מה עומד מאחורי הניסיון למנוע הפרדה מגדרית בקמפוסים החרדיים

hutterstock] ]

מזה כשנתיים אני מנסה להשמיע קול אחר במרחב הציבורי. קול שאינו משווה נשים לגברים, אלא קול המתמקד בחיזוק המהות הנשית. ביחד עם נשים דתיות וחילוניות מכל גווני הקשת הישראלית הקמתי את עמותת “שוברות שוויון” הפועלת לקדם שיח ציבורי על נשיות, אימהות ומשפחה, וכן לשנות את השיח העכשווי – משיח של מלחמה בין המינים לשיח של השלמה. משיח המטשטש את ההבדלים בין גברים לנשים, לשיח המדגיש את הייחודיות של המינים.

בחודש שעבר שוב עלתה לכותרות שאלת ההפרדה בין גברים לנשים באירועי תרבות (בעפולה ובחיפה). במקביל, בעוד כמה חודשים ידון בית המשפט העליון בעתירה שעניינה ביטול כל אפשרות להפרדה בין גברים לנשים בקמפוסים החרדיים להכשרה מקצועית ולהשכלה גבוהה. קמפוסים שמטרתם לעודד השתלבות חרדים וחרדיות באקדמיה ובשוק התעסוקה. מגישת העתירה היא מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשם יופי תירוש.

זו כמובן אינה הפעם הראשונה שנושא זה עולה. שופט בית המשפט העליון סלים ג’ובראן (בג”ץ 07/746, נעמי רגן נ’ משרד התחבורה, ינואר 2011) כבר הזהיר בעבר כי “גישה קיצונית אחת הגורסת כי כל הפרדה מגדרית, מכל סוג שהוא, הינה פסולה, היא גישה פשטנית… לא כל הפרדה בין גברים לנשים היא מפלה”. והשופט אליקים רובינשטיין פסק באותו מקרה כי כאשר הקבוצה המעוניינת בהפרדה אינה מבקשת לכפות את אורחותיה על אחרים, “לא רק שאין מניעה משפטית לאפשר לה לנהוג כך, ייתכן אף שיש לנסות לסייע בידה”.

אך הפעם, בניגוד לעבר כאשר עלה נושא זה, קרה דבר נוסף. הטיעון הבסיסי של תירוש נגד הפרדה מגדרית הוא כי היא פוגעת בשוויון ובכבוד. על כך כבר ענינו: אין כאן פגיעה בשוויון, כיוון שהפרדה דווקא מאפשרת לשני המינים את קיום הלימודים ואינה מונעת ממישהו את זכותו ללימודים. כמו כן, ההפרדה היא רצונית והתקבלה על ידי החלטה של הקהילה. אין כאן הדרה או פסילה של קבוצה על רקע מין. הפרדה מגדרית זוהי פרקטיקה עתיקת יומין ביהדות המשרתת ערכי יסוד כמו צניעות, משפחה, מוסר מיני (כהגדרתו ביהדות), וזו בחירה שמבצעים גברים ונשים גם יחד. אין לה דבר וחצי דבר עם הכיעור המיוחס לה.

אולם ככל שלמדנו את העתירה (שאליה הצטרפו ארגוני נשים כגון שדולת הנשים, האגודה לזכויות האזרח, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועוד) התברר שכלל לא מדובר בטיעון על הדרת הנשים כפשוטו. מקריאה מעמיקה נראה כי מצב הנשים בחברה החרדית כלל אינו מטריד את יופי תירוש וחברותיה. מה באמת עומד בבסיס העתירה? התיאוריה הקווירית.

התיאוריה הקווירית הלכה רחוק יותר מכל קודמותיה. היא לא נעצרת בטענה הרדיקלית המוכרת הגורסת שההבדלים בין גברים לנשים הם תוצר של הבניה חברתית. אלא טוענת שעצם החלוקה לקטגוריות של מין יוצרת את המינים. ובלשונן: “עצם ההפרדה על בסיס של מין מכוננת את הזהויות המבוקשות”, כלומר: אם לא היו מפרידים לפי מין ואם לא היו מבחינים בנו על פי מין לא היינו יודעים כלל אם אנו שייכים לקבוצה של גברים או לקבוצה של נשים. בעיניהן החלוקה לגברים ולנשים היא כמו לחלק אנשים לבעלי עיניים חומות או לבעלי עיניים כחולות. במילים פשוטות, העתירה מבקשת מבית המשפט שלא להכיר בחלוקה לקטגוריות על פי מין, כי עצם ההכרה היא זו שתייצר את המינים.

התיאוריה הקווירית אינה מקובלת כיום לא בעולם המשפט, לא בעולם הרפואה ולא בשכל הישר. והדבר המדהים ביותר הוא שבסוף היא גם שומטת תחת רגליה את כל הישגי הנשים עד היום כי אם אין נשים ואין גברים אז איך ניתן להתייחס לכל החוקים וההישגים הקשורים בנשים? איך אישה תוכל לטעון לאפליה במקום העבודה אם עצם ההבחנה שהיא אישה היא זו שיוצרת את זהותה?

ברגע שגילינו את הנתון הזה הבנו שאין ברירה וחובה עלינו להגיש בקשה להצטרף כידידות בית המשפט. בית המשפט לא שמע עד היום את הטיעונים שלנו וספק אם הוא מכיר את התיאוריה העומדת בבסיס העתירה. אל בקשתנו הצטרפו נשות ציבור ואקדמיה מוכרות: הגב’ עדינה בר שלום, ד”ר שפרה מישלוב, ד”ר עינת רמון, הרבנית ד”ר נעמי שחור, הרבנית ד”ר שולמית בן שעיה, ד”ר חנה קטן ועו”ד נורית אילון הירש.

העתירה שהוגשה אינה תוקפת רק את ההפרדה, אלא מאיימת על אורח החיים של הציבור הדתי ולמעשה גם החילוני – המפריד אף הוא בין נשים לגברים במלתחות, בחדרי שירותים, בתחרויות ספורט, בבתי חולים ועוד. אם בית המשפט העליון יקבל את העתירה, שהדיון בה נקבע לפברואר 2020 בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים, כל זה עלול להשתנות. והכול בשם תיאוריות קצה מהפכניות שלפיהן אין נשים ואין גברים בעולם ושהחלוקה לשני מינים היא הבניה חברתית.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!