מדוע לא שמעתם על ההדלפה הגדולה מגוגל?

[Tobias Schwarz/AFP/Getty Images]

הנה פיסת מידע חשובה שמשום מה לא פורסמה בעיתונות הישראלית: מהנדס תוכנה בגוגל בשם זק וורהיס (Vorhies) פוטר מעבודתו לאחר שחשף כמעט 1,000 דפי מסמכים שלטענתו מוכיחים כי גוגל חוסמת או מסירה בחשאי תכנים שאינם מתאימים לאג’נדה הפוליטית שלה – על אף שהיא מצהירה כי היא גוף ניטרלי. איזה סוג תכנים היא חוסמת? – תכנים בעלי אוריינטציה ימנית קונסרבטיבית.

וורהיס עבד בגוגל שמונה שנים והרוויח 260 אלף דולר בשנה. בריאיון שערכנו איתו באפוק טיימס ניו יורק הוא סיפר כי השכר, אבל גם האידאולוגיה, היו עבורו תמריץ ענק להישאר בחברה. “כשהצטרפתי הם אמרו: דבר ראשון אל תעשה דברים רעים, ודבר שני ארגן את המידע בעולם והפוך אותו לנגיש אוניברסלית – זה בדיוק מה שהאמנתי בו”.

אבל ב-2016 הכול השתנה. “גוגל לא אהבה את העובדה שדונלד טראמפ נבחר”, הוא מספר. “ברגע שהוא נבחר החברה עשתה סיבוב של 180 מעלות. היא שינתה את המסרים בנושא חופש הביטוי וטענה: חייבים לעשות משהו לגבי כל הפייק ניוז הזה שמופץ ברשת”.

“לפני הבחירות של 2016 לא היה אף ציוץ מגוגל לגבי פייק ניוז?” שאלנו אותו. “לא”, ענה, “ואני זוכר אפילו מצגת שגוגל עשתה ובה כתבה: ‘אנחנו כאן כדי למקסם את יכולת הביטוי של המשתמש, אנחנו מקום שבו כל אחד יכול להיות הוא עצמו’. השירות שלהם נקרא הרי יוטיוב (You Tube) ולא Our Tube נכון? אז ב-2016 הם עדיין פעלו לגמרי בהתאם להצהרה שלהם. אחרי שטראמפ נבחר הם התחילו להשתנות. חשבתי שזה משונה מאוד. מדוע שלגוגל יהיה אכפת מתוצאות הבחירות? אני יכול להבין שהעובדים בחברה נמצאים על קשת פוליטית מסוימת ושהם נוטים יותר שמאלה, ואני מקבל את זה. אבל היה משהו בקרב ההנהלה שהיה מוטה באמת. ההטיה הזו הלכה והתעצמה והדברים התחילו להיות באמת משונים”.

וורהיס סיפר לנו כיצד התחילו להופיע מאמרים ברשת הפנימית של החברה המתייחסים להשפעות הפסיכולוגיות של הטיה אלגוריתמית. “אלו היו מאמרים באורך 60 עמודים”, הוא אמר, “שעסקו בהשפעות הפסיכולוגיות שיש להטיה אלגוריתמית. והם ציטטו מחקרים המצמצמים את התחושה שיש למישהו כאשר מצנזרים אותו”. ווהריס תהה מדוע בגוגל מתעניינים לפתע בהטיה אלגוריתמית ואז הוא החל לקבל, כמו שאר העובדים, מסמכים מעוצבים שדיברו על הסכנות שבפייק ניוז. “מנכ”לית יוטיוב, סוזן ווצ’יסקי, אמרה בפגישות השבועיות הרבות שבהן נכחתי כי פייק ניוז היה גורם שהשפיע על הבחירות האחרונות לנשיאות, ושאנחנו ננסה לקדם תוכן מהימן ולמנוע מחדשות מזויפות מסוכנות להגיע למשתמשים שלנו”. וורהיס תהה: מהי ההגדרה של פייק ניוז? כלומר, מי מחליט על כך?

הוא חפר וחפר וגילה שהדוגמאות של גוגל לפייק ניוז היו דווקא דברים אמיתיים שהתרחשו באמת בארה”ב. אחד מהם עסק בהילרי קלינטון ובכלי נשק שנשלחו דרך בנגזי לדאע”ש. “הם אמרו – זה פייק ניוז. הם ניסו ליצור דפוס של דוגמאות פייק ניוז, ולהחליט כיצד להשתמש בזה כדי לצנזר את האינטרנט. הדרך בה הם צנזרו את האינטרנט הייתה באמצעות רשימות שחורות סודיות שנוצרו על ידי עובדים שונים בגוגל. גוגל לא סיפרה על הרשימות, אבל הן היו קיימות. גוגל גם התחילה ליצור מערכת AI (בינה מלאכותית) שתצנזר חלקים גדולים מהאינטרנט באמצעות אותן רשימות”.

וורהיס התחיל להבין מה קורה ובמכתב פתוח באתר Medium, הוא חשף איך חשבון הג’ימייל של ג’ורדן פיטרסון (פילוסוף מפורסם בעל דעות קונסרבטיביות) נחסם בגלל גוגל. “הבחירות נוגעות בשאלה האם לבוחר יש גישה חופשית, פתוחה ושוויונית לערוצים של הפצת מידע. אם סוגרים חשבון של פוליטיקאי מסוים או פילוסוף מסוים – זוהי התערבות בבחירות”, הוא מסביר. “זאת התערבות שנעשית על ידי ישות שאינה רשומה כלוביסטית. גוגל למעשה מאפשרת ‘פריצה’ לדמוקרטיה”.

בין אם מאמינים לוורהיס ובין אם לא, המסמכים שחשף מעלים שאלות חשובות בנוגע לתאגיד הענק והכוח שיש לו להשפיע על תוצאות הבחירות הקרובות בארה”ב. המסמכים, הרשימות השחורות שוורהיס חשף – שבהן אנשים כמו פיטרסון ובן שפירו, הפרשן היהודי השמרני הפופולרי, סומנו כמטרה, פורסמו באתר ‘פרויקט וריטאס’ (Project Veritas). “אפשר ללכת לאתר ולהוריד הכול בקובץ zip”, הוא אומר.

בגלל שרבים מהאתרים המצונזרים נוטים ימינה, וורהיס מכנה את גוגל בפתיחות “מכונה פוליטית” הנחושה למנוע מדונלד טראמפ שוב להיבחר. לדבריו ישנם עובדים נוספים בגוגל ה”רואים מה קורה וממש מפחדים”.

לצד המסמכים שהדליף, וורהיס גם תיעד במצלמה נסתרת עובדים שונים בגוגל (כפי שפורסם באתר פרויקט וריטאס). אחת מהם היא ג’ן גנאי, ראש תחום “חדשנות אחראית” בגוגל. “כולנו נדפקנו ב-2016… האנשים נדפקו, גופי התקשורת נדפקו”, היא אמרה. גנאי סיפרה שעבדה בצוות Trust and Safety של גוגל ושבחירות 2020 היו בראש סדר העדיפות שלהם. “הם עבדו עליהן מאז 2016 כדי להבטיח שנהיה מוכנים ל-2020”, אמרה. בהמשך הודתה: “אנחנו גם מאמנים את האלגוריתמים שלנו שאם מה שקרה ב-2016 שוב יקרה, האם התוצאה תהיה שונה?” (כלומר, אם ברשת שוב יופץ “פייק ניוז”, לפי הגדרת גוגל, האם הפעם תוצאות הבחירות יהיו שונות).

וורהיס שלח את המסמכים שבידו גם למחלקת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים החוקרת את גוגל, אך עדיין לא ברור איזה שימוש הם יעשו במידע או איך יסתיים הסיפור. כשרצה לחזור לעבוד בחברה, הוא קיבל מכתב ובו דרישה להחזיר את תג העובד ואת המחשב הנייד. במכתב הוא נדרש גם “לחדול לאלתר” להעביר הלאה “מסמכי גוגל שלא נועדו לפרסום”.

אך אולי העובדה המדאיגה ביותר בסיפור הזה היא מדוע אתם שומעים עליו בפעם ראשונה ולא קוראים על כך בעיתונים הגדולים בישראל ובעולם?

* פיטר סוואב הוא עיתונאי באפוק טיימס ניו יורק

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!