המהפכה הצרפתית אינה סיבה למסיבה

בשנת 1971 נפגש הנרי קיסינג’ר בחשאי עם ראש ממשלת סין הקומוניסטית דאז, ג’ו אן לאי. מספרים שבאותה פגישה שאל קיסינג’ר את ג’ו האם לדעתו המהפכה הצרפתית הועילה לעולם או הזיקה לו. ג’ו ענה: “מוקדם מדי לדעת”.

מושיק גולסט

ב-14 ביולי 1789, בדיוק לפני 230 שנה, פרצו המונים לבסטיליה ושחררו את שבעת האסירים שהיו בה: ארבעה זייפנים, שני חולי נפש ופדופיל. זה היה הרגע המכונן של המהפכה הצרפתית. האם באמת מוקדם מדי להעריך את השפעתה של המהפכה הזו? נדמה לי שאפשר היום כבר לומר מה הביאה המהפכה הצרפתית לעמהּ ולאירופה כולה: מלחמות ודם, הרג והרס, מוות וחורבן.

מקובל לראות במהפכה הצרפתית גילוי חלוצי של ערכי החירות, האחווה והשוויון. גם להגזמות של המהפכנים מתייחסים בסלחנות. בסופו של דבר, אומרים רבים, הם אלו שסחפו אחריהם את כל העולם המערבי לעתיד של חופש פוליטי. נדמה לי שיש כאן שתי טעויות: הרצחנות של המהפכנים לא הייתה הגזמה אקראית, אלא המהלך המרכזי של פעילותם; והם לא הולידו את החופש הפוליטי של המערב, אלא דווקא סיכנו אותו.

נתחיל בזה שהמהפכנים החריבו את מוסדות החינוך, הצדקה והרווחה של הכנסייה והקהילות המקומיות. התוצאה הייתה גידול ניכר במספר האנאלפאבתים, וקטסטרופה של רעב ועוני. מספר התלמידים בבתי הספר בצרפת צנח מ-50,000 בשנת 1789 ל-12,000 בשנת 1799. עשורים רבים עברו עד שהצליחה החברה הצרפתית להשתקם. בשנת 1847 מנתה אוכלוסיית צרפת 7 מיליון איש יותר ממה שהייתה בשנת 1789, ערב המהפכה, אך מספר בתי החולים בה עדיין היה נמוך ב-42 אחוז.

המהפכנים בצרפת הודיעו שיפתרו כליל את בעיית העוני. הם הבטיחו לכל עני קצבה שנתית של 160 פרנק – שהייתה אז מעל השכר הממוצע בצרפת. כמובן, לא הייתה שום דרך לעמוד בהבטחה הזו. אך כיוון שהמשטר הצהיר רשמית שכבר אין בעיה של עוני במשטר הנאור החדש, בוטלו כל החוקים והתקנות לטובת העניים, ואף הוטל איסור על נדבות פרטיות, כביכול מתוך דאגה לכבוד האדם. התוצאה הייתה, כצפוי, קטסטרופה של אומללות חברתית.

הנוראה ביותר הייתה תקופת שלטון הטרור. זה היה החידוש הגדול שתרמה המהפכה הצרפתית לתולדות האנושות: 16,000 צרפתים נהרגו בגיליוטינה, בתוך תשעה חודשים, במה שהיה הניסיון הראשון – אך בהחלט לא האחרון – להנדס מחדש את החברה לאור אידאולוגיה פרוגרסיבית. כאשר גזרו המהפכנים גזירות אנטי-דתיות, העם הפשוט התקומם נגדן; מאות אלפי מורדים נהרגו. בסך הכול, מיליון צרפתים נהרגו בקרבות פנימיים וחיצוניים בשנות המהפכה הצרפתית. במלחמות נפוליאון, שבאו בעקבותיה, נהרגו עוד מיליון. רבים מאוד מאזרחי שאר מדינות אירופה נהרגו במלחמות שבאו בעקבות המהפכה.

המהפכה הצרפתית פתחה עידן של מלחמות טוטליות, בצבאות המוניים – מלחמות שמאז לא פסקו להשתולל בעולם. כיבושיו האלימים של נפוליאון, בנה של המהפכה, הם שעוררו – כתגובת נגד – את הלאומנות הגרמנית והגזענות הגרמנית. אנחנו כבר יודעים מה היו תוצאותיהן הנוראות של אלו. להיסטוריונים אסור לשאול “מה היה אילו”. למשל: מה היה קורה בגרמניה לולא המהפכה הצרפתית. מזל שאני לא היסטוריון, ולכן מותר לי להרהר בשאלה הזו.

המהפכה הקומוניסטית ברוסיה הייתה המשך ישיר של המהפכה הצרפתית. ההיסטוריון הישראלי הגדול יעקב טלמון הקדיש את מפעל חייו המחקרי להבנת החידה הגדולה של ההיסטוריה המודרנית: איך בשם ערכי השוויון הנאורים, הגיעה האנושות שוב ושוב לטרור רצחני. את המפתח הוא מצא במהפכה הצרפתית שניסתה לכפות בכוח על העולם העיקש את התיאוריה הנאורה שלה. כשהמציאות לא התאימה לתיאוריה, המהפכנים לא ויתרו, וניסו לרסק את המציאות עד שתתאים למיטת הסדום שהגה מוחם הקודח. טלמון התחנן בפני קוראיו להיגמל מאשליות האוטופיה הנאורה: “הכרח השעה הוא ללמד את בני האדם את האמת שלעולם לא יבואו החברה האנושית וחיי אדם אל המנוחה ואל הנחלה. מנוחה וביטחון מדומים אלו אין להם מקום אחר אלא בבית הכלא”.

בפסקת הסיום של ספרו הגדול על המהפכה הצרפתית כתב ויליאם דויל: “המהפכנים עשו טעויות קשות כשזלזלו בחוויה המצטברת של דורות רבים, ודחו אותה כאילו הייתה מקבץ של הרגלים, דעות קדומות, קנאות ואמונות טפלות. הדור שנאלץ לחוות על בשרו את התהפוכות של עשרים ושש השנים שלאחר מכן שילם את מחיר הטעויות”. האנושות המשיכה לשלם את המחיר הזה במשך דורות רבים, וכנראה עדיין משלמת.

חשוב לזכור כי בזמן שבצרפת השתוללו הגיליוטינות, הדמוקרטיה האנגלית הוסיפה להתפתח לאיטה. אנגליה של היום אינה דמוקרטית פחות מאשר צרפת. בניגוד למיתוס המקובל, אין זאת שהמהפכנים פרצו את הדרך והבורגנים השתרכו לאט מאחוריהם. ההתפתחות הדמוקרטית באנגליה החלה הרבה לפני המהפכה, והמשיכה בנינוחות אחריה. תולדותיהן של צרפת ושל אנגליה מציבות בפנינו דוגמה חיה של שתי דרכים: דרך המהפכה והטרור ודרך המסורת; דרך הגיליוטינה ודרך האבות.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!