מה גורמת לגופנו האזנה למוסיקת פופ?

מחקרים מראים כי למוסיקה הפופולרית העכשווית יש אפקט שלילי על הבריאות והיצירתיות שלנו ושל ילדינו. מה ניתן לעשות, ובאילו מקרים מוסיקה יכולה לשמש דווקא בתפקיד מרפא?

תמונה: Fotolia

מיכאל בן ה-13 יצא מבית הספר לאחר יום לימודים ארוך וכהרגלו שם אוזניות ושמע דרך היו-טיוב את המוסיקה שהוא וחבריו אוהבים לשמוע. הפלייליסט הגיע לשיר של דודו פארוק שהפך לפופלרי בקרב ילדי ישראל: “יושב על הטיל / וטס לה בתחת / נדלק לי הפתיל”.

על אף שהקצב, שמעצים וסוחף אותו, מעניין אותו יותר מהמילים הן בכל זאת מגיעות אליו ונשתלות אי שם במוחו. זה חודר אפילו כשהזמר רק “מראפרפ” את המילים האלימות, כאילו שאין בהן שום דבר: “מברך על הגוף שלה והיא עונה אמן / ערק ערק ערק / כמה בא לי ערק”, השיר ממשיך לנגן.

שירים מאמצע שנות ה-50 היו הכי פחות כעסניים. הכעס שהתבטא במילים גדל בהדרגה עד שהגיע לשיאו ב-2015

מחקר חדש מדצמבר 2018 שהתפרסם במגזין Journal of Popular Music Studies ניתח את מילותיהם של יותר מ-6,000 השירים הפופולריים ביותר מתחילת שנות ה-50 ועד 2016 שהגיעו למצעד הפזמונים “הבילבורד הוט 100” בכל שנה. החוקרים, מהאוניברסיטה הטכנולוגית לורנס שבמישיגן ארה”ב, גילו שביטויים של כעס ועצב במילים שבמוסיקה הפופולרית גדלו בהדרגה ובאופן עקבי לאורך השנים (Napier, Shamir, 2018). אחרי שניתחו את הרגש שכל שיר מבטא, הם הגיעו למסקנה ששירים מאמצע שנות ה-50 היו הכי פחות כעסניים. הכעס שהתבטא במילים גדל בהדרגה עד שהגיע לשיאו ב-2015. ביטויים של עצב, גועל ופחד גם הם גדלו עם הזמן. שמחה, שהייתה רגש דומיננטי בשירים של שנות ה-50, נעלמה בהדרגה (למעט בתקופת ילדי הפרחים) והפכה למתונה יותר בשנים האחרונות.

מה הבעיה עם זה? אין-ספור מחקרים מצביעים על כך שמוסיקה לא רק משפיעה על מצבנו הרגשי והנפשי, לטובה או לרעה, אלא גם משנה את התפיסות והבחירות שלנו. כך לדוגמה, במחקר שהתפרסם במגזין Journal of Personality and Social Psychology הוצגה סדרת ניסויים שבדקו את האפקט של שירים בעלי אופי אלים על הופעת מחשבות אגרסיביות ורגשות עוינים (Anderson, Carnagey, 2003).

סולן להקת ההבי מטאל של אורוגוואי, פביאן פורטאדו | תמונה: Pablo Porciuncula Brune/AFP/Getty Images

חוקרים מאוניברסיטת איווה ומהמחלקה לשירותי אנוש בטקסס ביקשו מ-500 סטודנטים להאזין לשירים. כדי להעריך את מידת האגרסיביות במחשבותיהם וברגשותיהם הם הטילו עליהם משימות פסיכולוגיות. למשל, לצרף אסוציאטיבית מילים למילים היכולות להיות גם בעלות משמעות אגרסיבית כמו אבן ומקל. במשימה אחרת התבקשו המשתתפים לעבור מבחן שבחן מחשבות אגרסיביות. השירים האלימים והלא אלימים היו של אותם אמנים ונוגנו באותו סגנון מוסיקלי בכל שלבי הניסוי. נלקח גם בחשבון האופי והרקע של המשתתפים, לדוגמה, האם הם סטודנטים או האם הם גברים או נשים. הניסוי כלל גם שירים ובהם מילים הומוריסטיות כדי לבחון האם שילוב של מילים הומוריסטיות יכול למתן מחשבות אלימות.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!