החידה של שייקספיר

מי באמת כתב את המחזות והסונטות של שייקספיר, ולאן נעלמה הספרייה שממנה שאב את כל הידע העצום המופיע ביצירותיו?

הבית בו נולד שייקספיר, בעיר סטרטפורד על האייבון | תמונה: Claudio Divizia/Shutterstock.com

בבוקר סגרירי בסתיו 1895, הגיעה אליזבת’ וולס גאלופ למגדל קאנונבורי שבצפון לונדון. היא העיפה מבט אל ראש המגדל, ואז, בלב פועם מהתרגשות, הניחה את ידה על הידית ודחפה את דלת הברזל שנפתחה בחריקה. תוך שהיא ממצמצת בעיניה בניסיון להתרגל לאפלולית שבחדר, היא יכלה לחוש בנוכחות הכמעט פיזית של דיירים מפורסמים שהתגוררו בעבר בחדר הזה: הסופר והפילוסוף סר פרנסיס בייקון והמשורר והסופר אוליבר גולדסמית’. בצעד בטוח היא התקרבה לקיר המעוצב מפנלים שבהם הייתה אמורה להתחבא דלת סתרים. היא ספרה חמישה פנלים מימין, לחצה קלות בצידו השמאלי של הפנל השישי, והדלת נפתחה. כאן, בחדרון החבוי הזה, היו אמורים להיות מוחבאים כתבי יד, מכתבים, יומנים וחלק מהספרייה של הסופר והמשורר הידוע ביותר בעולם: ויליאם שייקספיר.

אליזבת’ וולס גאלופ

גאלופ לא הגיעה לחפש את כתבי היד של שייקספיר במגדל בגלל חלום שחלמה, אלא בעקבות מחקר רב שנים שבמהלכו גילתה מסרים נסתרים בהדפסות המוקדמות של יצירותיו של שייקספיר. בהדפסות האלה יש שימוש בפונטים מסוגים שונים בקטעים שונים ביצירות, והפונטים השונים הם למעשה צופן. הצופן המיוחד היה מוכר לגאלופ מאחר שהאיש שהמציא אותו במקור היה סר פרנסיס בייקון שהשתמש בו ביצירותיו. גאלופ האמינה שהיא פיצחה את הצופן, והצופן יוביל אותה למקום שבו החביא שייקספיר את כתביו ואת ספרייתו – במגדל קאנונבורי. אבל למגינת ליבה התיאוריה שנראתה מבטיחה כל כך לא עבדה – החדר במגדל היה ריק.

הסיפור על גאלופ נשמע מעט הזוי, ובכל זאת הספר שלה Concerning the Bi-Literal Cypher of Francis Bacon שהתפרסם במאה ה-19, יצא מאז בכמה מהדורות גם במהלך המאה ה-21 (המהדורה האחרונה יצאה ב-2017).

גאלופ אינה היחידה שחיפשה עדויות לזהותו ולספרייתו של שייקספיר. “לאורך 400 שנים חיפשו אנשים רבים את זהותו של שייקספיר ואת הספרייה שלו”, כותב החוקר והסופר סטיוארט קלס (Kells) בספרו החדש (Shakespeare’s Library 2019). קלס הוא פרופ’ לכלכלה באוניברסיטת לה-טרוב במלבורן שבאוסטרליה, ואספן ותיק של ספרים עתיקים שנדבק גם הוא בחיידק החיפושים אחר חידת שייקספיר. הוא הצטרף לקבוצה בין-לאומית שהכילה שעטנז מוזר של חובבי ספרות והיסטוריה, מסתורין ואוצרות עלומים. יש בהם “אנשי אקדמיה, ספרנים, ביבליוגרפים, יזמים, מורים רוחניים, מיסטיקנים, מפענחי כתבי סתרים (קריפטוגרפים), ארכיאולוגים, חוקרי סמלים, גרפולוגים ופרמקולוגים”. איפה הם חיפשו? בכל מקום אפשרי. “בעיירות ובערי בירה, באחוזות, בארמונות, באוניברסיטאות ובספריות ציבוריות, באפיקי נהרות, בבתי קברות, במכלאות כבשים, בכלובי חוגלות ובנופים ובמסדרונות של המוח האנושי”. האם הם מצאו משהו? בינתיים אין הוכחות חותכות. אז מה בעצם מסתתר מאחורי החידה של שייקספיר?

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!