מה גורמת לגופנו האזנה למוסיקת פופ?

תמונה: Fotolia

מיכאל בן ה-13 יצא מבית הספר לאחר יום לימודים ארוך וכהרגלו שם אוזניות ושמע דרך היו-טיוב את המוסיקה שהוא וחבריו אוהבים לשמוע. הפלייליסט הגיע לשיר של דודו פארוק שהפך לפופלרי בקרב ילדי ישראל: “יושב על הטיל / וטס לה בתחת / נדלק לי הפתיל”.

על אף שהקצב, שמעצים וסוחף אותו, מעניין אותו יותר מהמילים הן בכל זאת מגיעות אליו ונשתלות אי שם במוחו. זה חודר אפילו כשהזמר רק “מראפרפ” את המילים האלימות, כאילו שאין בהן שום דבר: “מברך על הגוף שלה והיא עונה אמן / ערק ערק ערק / כמה בא לי ערק”, השיר ממשיך לנגן.

שירים מאמצע שנות ה-50 היו הכי פחות כעסניים. הכעס שהתבטא במילים גדל בהדרגה עד שהגיע לשיאו ב-2015

מחקר חדש מדצמבר 2018 שהתפרסם במגזין Journal of Popular Music Studies ניתח את מילותיהם של יותר מ-6,000 השירים הפופולריים ביותר מתחילת שנות ה-50 ועד 2016 שהגיעו למצעד הפזמונים “הבילבורד הוט 100” בכל שנה. החוקרים, מהאוניברסיטה הטכנולוגית לורנס שבמישיגן ארה”ב, גילו שביטויים של כעס ועצב במילים שבמוסיקה הפופולרית גדלו בהדרגה ובאופן עקבי לאורך השנים (Napier, Shamir, 2018). אחרי שניתחו את הרגש שכל שיר מבטא, הם הגיעו למסקנה ששירים מאמצע שנות ה-50 היו הכי פחות כעסניים. הכעס שהתבטא במילים גדל בהדרגה עד שהגיע לשיאו ב-2015. ביטויים של עצב, גועל ופחד גם הם גדלו עם הזמן. שמחה, שהייתה רגש דומיננטי בשירים של שנות ה-50, נעלמה בהדרגה (למעט בתקופת ילדי הפרחים) והפכה למתונה יותר בשנים האחרונות.

מה הבעיה עם זה? אין-ספור מחקרים מצביעים על כך שמוסיקה לא רק משפיעה על מצבנו הרגשי והנפשי, לטובה או לרעה, אלא גם משנה את התפיסות והבחירות שלנו. כך לדוגמה, במחקר שהתפרסם במגזין Journal of Personality and Social Psychology הוצגה סדרת ניסויים שבדקו את האפקט של שירים בעלי אופי אלים על הופעת מחשבות אגרסיביות ורגשות עוינים (Anderson, Carnagey, 2003).

סולן להקת ההבי מטאל של אורוגוואי, פביאן פורטאדו | תמונה: Pablo Porciuncula Brune/AFP/Getty Images

חוקרים מאוניברסיטת איווה ומהמחלקה לשירותי אנוש בטקסס ביקשו מ-500 סטודנטים להאזין לשירים. כדי להעריך את מידת האגרסיביות במחשבותיהם וברגשותיהם הם הטילו עליהם משימות פסיכולוגיות. למשל, לצרף אסוציאטיבית מילים למילים היכולות להיות גם בעלות משמעות אגרסיבית כמו אבן ומקל. במשימה אחרת התבקשו המשתתפים לעבור מבחן שבחן מחשבות אגרסיביות. השירים האלימים והלא אלימים היו של אותם אמנים ונוגנו באותו סגנון מוסיקלי בכל שלבי הניסוי. נלקח גם בחשבון האופי והרקע של המשתתפים, לדוגמה, האם הם סטודנטים או האם הם גברים או נשים. הניסוי כלל גם שירים ובהם מילים הומוריסטיות כדי לבחון האם שילוב של מילים הומוריסטיות יכול למתן מחשבות אלימות.