998, 33 בשנת 1999 ו-111 ב-2000. בשנת 2004 המספר זינק ל-1,601.

באפריל 2006 חשפנו באפוק טיימס לראשונה בעולם את החדשות על קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים בסין. “אנני”, אשתו של מנתח עיניים ב”סו-ג’יאה-טון”, בית חולים למחלות כלי דם בשן-יאנג שבמחוז ליאו-נינג, סיפרה כי בעלה לקה בדיכאון וסבל מנדודי שינה ומסיוטי לילה. לבסוף הוא הודה בפניה שהוא קצר קרניות ממתרגלי פאלון גונג חיים.

תיאור קצירת האיברים בסו-ג’יאה-טון הוביל לחקירה ודו”ח שכתבו דיוויד קילגור, לשעבר חבר הפרלמנט הקנדי ותת שר החוץ לענייני אסיה פסיפיק, ודיוויד מטאס, עו”ד יהודי קנדי לזכויות אדם בין-לאומיות. הדו”ח שפרסמו ביולי 2006 (“קציר דמים” – Bloody Harvest) אישש את החשדות לקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג. בין הראיות ששימשו להכנת התחקיר והדו”ח היו שיחות טלפון עם רופאים בבתי חולים בסין העוסקים בהשתלות. הרופאים הודו שקצרו איברים ממתרגלי פאלון גונג.

לקילגור ולמטאס הצטרף החוקר איתן גוטמן, שפרסם ב-2014 את ספרו “הטבח” (The Slaughter). גוטמן ערך מחקר עצמאי על קצירת האיברים בסין. ״לאורך כל השנים מאז שהתחילה הרדיפה נגד הפאלון גונג, בכל רגע נתון הייתה בתוך מערכת מחנות העבודה בכפייה בסין אוכלוסייה גדולה מאוד של מתרגלי פאלון גונג, בין כחצי מיליון למיליון איש”, אמר גוטמן בראיון לאפוק טיימס. “יש שם גם מעט אויגורים וטיבטים, אם כי שיעורי ההיעלמות בקרב הקהילות האלו אינו כה גבוה״.

ישראל נכנסה לתמונה, כשפרופ’ ג’יי לביא, נשיא החברה הישראלית להשתלות איברים ומנהל היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא, הוביל ב-2008 חקיקה של סעיף מיוחד בחוק ההשתלות הישראלי האוסר לממן השתלות איברים לחולים ישראלים בחו”ל אם הן כרוכות בסחר איברים. מאז שום חולה ישראלי לא עבר השתלת איברים בסין. פרופ’ לביא גם הצטרף כחבר ועד לעמותה בין-לאומית בשם “רופאים נגד קצירת איברים בכפייה” (Doctors Against Forced Organ Harvesting – DAFOH), הפועלת להעלות את מודעות הקהילה הרפואית בעולם לקצירת האיברים המתרחשת בסין. העמותה פרסמה מחקרים בספרות הרפואית שחשפו את המידע בנושא.

לאחר שחשפנו את קצירת האיברים ב-2006, טענה המפלגה הקומוניסטית הסינית ב-2007 שהאיברים הגיעו מנידונים למוות. אולם לאחר שהתגלה כי יש מספר קטן יחסית של נידונים למוות שאינו מסביר את מספר ההשתלות הגדול מדי שנה, וגם שקצירת איברים מנידונים למוות לא מקובלת על הקהילה הרפואית הבין-לאומית (שכן חל איסור מוחלט ליטול איברים מאדם מבלי שהתקבלה הסכמתו החופשית מראש ובאישור קרוביו), טענה המפלגה הקומוניסטית שהיא מקימה מערך של תרומות איברים ושבעתיד היא תשתמש רק באיברים שנתרמו מרצון.

“אנשים גילו מהר מאוד שמערך התרומות היה תרמית”, אומר ד”ר וואנג בראיון. “ראשית, לאף אחד ממרכזי ההתרמה בסין לא היו מספיק תורמים כדי לספק את מספר השתלות האיברים בסין. שנית, אי אפשר היה למצוא מידע על התורמים במערך הזה. אם האיברים אכן נלקחו מתורמים לגיטימיים, כל המידע היה צריך להיות שקוף. אך בסין שקיפות לא קיימת”.

ב-2016 שלושת החוקרים (קילגור, מטאס וגוטמן) כתבו יחד עדכון לדו”ח “קציר דמים”. העדכון התבסס על “בדיקה קפדנית של תוכניות ההשתלה ממאות בתי חולים ברחבי סין, על דוחות בתקשורת, על תעמולה רשמית, על עיתונים רפואיים, על אתרי אינטרנט של בתי חולים, ועל חומר עצום של אתרי אינטרנט שנמחקו מהרשת ונמצאו בארכיונים” (על פי הדו”ח).

מסקנת הדו”ח היא כי מספר ההשתלות שנערכות בסין עולה בהרבה על המספר הרשמי שמנפקות הרשויות, וכן שהמקור העיקרי לאיברים הוא הרג חפים מפשע, בעיקר מתרגלי פאלון גונג. החוקרים מכנים את הטבח ההמוני המתרחש בסין כבר 19 שנה “רצח עם בדם קר”.

* לקבלת התמלול המלא של השיחות ולהאזנה להקלטות השיחות: www.upholdjustice.org/node/404

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!