האנשים שנרפאו מאלצהיימר – איך הם עשו את זה?

מספר חולים בארץ ובעולם ראו את האור בקצה המנהרה החשוכה של מחלת האלצהיימר והצליחו לצאת ממנה. מחקרים אחרונים מעידים על הבנה עמוקה יותר של הגורמים למחלה והדרכים האפשריות לריפוי

תמונה: Fotolia

הסימנים הראשונים להתדרדרות הקוגניטיבית של סילביה הטצר (83) ממנצ’סטר שבבריטניה החלו להופיע בערך לפני חמש שנים. היא שכחה תאריכים כמו ימי הולדת, אבל בהמשך כבר התחילה לאבד חפצים ולשכוח תורים רפואיים שקבעה. “השפל הנמוך ביותר היה כשהיא כבר לא ידעה מי אני. נאלצתי לאשפז אותה בבית חולים, למען הבטיחות שלה”, מספר בנה מארק בריאיון לאפוק טיימס.

בבית החולים, כשעלה החשד לדמנציה ולאלצהיימר, ערך הצוות הרפואי לסילביה מבחן זיכרון. “היא ממש לא הצליחה בו. היא לא ידעה איזה יום הוא בשבוע או איזו שנה זו הייתה. היא גם לא ידעה מי ראש הממשלה או מי המלכה. היא אובחנה בתור חולת אלצהיימר”.

הייתי חייבת להציל את הגוף מהשפעות הרעלים. לאחר ששיקמתי את הגוף, גיליתי שהמוח שלי חוזר לתפקד

האירועים המביכים בבית החולים נמשכו. באחד המקרים היא ניסתה להתקשר למשטרה בטענה שחטפו אותה והיא מוחזקת שם בניגוד לרצונה. במקרה אחר היא עוררה מהומה כשצעקה במחלקה שזהו בית המלון הגרוע ביותר שהגיעה אליו ושלא תחזור אליו לעולם.

הרופאים רשמו לסילביה מספר תרופות אבל אלו יכלו רק להאט את ההתדרדרות, לא היה שום סיכוי שהן יצליחו לעצור אותה או להפוך את כיוונה. “האלצהיימר שאב כל רגע מחיינו והרגשנו שחייבים להילחם בו לפני שיהיה מאוחר מדי. החלטנו לפתוח במחקר משלנו ולראות אם יכולה להיות תועלת כלשהי באיזה טיפול חלופי”, כתב מארק בבלוג שלו.

סילביה הטצר ובנה מארק

כדי להתחיל במחקר הפרטי שלו, נעזר מארק ביועץ מטעם איגוד חולי האלצהיימר הבריטי שליווה אותו ונתן לו עזרה ותמיכה רבה לאורך הדרך. הוא גם נתן לו קצה חוט וכיוון אותו למספר ספרים בתחום. מארק ליווה את אימו במהלך היום בבית החולים, ובשעות המאוחרות של הלילה הוא התפנה לחיפושים באינטרנט כדי להשלים את מה שלמד מהספרים. הוא בנה תוכנית, לפחות כזאת שיכול היה להתחיל ממנה.

עברו עוד מספר שבועות נוראים. “השיפור לא היה מידי”, נזכר מארק. “וזה גם דרש הרבה עבודה קשה, אבל בהדרגה התחלנו לראות את התוצאות”. הסימן האופטימי הראשון הופיע כשסילביה חזרה סוף סוף לזהות אותו. מאוחר יותר גם את החברים ואת המכרים שבאו לבקר, ושבועות ספורים מאוחר יותר היא אפילו חזרה לשוחח איתם שיחות משמעותיות. “בערך חודשיים וחצי אחרי שהתחלנו עם השינויים בחנו אותה שוב במבחני הזיכרון, ואז כבר ראו שיפור מסוים בתוצאות שלה”.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!