בחזרה אל הגן האבוד

יערות המאכל צצים בשנים האחרונות ברחבי הארץ, כולל בערים הגדולות, כפטריות אחרי הגשם, מרפאים את הסביבה הטבעית וגם את הקהילות המעורבות בהם

שותלים עץ ביער המאכל קורן, חורף 2019 | תמונה: יערה ארגוב

אני גדלתי עם האדמה, העצים והשמש, ועם לקום בבוקר מוקדם מאוד מאוד”, אומר יוסי שילוח (74). אנחנו יושבים במעגל של עצי דולב בכניסה לפינת חמד המכונה “יער המאכל קורן” בעמק הנהר הנעלם שליד קיבוץ הגושרים. מעלינו מתנשאים הדולבים עירומים כמעט לגמרי ומתחתינו פרוש לתפארת מרבד עלים חום צהבהב מואר בשמש צהריים.

“אף אחד לא יכול לקחת ממני את היער הזה”, שילוח מחייך כמי שגילה את הסוד לחיי נצח. “גרתי בהרבה מקומות, תמיד בדירות שכורות”, הוא אומר, “בכל מקום נטעתי עצים ועשיתי גינות יפהפיות. כל פעם שהייתי צריך לעזוב מאיזושהי סיבה הייתי צריך לנטוש את הבוסתן שעשיתי, אבל היער הזה – אינו תלוי במיקום של הבית שלי”.

המערכת מחַקה את המודל של יער טבעי, ולאחר מספר שנים היא הופכת לעצמאית ואינה זקוקה עוד להשקיה

“יער מאכל” הוא כינוי למערכת אקולוגית חקלאית, מעשה ידי אדם, המורכבת בעיקר מעצי פרי ומצמחי תועלת לאדם. המערכת מחקה את המודל של יער טבעי, ולאחר מספר שנים היא הופכת לעצמאית כמעט לגמרי, וזקוקה למעט מאד השקייה ביחס למטע או פרדס רגיל. היער נשתל ומנוהל לפי עקרונות שיטת הפרמקלצ’ר – שיטה לתכנון משאבים המשמשת בעיקר ליצירת חקלאות בת-קיימא. הרעיון הוא לנצל את הגורמים והתהליכים בטבע לטובת האדם תוך כדי שמירה על פוריות האדמה ועל מגוון המינים הביולוגיים.

לאחר שעבד 33 שנים בהייטק, היה פרופ’ למתמטיקה ומדעי המחשב, גידל משפחה ושתל עצמאית ברחבי הארץ לפחות חמישה בוסתנים ואחד בסיני, ביקש שילוח למצוא אנשים נוספים שיהיו שותפים לאהבתו. באפריל 2018 הוא הצטרף לקורס פרמקלצ’ר ב”יער המאכל קורן”, והתאהב במקום ובאנשים. הקורס נתן לשילוח השראה לפתוח פרק חדש בחייו – הוא עבר להתגורר בקריית שמונה יחד עם שני כלביו ו-12 תרנגולותיו. “עד היום לא התאכזבתי מהיער”, אומר שילוח, “יש אנשים שצוחקים. הם אומרים שזה לא יער. מה בקושי רואים פה – זה עץ? אבל זה לא נכון. העצים קטנים כרגע אבל הם יגדלו”.

מעגל הדולבים בכניסה ליער המאכל קורן, סתיו 2018 | תמונה: יערה ארגוב

יערות מאכל צעירים צצים בשנים האחרונות בכל רחבי הארץ, ושילוח הוא אחד ממתנדבים רבים המצטרפים אליהם. בשנה האחרונה הוא הפך לאחד הפעילים המובילים ב”יער המאכל קורן” שייסדה “העמותה ליערות מאכל בגליל”. “אנחנו קבוצה כזו של אנשים שעובדים ממש מהלב בהתנדבות כבר כמה שנים וזה מושך אנשים כאלה כמו יוסי”, אומר בריאיון יובל לייבוביץ (32) מנכ”ל העמותה ואחד ממייסדיה. “כשאדם עושה משהו שהוא מאמין בו זה מושך אנשים נוספים”.

היום יש בארץ קרוב ל-40 יערות מאכל (לפי רשימה של “הפורום ליערות מאכל” מ-2017) הנמצאים בשלבים שונים של הקמה – החל מתכנון ועד לעצים צעירים נותני צל ופרי. היערות הולכים ומתרבים מאילת ועד עמק החולה. החל מיערות קהילתיים כמו לדוגמה “יער המאכל קורן” ליד קיבוץ הגושרים ו-“יער מאכל דרום תל אביב” ועד ליערות מאכל בשטחים חקלאיים הנמצאים בבעלות פרטית.

שילוח מסביר שלא מדובר רק ביער, אלא בקהילה. “הסלוגן של העמותה הזו היא ‘קהילה בונה יער בונה קהילה’. היער הוא גם פלטפורמה לקהילה. פתאום את רואה שיש פה את החוג של ‘שומרי הגן’, אירועים חודשיים של פעילויות לכל המשפחה, סיורים וכל מיני קורסים. אלה דברים שהיער מאפשר. כלומר, היער גם בונה קהילה.”

מאדמה שוממה ליער משגשג

כששואלים את הפעילים כיצד הכול התחיל, נפרשת רשת של קשרים אנושיים וחלומות שאחד מוביל למשנהו. הסיפור מתחיל אי שם בשנת 2015 כשלייבוביץ’ היה סטודנט ופעיל סביבתי צעיר במכללת תל-חי. הוא הביא מרצה שידבר על יערות מאכל באחד הפאבים האזוריים.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!