עלייתו של הצ׳יגונג ששינה את סין

כבר 20 שנה המשטר הסיני רודף את דרך החיים ששינתה את סין: פאלון גונג. מיליוני מתרגלים שנחשפו לשיטה העתיקה, מסרבים להיכנע

ציור: Loc Minh Duong

שלוש שנים לאחר סיום מהפכת התרבות בסין, החלה להתפתח מהפכה נוספת שאיש לא צפה. ב-11 במארס 1979 פורסם ביומון הסיני “סיצ’ואן דיילי” מאמר יוצא דופן על ילדים סינים שהתגלו אצלם יכולות על טבעיות. כותרתו המפתיעה של המאמר – “ילד פלא במחוז דא-זו קורא בעזרת האוזניים” – לא הרתיעה את הציבור וגם לא את מרבית מערכות העיתונים בסין. להיפך. לא חלף חודש ועיתונים נוספים החלו לדווח על ילדים באזורים שונים של המדינה שהתגלו אצלם יכולות על טבעיות. התגליות עוררו סנסציה בקרב הציבור, אך משמעותי מכך – הביאו לקדמת הבמה שיטת תרגול סינית מסורתית הנקראת “צ’יגונג” שהייתה המכנה המשותף שחיבר בין כל אותם ילדים. מהפכה חדשה התחילה במדינה.

1933, שוטרים סינים מתרגלים תנועות טאי צ’י כחלק מההכשרה שלהם לתפקיד | תמונה: Topical Press Agency/Getty Images

את מקורות הצ’יגונג ניתן לאתר בימי קדם בסין. לא כשיטה אחת, אלא כשם כללי לשיטות תרגול רבות ונבדלות זו מזו שחלקן הועברו בסוד ממורה לתלמיד ואחרות תורגלו בציבור הרחב והפכו למאפיין בולט בתרבות הסינית המסורתית בת 5,000 השנים. אך מאז שעלתה המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק”ס) לשלטון ב-1949 תרגול הצ’יגונג דעך. בעשור הראשון לשלטונה המק”ס – שדגלה באתאיזם קיצוני – הרסה מקדשים, שרפה כתבי קודש ואילצה את הנזירים והנזירות הבודהיסטים לחזור לאורך חיים חילוני. מהפכת התרבות הגדולה, שהחלה ב-1966 ונמשכה כעשור, האיצה את ההרס הדתי והתרבותי ובמהלכה כל דבר הקשור לתרבות הסינית ולערכים המסורתיים הושלך והוקע תחת מסע תעמולה רחב היקף שסיסמתו “השלכת ארבעת המיושנים” – מושגים מיושנים, תרבות מיושנת, מנהגים מיושנים והרגלים מיושנים.

כתוצאה מכך, אנשים היססו לחקור את המסורות הקדומות, והמהות של התרבות המסורתית אבדה. ובכל זאת, לא קל לגרום לאנשים לשכוח לחלוטין את ההיסטוריה שלהם. לכן כשבסוף שנות ה-70 נפוצו דיווחים על יכולות על טבעיות, מיד הביעו אנשים התעניינות רבה. “אני זוכר כיצד באותם ימים היינו שבעה או שמונה אנשים במערכת העיתון [בצ’ונג-צ’ינג] והגיע אלינו אדם שהדגים מקרה על טבעי”, סיפר לאפוק טיימס יי ג’נג, סופר ידוע בסין שחיבר מספר נובלות פופולריות. “זה היה כמו קסם. לא יכולנו להסביר כיצד הוא עשה זאת”.

לא כולם השתכנעו. כחודשיים לאחר פרסום הסיפור בעיתון “סיצ’ואן דיילי”, פרסם “יומון העם” – השופר של המק”ס – שני מאמרים שמתחו על כך ביקורת קשה וטענו שיכולות על טבעיות הן אבסורד. המאמרים טענו שכתבות כאלה הן אנטי מדעיות ובושה לבני העם הסיני. מחלקה אחת ב”וועד המרכזי” של המק”ס אף פרסמה מסמך שהצהיר כי זה סימן לחזרתן של “אמונות טפלות פיאודליות” (מונח ששימש לתקוף רעיונות מסורתיים בתקופת מהפכת התרבות). בסופו של דבר היומון “סיצ’ואן דיילי” ומזכיר פרובינציית סיצ’ואן אולצו לכתוב מאמרי ביקורת עצמית והפרשה נסגרה.

המדען הסיני צ’יאן שואֶה-סן Qian Xuesen הנחשב לאבי תוכנית החלל הסינית. תמך במחקר מדעי של צ’יגונג | תמונה: Iflwlou/zh.wikipedia-PD

אולם משהו על טבעי בכל זאת קרה. לצד הביקורות החריפות, החליטו מספר אנשי מדע בכירים בסין, בהם צ’יאן שואֶה-סן (Qian Xuesen) הנחשב לאבי תוכנית החלל הסינית, לתמוך במחקר מדעי של צ’יגונג וביכולות על טבעיות. צ’יאן הגה מושג שהיה חדש בסין של אותם ימים: “מדע גוף האדם מנקודת מבט מדעית”. הוא טען כי תיאוריות צ’יגונג, רפואה סינית מסורתית ויכולות על טבעיות קשורות בעקרונות בסיסיים הפועלים בגוף האדם. חקר העקרונות האלה, הוא האמין, יוכל להוביל למהפכה בתחומי המדע ואף לקפיצה גדולה בהבנת היקום.

חלפה שנה ובפברואר 1980 נערך בשנגחאי הכנס הראשון בנושא יכולות על טבעיות שארגנה מערכת כתב העת המדעי Nature. המטרה הייתה לבחון את יכולותיהם העל טבעיות של באי הכנס. לתמונה נכנס גם הו יאו-באנג, יו”ר הוועד המרכזי של המק”ס, ששלח מומחים שיעריכו האם מדובר בתרמית או שיש שם קמצוץ של אמת. “הו יאו-באנג שלח את מזכירו עם מספר מעטפות סגורות ובתוכן טקסט שנכתב על ידו”, סיפר לאפוק טיימס שיאו-דונג שאו, שהיה יועץ לנושא “צ’יגונג רפואי” באגודה הסינית לחקר מדע גוף האדם. “המטרה הייתה שאנשים בעלי יכולות על טבעיות ינסו לקרוא מה כתוב בהן. אם יצליחו לקרוא, יורשה לכנס להמשיך. אם לא יצליחו לקרוא את המילים כהלכה או אם החותם של המעטפה ישבר, אז הוועד המרכזי יבטל את הכנס”.

התוצאות הפתיעו את כולם. “המזכיר התקשר להו יאו-באנג וסיפר לו מה כתוב בתוך המעטפות בהתאם למה שהאנשים בעלי היכולות העל טבעיות אמרו. ברגע שהו יאו-באנג שמע שאלו הן בדיוק המילים שאותן רשם, הוא ביקש מהמזכיר לחזור במהירות כדי שיוכל לבדוק בעצמו שהחותמות של המעטפות לא נשברו”.

הכנס המשיך ללא הפרעה ושימש כיריית הפתיחה לחקר הצ’יגונג והיכולות העל טבעיות בסין. כעבור שנתיים, ב-20 במארס 1982, הורה הו יאו-באנג לוועד המרכזי של המק”ס להתייחס לצ’יגונג וליכולות על טבעיות “ללא תעמולה, ללא ויכוחים, ללא ביקורת” (הצהרה שנודעה בשם “מדיניות שלושת הלא-ווים”), וכן הורה למספר אנשים לערוך מחקר על צ’יגונג.

“כשהצ’יגונג גדל והתפתח הוא התגלה כאפקטיבי גם עבור אנשים שסבלו ממחלות – הם הרגישו טוב ונוח אחרי שתרגלו צ’יגונג”, אמר לנו הסופר הסיני יי ג’נג. “כשהם הלכו להיבדק בבית החולים התגלו אצלם שינויים חיוביים פיזיים ופיזיולוגיים בעקבות התרגול. ניתן לבדוק ולאמת את ההשפעות של הצ’יגונג, ולכן לספקנים לא הייתה ברירה אלא להאמין שהצ’יגונג אפקטיבי”.

באותם ימים הגיעו מאסטרים של צ’יגונג גם לאוניברסיטאות. “הם בעיקר הרצו מנקודת המבט התרבותית על רפואה סינית מסורתית, על מערכת המרידיאנים, על ספר התמורות (אִי צ’ינג), על שמונה הטריגרמות ועל כמה תופעות על טבעיות”, סיפר לאפוק טיימס בין הֵה, בוגר “אוניברסיטת סין למדע וטכנולוגיה” שמושבה בפרובינציית אנחווי. “הם דיברו על היקום, על ערכים ועל החיים מזווית השונה מזו של הגישה המערבית המדעית. בעקבות זה פיתחתי עניין עמוק בתרבות הסינית המסורתית”.

כך הפך הצ’יגונג במהירות לפופולרי מאוד בסין ו”קדחת הצ’יגונג”, כפי שכונתה, התפשטה בכל רחבי המדינה. אבל מהו בדיוק “צ’יגונג”? מדוע היה לו כוח מרפא כה מופלא? לחוקרים לא הייתה תשובה. “בסופו של דבר הבינו שצ’יגונג עוסק במה שמכונה ‘טיפוח-תרגול’ (תרגול של תרגילים איטיים ומדיטציה, וטיפוח או שיפור של המחשבה והלב, ד”ג)”, אומר יואו-פו לי, לשעבר חוקר מדעי האדם באקדמיה הסינית למדעים. “אבל המחקרים המדעיים אימתו רק את תוצאות הצ’יגונג ולא אפשרו הבנה של המהות הבסיסית שלו”.

באותו זמן החלו להופיע גם “מאסטרים” מזויפים שניצלו את הרצון העז של האנשים להירפא ממחלות באמצעות צ’יגונג והונו את הציבור. דבר זה גרם לצ’יגונג, שמלכתחילה היו ספקות לגביו, להיראות עוד יותר מוזר. “הם הוציאו לשיטות הצ’יגונג האמיתיות שם רע”, אומר יואו-פו לי. לפי הערכה של הוועדה לחקר מדע הצ’יגונג, בתחילת שנות ה-90 היו בסין כ-2,400 שיטות צ’יגונג שונות שתורגלו על ידי עשרות מיליוני אנשים. אך בדיוק בעת שלאנשים היו דעות שונות לגבי צ’יגונג ורבים חיפשו דרך אמיתית הנטועה בתרבות המסורתית, שיטת צ’יגונג אחת עמדה לחולל שינוי מהותי במדינה.

מהו הפאלון גונג

השנה הייתה 1992, וסינים רבים הגיעו ל”תערוכת הבריאות האוריינטלית” שהתקיימה בבייג’ינג במטרה לחזות ולהתנסות בשיטות צ’יגונג שונות. מיד הם שמו לב לשיטה אחת שהתבלטה על פני כל השיטות האחרות.

“ראיתי מאסטר צעיר מאוד של צ’יגונג”, סיפרה לאפוק טיימס יאנג לי, סינית שהייתה חלק מצוות תערוכת הבריאות. “הגישה בה טיפל באנשים הייתה ידידותית בצורה יוצאת דופן. בביתן שלו הייתה תמונה שלו מודט. היו גם תמונות שלו מתראיין לעיתונים ולתוכניות טלוויזיה. למדתי שזהו פאלון גונג ושמו של המאסטר לי הונג-ג’י”.

פאלון גונג, הידועה גם בשם פאלון דאפא, זכתה להכרה רשמית של המארגנים כשיטת הצ’יגונג הטובה ביותר בכנס. “הפאלון גונג קיבל את ההכרה הגדולה ביותר ותוצאות הריפוי שלו היו טובות”, אמר מנהל התערוכה, מר לי רו-סונג. באפריל 1993 יצא לאור הספר “הפאלון גונג הסיני” מאת מר לי הונג-ג’י. בספר לי הונג-ג’י מסביר על מקורות הצ’יגונג, על טיפול במחלות וגם על יכולות על טבעיות שהעסיקו את הציבור. ההסברים פתרו את הסוגיות שעדיין בלבלו את מתנגדי הצ’יגונג.

בניגוד למאסטרים רבים אחרים שהפיצו צ’יגונג באותה תקופה, לי הונג-ג’י ציין במפורש שאין על המתרגלים לרדוף אחר השגת יכולות על טבעיות. יכולותיו של האדם תלויות בטיפוח טבע הלב (המוסריות) והמחשבה שלו בהתאם לערכים “אמת-חמלה-סובלנות”, והם המפתח להתרוממות המתרגלים בדרך הרוחנית שלהם. לי הונג-ג’י גם לימד את תלמידיו להתבונן פנימה לתוך ליבם ומחשבותיהם ולשחרר “החזקות” שונות – רצונות, תשוקות, רגשות ומחשבות שבהם הם אוחזים. הוא הדגיש שעליהם לחשוב ראשית על אחרים ולהתחשב בהם. כך הם יכולים להפוך בהדרגה לאנשים טובים יותר ולהשתפר בכל היבט בטיפוח-תרגול האישי.

בתערוכת הבריאות שנערכה שנה אחר כך זכה לי הונג-ג’י בתואר “מאסטר הצ’יגונג הפופולרי ביותר” על ידי הוועדה המארגנת ועל ידי ועדת מומחים. כך הפך הפאלון גונג מאותו יום ואילך לשיטת הצ’יגונג הפופולרית ביותר בסין. משרד הספורט הלאומי של סין אף הפיק תוכניות לימוד על פאלון גונג שהראו את חמשת תרגילי השיטה האיטיים, והוועדה לחקר מדע הצ’יגונג של סין הקימה ועדה שמטרתה לחקור את “מדע הפאלון גונג”.

הפאלון גונג התפשט ברחבי סין כמו אש בשדה קוצים. לכל מקום שאליו הגיע לי הונג-ג’י ללמד את השיטה גיבו אותו הרשויות ונתנו לו תמיכה מלאה. מי שביקר בסין באמצע שנות ה-90 יכול היה להבחין במתרגלי פאלון גונג עושים את התרגילים האיטיים מדי בוקר בפארקים ציבוריים. לאחר הסמינר האחרון שהעביר לי הונג-ג’י בסין, בדצמבר 1994, באצטדיון הספורט של גואנג-ג’ואו בפני כ-4,000 איש, הוא הוזמן ללמד את הפאלון גונג גם בחו”ל. בתחילה בשגרירות סין בצרפת בפני אנשי השגרירות. ולאחר מכן בשוודיה ובצפון אמריקה. ב-1996 העניקה לו העיר יוסטון תואר “אזרח כבוד ושגריר של רצון טוב” והכריזה על יום לי הונג-ג’י.

תרגול פאלון גונג בגואנג-ג’ואו בשנות ה-90 | תמונה: minghui.org

אבל הפופולריות של הפאלון גונג בסין והעלייה במספר המתרגלים היו לצנינים בעיני ראשי המק”ס, שחששו כי הפופולריות של השיטה תגבר על הפופולריות והסמכות של המפלגה. ביולי 1996 פרסמה “לשכת העיתונות והפרסום” של סין איסור על הדפסה ופרסום ספרי פאלון גונג ותייגה אותם כ”אמונות טפלות”. משרד הביטחון הסיני גם החל לחקור בחשאי את הפאלון גונג מתוך כוונה לאסור על תרגול השיטה. כעבור שנה הצטרפה למאבק האקדמיה הסינית למדעים שפרסמה מאמרים בגנות הפאלון גונג, וביולי 1998 הוציא משרד הביטחון הסיני מסמך שכותרתו: “הודעה לחקור את הפאלון גונג” וסוכנים סינים החלו לערוך מעקבים אחר מתרגלי השיטה.

ובכל זאת, הפופולריות של השיטה – הנלמדת בחינם ואין בה איסורים מחייבים כמו סגידה או טקסים דתיים (למעט האיסור על קבלת תרומות כספיות), וגם אין לה משרדים או ארגון ביורוקרטי – הלכה וגדלה. “מוקדם הבוקר, יותר מעשרת אלפים מתרגלים הצטופפו במרכז הספורט של שנגחאי כדי להדגים את התרגילים”, דווח בטלוויזיית Shanghai TV ב-24 בנובמבר 1998. “מאז שהוצג על ידי מאסטר לי הונג-ג’י ב-1992, התקבל הפאלון גונג בברכה על ידי הציבור. במשך שש שנים, הרשים הפאלון גונג אנשים בזכות מאפייניו הייחודיים. לדוגמה, אין צורך לתרגל את התרגילים במקום מיוחד או בזמן מסוים, ואינה נדרשת פעילות מחשבתית כלשהי… הפאלון גונג גם התפשט לאירופה, לאמריקה, לאוסטרליה ולאסיה. יש כ-100 מיליון איש המתרגלים פאלון גונג ברחבי העולם”.

העובדה שמספר מתרגלי הפאלון גונג בסין ככל הנראה עבר את מספר חברי המק”ס, הגביר עוד יותר את חששות ההנהגה הסינית והיא החליטה להשיב אש. “בתחילת 1999 גילינו שהמפלגה אסרה על פקידי המפלגה ועל סגל הצבא לתרגל פאלון גונג”, סיפר לנו וואנג, מתרגל פאלון גונג ממחוז אנחווי (שמו המלא שמור במערכת כדי להגן עליו). “גילינו את זה לאחר שפקידי מפלגה רבים הפסיקו לפתע לתרגל”. הסלמה נוספת התרחשה ב-11 באפריל כאשר מגזין המדע והטכנולוגיה של מכון החינוך של טיאן-ג’ין פרסם מאמר שטען כי תרגול פאלון גונג יכול לגרום לבעיות פסיכולוגיות, ורמז כי הפאלון גונג יכול להפיל את הממשלה כפי שעשה מרד הבוקסרים (מרד עממי בסין בסוף המאה ה-19). כשמתרגלי פאלון גונג הגיעו למשרדי המגזין כדי לשוחח עם העורכים ולהסביר להם את האמת, כ-300 שוטרים פינו אותם בכוח ולקחו 45 מהם למעצר. הידיעה על מעצרם הובילה מתרגלים מערים שונות ברחבי סין לנסוע לבייג’ינג לעתור בפני הרשויות. ב-25 באפריל אלפים מהם התאספו בשקט מחוץ לג’ונג-נאן-האי – מתחם הנהגת המק”ס בבייג’ינג. הם לא צעקו, לא התפרעו ואפילו לא החזיקו שלטים. רק עמדו בשקט והמתינו. “הייתה משטרה בכל מקום. אבל לא חששנו כי ידענו שלא עשינו שום דבר רע”, אמר לנו ליו, מתרגל מבייג’ינג. “מכיוון שהממשלה לא השיבה למכתבים ששלחנו לה, הגענו להסביר את העובדות פנים מול פנים. קיווינו שישחררו את 45 המתרגלים שנעצרו בטיאן-ג’ין”.

נובמבר 2001. מתרגלי פאלון גונג מערביים, בהם לישי למיש, בכיכר טיאננמן בבייג’ינג, רגע לפני שנעצרו | תמונה: journeytotiananmen.com

זה עבד. ראש ממשלת סין דאז, ג’ו רונג-ג’י, יצא לפגוש את נציגי המתרגלים פנים מול פנים והורה לשחרר את האנשים הכלואים בטיאן-ג’ין. כך יצר אירוע ה-25 באפריל 1999 תקדים שלא נראה כמותו בסין המודרנית. הוא הראה שקיימת דרך שלווה לפתור קונפליקטים בין המשטר הקומוניסטי ובין האזרחים. “בפעם הראשונה אני מרגיש שאני אוהב את המדינה הזו”, אמר אחד המתרגלים בריאיון ל”רדיו אסיה החופשית”. “זה כמו שהמורה שלנו (לי הונג-ג’י) לימד אותנו: לחיות עבור אחרים ולא עבור עצמנו כדי שכולם יחיו חיים טובים יותר”.

אבל למק”ס היו תוכניות אחרות. הוועדה המרכזית פרסמה הודעה המבקשת מארה”ב להסגיר אליה את לי הונג-ג’י, שחי באותם ימים בארה”ב בתמורה ל-500 מיליון דולר של עודף סחר מולה. וב-8 במאי 1999, כתב נשיא סין, ג’יאנג דזה-מין, מכתב לוועדה המתמדת של הפוליטבירו שבו טען כי הפאלון גונג מייצג אידיאליזם – פילוסופיה המייחסת חשיבות עליונה לרוח – בניגוד למטריאליזם של המפלגה. ולכן, מלחמה בפאלון גונג היא מאבק בין אידיאליזם למטריאליזם (הפילוסופיה שבבסיס הקומוניזם). המכתב פורסם מאוחר יותר ב”יומון העם” – השופר של המק”ס. ג’יאנג גם נאם בפני הפוליטבירו (ב-7 ביוני) וטען כי הפאלון גונג הוא התקרית החמורה ביותר שהתרחשה מאז 1989 (טבח הסטודנטים בכיכר טיאננמן). נאומו נשלח כמסמך סודי לחברי המפלגה הקומוניסטית בדרגים השונים ושימש כתשתית לתחילת הרדיפה. שלושה ימים לאחר נאומו של ג’יאנג הוקם משרד 610 שמטרתו הרשמית לרדוף ולהכניע את מתרגלי הפאלון גונג. שנים אחר כך יכונה משרד 610 בגופי תקשורת זרים “הגסטפו הסיני”, בגלל הפשעים שביצע כשרדף למוות מיליוני מתרגלי פאלון גונג במחנות עבודה בכפייה לחינוך מחדש.

כיכר טיאננמן בבייג’ינג: מתרגלי פאלון גונג אוחזים בשלטים עליהם כתוב בסינית: אמת-חמלה-סובלנות | תמונה: minghui.org

הרדיפה פרצה באופן רשמי בבוקר ה-20 ביולי 1999 במעצרים המוניים ומתוכננים של מתרגלי פאלון גונג ביותר מ-30 פרובינציות.

הסיפור של לישי

לישי למיש | באדיבות לישי למיש

באותם ימים, לישי למיש, ישראלי בן 23, נחשף לפאלון גונג במקרה. “הכול התחיל כששיחקתי בייסבול בנבחרת ישראל. חיפשתי דרכים לשפר את המשחק שלי ושמתי לב להשפעה שיש למחשבה שלי על הביצועים”, הוא מספר. “שמעתי שמייקל ג’ורדן נשאר מרוכז כל כך במהלך משחק שאפילו אחרי שהכדור יוצא לו מהיד הוא ממשיך לכוון אותו באמצעות המחשבה, אז התחלתי גם לעשות את זה. לפני המשחק דמיינתי מה אני רוצה שיקרה לי בו. דמיינתי את עצמי במהלך האחרון של המשחק כשהזריקה האחרונה שלי קובעת מה יקרה, אם אנחנו מנצחים או מפסידים וכמובן דמיינתי איך אני מצליח.

“באחד המשחקים זה באמת קרה לי וזה היה כמו לראות סרט, ידעתי כבר מה הולך לקרות והצלחתי. נדהמתי לראות איזו השפעה יש למיינד על המשחק. ואז ראיתי כתבה בעיתון על מורה למדיטציה שעובד עם ספורטאים. אצלו התחלתי להבין שלעולם הפנימי יש הרבה יותר מה להציע מאשר לשחק בייסבול טוב יותר. זה נוגע בחיים שלנו בכלל ובדרך בה אנו רואים את העולם. התחלתי לעשות מדיטציה מכל מיני סוגים – יוגה, זן מדיטציה, טאי צ’י, קורס בדמיון מודרך, ויפסאנה וכל מיני דברים שונים.

“יום אחד, ביום הטאי-צ’י, הלכתי לפארק הירקון וראיתי בצד דוכן של פאלון גונג. ליד הדוכן עמד סיני רזה וקטן בשם צ’אנג. התחלתי לדבר איתו ומהר מאוד הבנתי שזה מה שאני מחפש. עד אז עשיתי כל מיני דברים וניסיתי לחבר כל מיני דברים שלא הולכים ביחד. אבל כשרוצים לעשות שינוי עמוק צריך ללכת רק בשביל אחד. הפאלון גונג דיבר על עקרונות שלא שמעתי מאף אחד אחר. על השיפור הפנימי העצמי, והשיפור הפיזי שמשלים את התהליך. תרגלתי איתם כמה שבועות וצ’אנג השאיל לי קלטות וידאו של ההרצאות שנערכו בסין. התרשמתי מהעוצמה ומהכוח של זה”.

למיש נסע לארה”ב ללימודים בקולג’ בקליפורניה והחל לחפש באינטרנט מישהו שמתרגל פאלון גונג. “מצאתי מישהו קרוב אליי והתחלנו לתרגל באיזה פארק סמוך. מהר מאוד התחילו להצטרף אנשים נוספים והיינו יושבים מספר אנשים ומתרגלים. הייתה תקופה שבכל יום היה מגיע מישהו חדש”.

כשחלפו הימים החל למיש לשמוע על דיכוי הפאלון גונג בסין. “זה נגע בלבי. רציתי לעשות משהו כדי לעזור להם. אז התחלתי בצעדים קטנים: בהתחלה חילקתי פלאיירים. אחר כך יצרתי קשר עם ראשי עיריות וסיפרתי להם מה קורה בסין ואיך הקונסוליות הסיניות בארה”ב ממשיכות לרגל אחרי המתרגלים הסינים שחיים בחו”ל, לצותת להם ולהפליל את בני משפחותיהם בסין”.

אבל השיא עוד היה לפניו. “קיבלתי אי­מייל מחבר מצפון קליפורניה שסיפר על תוכנית שיש לכמה מתרגלי פאלון גונג מהעולם לנסוע לכיכר טיאנאנמן שבבייג’ינג. כיכר טיאנאנמן זה הלב של סין ויש שם הרבה תיירים וכלי תקשורת מכל העולם ולכן זו האפשרות היחידה של מתרגלי הפאלון גונג למחות על מה שנעשה להם”.

המועד נקבע ל­20 בנובמבר בשעה שתיים בצהריים. הסיכון היה ידוע – הם שמעו על הדרך שבה מתייחסת המשטרה הסינית למתרגלים בסין, וידעו שהשוטרים יגיעו לעצור אותם בלי רחמים. הם בחרו מתוכם צלם שיתעד את הרגע ויברח – רגע שבו יפגשו 36 אנשים ממקומות שונים בעולם, ישבו יחד במדיטציה, מבלי שיכירו זה את זה קודם לכן, ויניפו שלט גדול.

בשעה 13:50 התקרב למיש עם חבר נוסף למקום המפגש בכיכר בבייג’ינג. הם הבחינו בשאר השותפים מתקרבים, ובשנייה אחת גורלית, כאילו עשו זאת כמה פעמים קודם לכן, הם נעמדו בשורות והתיישבו על הקרקע כדי לבצע את תרגיל המדיטציה של הפאלון גונג. מסביבם החלו להתאסף אנשים ולהביט על השלט הגדול שהחזיקו, שעליו נכתב בסינית “אמת, חמלה, סובלנות”.

עברו כמה רגעים ולפתע הכיכר, שהייתה שקטה, התמלאה בשוטרים סמויים ובסירנות של מכוניות משטרה שהחלו להגיע מכל עבר. המתרגלים תכננו לשבת עשר דקות במדיטציה, אבל אחרי שתי דקות בלבד החלו השוטרים לגרור אותם אל מכוניות המשטרה שעמדו בסמוך.

“ישבתי במדיטציה בעיניים עצומות. שמעתי דלתות נפתחות ונסגרות וצעדי שוטרים. בגלל שלא הרגשתי שאני עושה משהו לא בסדר, אמרתי לעצמי שאשאר כך ככל שאני יכול. שמעתי אותם רצים מסביב ושמרתי על חיוך פנימי גדול. אני בכיכר טיאנאנמן, עם 35 אנשים מכל העולם, כדי להעביר מסר שפאלון גונג מתורגל בכל העולם ושמה שהם עושים למתרגלים בסין הוא לא מקובל”.

נובמבר 2001. המתרגלים נגררים למכוניות משטרה | תמונה: journeytotiananmen.com

השוטרים הרימו את למיש, הכניסו אותו לרכב והסיעו אותו לתחנה המשטרה ביחד עם שאר המתרגלים. חלקם חטפו מכות בחקירות שהתנהלו כאשר סירבו לחתום על מסמכים בסינית שהונחו מולם. אחד השוטרים תפס את למיש, נתן לו סטירה חזקה, דחף אותו נגד הקיר ובעט בין רגליו. “הוא התחיל לשאול שאלות כלליות אבל אמרתי לעצמי שאם הוא ידרוש ממני לספר על האחרים או להגיד דברים לא טובים על הפאלון גונג אני לא אסכים”.

AP Photo/Ng Han Guan

לאחר 28 שעות של מעצר הבינה ממשלת סין שאין לה עניין להתעסק עם קבוצה בין-לאומית, והמתרגלים גורשו מהמדינה. למיש חזר לחייו, כמו המתרגלים האחרים, אך הוא ממשיך עד היום להשתתף בפעילויות שמטרתן לעורר מודעות לגבי הרדיפה בסין הנמשכת עד היום – 20 שנה.

“אנשים רבים שואלים אותי: ‘מדוע אתה לא עוזר לקדם את הזכויות של הפלסטינים, נאבק למען יערות הגשם או למען המצב החברתי בישראל’. יש הרבה דברים שהם לא בסדר בעולם, אבל אני חושב שהמצב בסין הוא מיוחד. יש פה ניגוד ברור מאוד בין קבוצת אנשים שקטה, שלווה ורודפת שלום לבין משטר שהוא ההפך המוחלט. בגלל הניגוד הברור הזה, שלא מצאתי בשום עימות אחר, החלטתי לפעול. זה נראה לי חשוב. פאלון גונג שינה לי את החיים, וקשה לי לדמיין שאנשים נרצחים היום בגלל שבסך הכול הם רוצים להיות אנשים טובים יותר”.

20 שנות רדיפה

ג’יאנג דזה-מין, מנהיג סין לשעבר, שפתח ב-1999 ברדיפה | תמונה: Goh Chai Hin/AFP/Getty Images

אחרי שג’יאנג דזה-מין, נשיא סין, הורה ב-1999 להשמיד את הפאלון גונג, נערכו מבצעים רחבים שבהם כל מי שנתפס מתרגל פאלון גונג, נלקח בכוח לאחד ממחנות העבודה בכפייה, למרכז לשטיפת מוח או למרכז מעצר. המתרגלים עברו במקומות החשוכים האלו התעללויות פיזיות ונפשיות קשות מאוד, והכול במטרה אחת: לגרום להם להצהיר שלא יתרגלו יותר פאלון גונג.

בה בעת התפתחה בסין תעשייה של קצירת איברים בכפייה ממתרגלי השיטה. באפריל 2006 חשפנו באפוק טיימס, בפעם הראשונה בעולם, את החדשות על קצירת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג בעודם בחיים שהחלה כמה שנים קודם לכן.

“אנני”, אשתו של מנתח עיניים בבית החולים “סו-ג’יאה-טון” למחלות כלי דם במחוז ליאו-נינג סיפרה לנו כי בעלה לקה בדיכאון וסבל מנדודי שינה ומסיוטי לילה. לבסוף הוא הודה בפניה שהוא קצר קרניות ממתרגלי פאלון גונג בעודם בחיים.

דייוויד קילגור (מימין) ודיוויד
מטאס, מחברי דו”ח “קציר
הדמים” | תמונה: Matt Hildebrand/The Epoch Times

החשיפה הובילה לחקירה שניהלו דיוויד קילגור, לשעבר חבר הפרלמנט הקנדי ותת שר החוץ לענייני אסיה פסיפיק, ודיוויד מטאס, עו”ד יהודי קנדי לזכויות אדם בין-לאומיות. ביולי 2006 הם פרסמו דוח ולאחר מכן ספר בשם “קציר דמים” – Bloody Harvest שאישש את החשדות. חלק מהראיות הן שיחות טלפון מוקלטות עם רופאים בבתי חולים בסין העוסקים בהשתלות, שהודו כי הם קוצרים איברים ממתרגלי פאלון גונג.

לקילגור ולמטאס הצטרף החוקר האמריקני איתן גוטמן שפרסם ב-2014 את ספרו “הטבח” (The Slaughter). ״לאורך כל השנים מאז שהתחילה הרדיפה נגד הפאלון גונג, בכל רגע נתון הייתה בתוך מערכת מחנות העבודה בכפייה בסין אוכלוסייה גדולה מאוד של מתרגלי פאלון גונג, בין כחצי מיליון למיליון איש”, אמר לנו גוטמן. שלושת החוקרים כינו את הטבח ההמוני המתרחש בסין כבר 20 שנה “רצח עם בדם קר” בדוח משותף ומעודכן שפרסמו ב-2016.

בפברואר השנה חלה התפתחות חשובה נוספת. תחקיר שפרסמנו הראה כי סבב שיחות טלפון חדשות שערכו חוקרים עצמאיים מול 16 רופאים מ-12 בתי חולים בסין, מוכיח שקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג הפכה לעסק נורמלי. אף אחד מהרופאים – כולם דמויות מובילות בתחום השתלות האיברים בסין – לא הופתע, לא הזדעזע ולא כעס כשנשאל “האם האיברים הנקצרים הם של מתרגלי פאלון גונג”. מתוך 16 רופאים, 10 אישרו כי מקור האיברים הוא ממתרגלי פאלון גונג. היתר לא הכחישו שהאיברים נלקחו ממתרגלי פאלון גונג או שהתחמקו מתגובה לשאלה (התחקיר המלא, כולל הקלטות השיחות, באתר שלנו).

תהלוכה בוושינגטון לשחרור מתרגלי פאלון גונג ולסיום הרדיפה נגדם | תמונה: Edward Dai/Epoch Times

“תחת תנאים כאלה מתרגלי פאלון גונג בסין עדיין שומרים על אמונתם ב’אמת-חמלה-סובלנות’ וממשיכים לספר לאנשים בסין את האמת בצורה שלווה, למרות הסיכון לחייהם”, אומר לנו ג’אנג טיאן-ליאנג, מתרגל פאלון גונג ופרופ’ אורח באוניברסיטת ג’ורג’ מייסון בארה”ב. “אני חושב שכאשר החלק הזה של ההיסטוריה יסתיים, אנשים בעתיד יראו ויבינו כמה סבלו מתרגלי פאלון גונג, מה הם עשו ומה המשמעות של כל זה עבור האומה הסינית”.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!