טור עורך גיליון 324: ספרים מהחיים

אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שאת ההשכלה שלי לא ארכוש בישיבה בשיעורי בית הספר. הייתי תלמיד כיתה י’ והחומר שהועבר בכיתה מעולם לא היה משעמם יותר. למדתי בבית ספר קיבוצי, מהאיכותיים בארץ, ופשוט הפסקתי להגיע לשיעורים. מה שדחף אותי החוצה לא היה פעילות עבריינית וגם לא מפגשי חברה באמצע היום – זאת הייתה הספרייה של בית הספר שנמצאה לא הרחק מהכיתות והפכה לגילוי המשמעותי של חיי באותה תקופה.

בשלוש השנים הבאות הקפדתי להגיע מדי יום מוקדם לבית הספר אך במקום לפנות לכיתות הלימוד, פניתי לספרייה. מכיוון שהיה מדובר בצעד חריג ולא מקובל, מדי פעם, אחרי כמה שעות ישיבה רצופות, חזרתי לאזור כיתות הלימוד כדי לוודא שאיש לא מחפש אותי. ואז, בחזרה לספרייה – להשלים קריאה של ספר נוסף.

מבחינתי – שם היו החיים עצמם. שכן, מה שהכילה הספרייה היה אמיתי הרבה יותר מהדברים שלמדנו בכיתה. עולמי החדש היה מלא בתיאוריות וברעיונות שלא נתקלתי בהם קודם לכן, בוודאי שלא במסגרת תוכנית הלימודים. מספרי ספרות יפה, עברתי מהר מאוד לקרוא בספרי פסיכולוגיה, ניהול, ניהול עצמי ובהמשך גם פילוסופיה. הבנתי שאני יכול לקבל כלים פרקטיים לחיים מהספרים האלו.

הידע האצור בספרים משך אותי ועניינו אותי נושאים מגוונים. החל מ”איך לייצר ביקוע גרעיני”, דרך “ניהול של ארגון גדול” ועד “איך עובדת הפסיכולוגיה של ספורטאי על”. רציתי לדעת מה מניע אנשים, האם קיימת חוקיות מאחורי יחסים בין-אישיים וכיצד פועל המוח. נהניתי מאוצרות החוכמה שהיו טמונים שם על המדפים. לעתים סיימתי ספר שעניין אותי בתוך יום אחד. שם, בספרייה, מצאתי את בית הספר האמיתי שלי.

כשהגעתי לצבא המשכתי באותו נוהג, רק על מדים. והפעם לא בספריית בית הספר, אלא בחנויות הספרים שאליהן הגעתי במקרה במהלך העצירות בדרך לבסיס. לא משנה שאת רוב הספרים כבר הכרתי, נמשכתי לשם כאילו היה שם מגנט.

מאז שנות התיכון קראתי ספרים רבים ששינו את חיי, אבל אני תמיד זוכר את התקופה ההיא שבה הכול התחיל. הרגע שבו אתה בוחר בעצמך את הספרים ואת התוכן שתצרוך הוא רגע מכונן. זה יכול לקרות בגיל שמונה, בכיתה י’ או אולי בגיל 30. “אמור לי מה אתה קורא ואומר לך מי אתה”, כתב הסופר הצרפתי פרנסואה מוריאק (“Mémoires intérieurs”, 1959). החל מאותה נקודה אנחנו משתנים כל הזמן וגם הספרים שאנחנו קוראים מתחלפים. לא ברור מה קודם למה.

את שתי המהדורות הקרובות, של חודשים אוגוסט וספטמבר, בחרנו להקדיש לתמהיל מרתק של רעיונות וסיפורים מהחיים שיוכלו להיות לכם שימושיים וגם לתת כלים פרקטיים. קראנו לגיליונות המיוחדים האלה “ספר החיים”.

הנושא הוביל אותנו לכיוונים מפתיעים. גילינו שיש שיעורים לחיים שאפשר ללמוד מהאריסטוקרטים; התחקינו אחר מחקר המסביר כיצד ההתנהגות המינית שלנו קשורה בהתפתחות או בהתדרדרות התרבות שלנו; ראיינו את הפילוסוף ד”ר שמעון אזולאי הטוען, בניגוד להמוני המנטורים המטיפים לנו להיות מאושרים, כי הרעיון הזה מסוכן מאוד – במיוחד כאשר אנו מחנכים את ילדינו; חפרנו בהיסטוריה של רב המכר “הסוד” ושל רעיון “כוח המשיכה” וגילינו שהוא נטוע בשורשים מפתיעים ובעייתיים. ואלה רק חלק מהכתבות במדור זה.

במדור גיאופוליטיקה יצאנו לבדוק כיצד התא הקומוניסטי מנסה להשתלט על הפוליטיקה הישראלית; רצינו להבין מדוע המפלגה הדמוקרטית בארה”ב אינה דמוקרטית עוד; ודנו “בשאלה המוסרית הבוערת” של בחירות 2019 – מה גרוע יותר: עסקים עם פדופיל או עם רוצח המונים?

זוהי רק ההתחלה. יש מה לצפות במהדורת ההמשך שתגיע אליכם בספטמבר.
חופשה נעימה.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!