נקודה למחשבה: מדוע יש פחות נשים במקצועות טכנולוגיים?

תעסוקה


תמונות: Fotolia

רבים מדברים על אי השוויון במקצועות המדע והטכנולוגיה בין גברים לנשים. התמונה מוכרת: על כל 20 גברים בחוגים להנדסת חשמל בישראל יש שתי נשים, במקרה הטוב. ממשלות רבות בעולם המערבי משקיעות תקציב לא מבוטל במטרה לשנות זאת ולעודד נשים להשתלב במקצועות ה-STEM – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. אבל מחקר של פרופ’ גיזברט סטואט מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת לידס בקט שבבריטניה מציע הסבר אחר לתופעה וטוען שהתקציבים הרבים לא יפתרו את העניין.

התמונה מוכרת: על כל 20 גברים בחוגים להנדסת חשמל בישראל יש שתי נשים, במקרה הטוב. ממשלות משקיעות תקציבים לא מבוטלים כדי לשנות זאת

לצורך המחקר, בחנו פרופ’ סטואט ושותפו את ממצאי מבחני פיז”ה של ארגון OECD לשנת 2015, בהם נאמדו מיומנויותיהם של תלמידי תיכון ב-70 מדינות. במבחן של אותה שנה הושם דגש על המיומנויות בתחום המדעים, אבל נבחנו גם תחומי המתמטיקה ואוריינות הקריאה. כשפרופ’ סטואט ושותפו השוו את הישגי הבנים והבנות במדעים ובמתמטיקה הם לא ראו הבדלים משמעותיים. לעומת זאת, כשבחנו את נקודות החוזק של התלמידים, כלומר באילו תחומים התלמידים הצליחו ביותר, גילו שאצל מרבית הבנות התחום החזק היה אוריינות הקריאה ואצל מרבית הבנים – מתמטיקה או מדעים.

ההבדלים באים לידי ביטוי גם כשהנערים הנבדקים אומדים את הכישורים שלהם עצמם. בשאלון שניתן לנבדקים הם התבקשו לדווח כיצד הם מעריכים את יכולתם להתמודד עם מגוון שאלות מדעיות. מתברר שרבות מהבנות תופסות את עצמן יעילות הרבה יותר בתחומי אוריינות הקריאה. אבל כשמדובר בהתמודדות עם בעיות בתחומי המדע או המתמטיקה, הבנים תפסו את עצמם יעילים יותר בהשוואה לתחומים אחרים.

החלק המפתיע התברר לפרופ’ סטואט כשהוא בחן את ההבדלים בקרב מדינות שונות. דווקא במדינות שעל פי דו”ח פערי המינים הגלובלי (Global Gender Gap Report) של הפורום הכלכלי העולמי, מתאפיינות בשוויון יחסי בקרב המינים, כמו נורווגיה למשל, הפער בין ההערכה העצמית של הנערים לזו של הנערות היה הגבוה ביותר. הפער בא לידי ביטוי גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים. כשפרופ’ סטואט בחן את שיעור הנשים בקרב מסיימי תואר שני במקצועות ה-STEM, התברר שדווקא במדינות המתאפיינות בשוויון בקרב המינים שיעור הבוגרות במקצועות אלו נמוך יחסית. בפינלנד, הנחשבת לשוויונית, 20 אחוז מבוגרי ה-STEM הן נשים בהשוואה לאלג’יריה עם 38 אחוז.

כאן נכנס לתמונה הנושא של סיפוק אישי מהחיים שלדברי פרופ’ סטואט יכול להסביר את ההבדלים בקרב המדינות השונות. לטענתו, כשהמצב הכלכלי קשה, פעמים רבות הצעירים בוחרים את המקצוע בהתאם לאילוצים כלכליים. אולם במדינות המתאפיינות במצב כלכלי טוב יותר, בהן הצעירים נהנים מתחושת סיפוק טובה יותר מהחיים, נכנסים גם שיקולים נוספים, אישיים יותר. קיימת נטייה לחפש את המקצועות בהם הצעיר צפוי לממש יותר את הפוטנציאל שלו. ואילו בקרב צעירות רבות כיוון שהתחושה היא שהחוזקה האישית שלהן היא במקצועות שאינם מדעיים או טכנולוגיים, פחות צעירות בוחרות במקצועות האלו.

המחקר:
The Gender-Equality Paradox in Science, Technology, Engineering, and Mathematics Education, Stoet, Geary, 2018

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!