טור עורך גיליון 318: גיליון תעלומות

סקר פשוט שערכתי בקרב ישראלים שאני מכיר הראה ש-90 אחוז מהם בטוחים שהם יודעים את התשובה הברורה מאליה לשאלה הבאה: “כמה בניינים נפלו בפיגועי התאומים ב-11 בספטמבר 2001 במרכז הסחר העולמי?” כמה אתם חושבים שנפלו?
כמו מרבית האנשים, גם אני סולד מסיפורים שאינם מעוגנים בעובדות מדעיות. אם תספרו לי סיפור שמריח כמו תיאוריית קונספירציה, אתרחק ממנו כמו מאש. יש במעשה הזה היגיון שאין צורך להרחיב עליו, אבל גם בעיה. הבעיה מתחילה כשבשם ההיגיון אני פוסל כל סיפור שאינו עובר את “תחום המתקבל על הדעת” במוחי, המכתיב גבולות גזרה ברורים: מה יכול להיכנס ומה לא.
ב-11 בספטמבר 2001 לא נפלו שני בניינים במרכז הסחר העולמי בניו יורק, כפי שרוב האנשים חושבים, אלא שלושה. הבניין השלישי, שגובהו 47 קומות ונקרא “בניין 7” (WTC7), שוכן במרחק מגרש פוטבול מהבניין השני שצנח בעקבות המתקפה, והוא קרס כמה שעות אחריו. אף מטוס לא התרסק לתוכו. אלא שלפי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) שפרסם חקירה רשמית בעניין, הבניין נפל כתוצאה משריפה שהחלישה את יסודות המתכת שלו וגרמה לו לצנוח. השריפה נגרמה מהריסות שספג בעת התמוטטות הבניין השני.
כעת, בואו נמתח את “תחום המתקבל על הדעת” שלנו עוד קצת ונוסיף עובדה חדשה לסיפור: לאורך ההיסטוריה המודרנית לא היה בניין משרדים אחד עשוי בטון ופלדה שנפל כמו דומינו משריפה (לפי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה).
כידוע, מוטות פלדה המחזיקים בניינים יכולים להתעקם ולאבד מכוחם בעקבות חשיפה ממושכת לחום גבוה. אבל בניינים שבהם משתוללת אש לא קורסים אף פעם עד היסוד, אלא הופכים ללא שמישים או שקורסים רק בחלקם ונשארים לעמוד. לא היה מקרה אחד שבו בניין קרס כמו דומינו משריפה. לשם המחשה, ב-1991 בער במשך 18 שעות בניין משרדים בן 38 קומות בפילדלפיה (One Meridian Plaza) מבלי שקרס. הבניין הפך ללא שמיש. בניין 7, לעומתו, בער רק במשך שבע שעות, לפני שצנח בדיוק כפי שצנחו שני המגדלים הקודמים שנפגעו ממטוסים. האם האש שגרמה לו לבעור הייתה חזקה יותר מהאש שגרמה לבניינים גבוהים אחרים בהיסטוריה לבעור? לא (לפי הדו”ח של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה). אם כן, האם שריפה באמת גרמה לו ליפול? האם תפנו לבדוק זאת או שתפסלו מיד את הסיפור כתיאוריית קונספירציה?
הגיליון הנוכחי עוסק בתעלומות מסוגים שונים, חלקן נפתרו לאחרונה ואחרות נותרו עדיין באפילה, אך הציבור כמעט ולא שמע עליהן ועל הסיפורים המרתקים שמאחוריהן. במסגרת הגיליון המיוחד הזה ראיינו והבאנו את סיפורם של חוקרים ואנשי מקצוע מהטובים בתחומם, כמו ראש החוג לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד העוסק בגילוי חייזרים; הסוכן הסמוי הבכיר של האף-בי-איי בתחום האמנות שהחזיר יצירות אמנות גנובות בשווי מאות מיליוני דולרים; הסַפָּר שהמציא חומר מיוחד המסוגל לשרוד פיצוצים גרעיניים; בלש המשטרה בפנסיה החוקר את היעלמותם המסתורית של אנשים מפארקים בארה”ב; הסטטיסטיקאית שהשתתפה בפרויקט “סטארגייט” של הממשל האמריקני שערך ניסויים עם אנשים בעלי יכולות על טבעיות, ועוד רבים וטובים.
הכתבות בגיליון ממחישות עד כמה כדאי לשאול שאלות ולחקור את המציאות החברתית והקיומית שלנו בעיניים חדשות וסקרניות – כי אולי נגלה דברים חדשים, או לפחות נדע שקיימת תעלומה שצריך לפתור ושאולי, לעולם לא תיפתר.
אני מקווה שאחרי שתקראו את הגיליון הזה תמשיכו לישון טוב בלילה.

איל לוינטר,
עורך ראשי, אפוק טיימס ישראל

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!