המודל הנורדי הוא אשליה

shutterstock

סוציאליסטים רבים לא באמת מבינים מהו סוציאליזם, ורעיונות מקובלים כמו “המודל הנורדי” מבוססים למעשה על מידע מטעה, לפעמים אפילו שקרי. כך טוענים הכלכלנים האמריקנים פרופ’ רוברט לווסון ופרופ’ בנג’מין פאוול בספרם החדש “Socialism Sucks: Two Economists Drink Their Way Through the Unfree World” (2019). לאורך הספר המחברים מסיירים ברחבי העולם, הן במדינות חופשיות והן במדינות סוציאליסטיות, ומדווחים על מצבן הכלכלי והפוליטי, כשהם משווים את איכות הבירה במדינות השונות.

הספר נפתח בשוק שקרוב לליבם של רבים מתומכי הסוציאליזם – “המודל הנורדי” המסתורי, שפעמים רבות אוהבים להציג בתור האוטופיה שמעבר לים. המחברים מתחילים את מסעם בשבדיה ומבהירים, כבר בכותרת הפרק הראשון (“שבדיה: לא סוציאליזם”) שהמודל הנורדי הוא הונאה.

בשבדיה נהוגה “מדיניות רווחה”. המדינה מספקת שירותי בריאות ממלכתיים וגם תמיכה במובטלים. אבל תוכניות רווחה אינן המרכיבים המגדירים סוציאליזם, מסבירים המחברים. על פי ההגדרה הקלאסית, במערכת סוציאליסטית אמצעי הייצור מוחזקים בידי המדינה, והעבודה, הקרקעות וההון הם בבעלותה הקולקטיבית. אמנם הסוציאליסטים הדמוקרטים שואפים למערכת של דומיננטיות ממשלתית כזו – כלומר למערכת המתפתחת בכיוון הזה לאורך זמן – אבל עדיין, “המודל הנורדי” לא באמת מייצג את הגישה הזו.

נכון, המיסוי בשבדיה גבוה. המחברים מספרים שהם הרגישו את זה כבר במחירה הגבוה של הבירה הבלגית ששתו בשטוקהולם. מנגד, המיסים הכבדים מאפשרים לשבדיה לספק לתושביה הרבה יותר שירותים מאלו שמספק הממשל האמריקני למשל. מיסוי גבוה הוא אחד המאפיינים של מדינות סוציאליסטיות. פרידריך אנגלס, מאבות הסוציאליזם, הסביר בכתביו שמיסים גבוהים הם אחד מהכלים שמאפשרים למדינה הסוציאליסטית להשתלט על הרכוש הפרטי, מעבר להפקעת האדמות והרכוש. הם מסייעים להעביר את ההון הפרטי לניהול המדינה. אבל בכל זאת, טוענים פרופ’ לווסון ופרופ’ פאוול, מבחינה מבנית הכלכלה השבדית דומה מאוד לזו האמריקנית. “זו כלכלת שוק. כלכלת שוק פרטי שגובים בה הרבה מיסים”.

סוציאליזם במובן המקורי שלו אינו כזה. הסוציאליזם שמרקס ואנגלס דיברו עליו היה סוציאליזם שמשתלט על מפעלים, על מלונות ועל מסעדות ומחלק את הרכוש מחדש באופן שוויוני. “זה משהו שכבר נעשה בעולם, יש לנו עדויות לאן זה התפתח, וזה לא מה שקורה בשבדיה”, כותבים המחברים.

כמובן, לסוציאליזם יש מגוון מרכיבים נוספים, ואלו הכלכליים הם רק חלק מהמכלול. סוציאליזם במהותו כולל גם תרבות פוליטית שמתאפיינת במלחמת מעמדות או בגרסתה המודרנית – פוליטיקת זהויות. אבל כאשר עוסקים בו כיום, אוהבים לדבר רק על פני השטח של הדברים, על ההיבטים הכלכליים של המערכת.

אם שבדיה אינה סוציאליסטית, אז מה היא כן? “היא משהו על הרצף”, טוענים לווסון ופאוול. מדינות רבות אימצו רמות שונות של סוציאליזם במערכות הכלכליות שלהן, וזה מוגדר בהתאם לרמת השליטה הממשלתית והמעורבות שלה או מנגד, בהתאם למידה בה המדינה מאפשרת בעלות חופשית.

חשוב גם להיות מודעים למשמעויות הנובעות מהמודל הנורדי, בין היתר במיסים שגבוהים בכ-50 אחוז מאלו המקובלים בארה”ב. מצבה הכלכלי של שבדיה כיום לא רע, אבל אם נבחן את 200 השנים האחרונות נראה שזה לא תמיד היה כך. כפי שכותבים המחברים, בערך במחצית המאה ה-19 המדינה הייתה ענייה מאוד, למעשה על סף רעב, כשההכנסה הממוצעת הייתה דומה לזו של קונגו בימינו.

רפורמות כלכליות שהונהגו בהמשך המאה ה-19 עזרו לפתח כלכלה שבדית חופשית וקפיטליסטית והמדינה החלה לצמוח במהירות, מסבירים לווסון ופאוול. עד אמצע המאה ה-20 ההכנסה הממוצעת גדלה פי שמונה ותוחלת החיים הוארכה ב-28 שנים, כך שב-1950, עם ממשלה שעדיין הייתה רזה למדי, שבדיה הייתה אחת המדינות העשירות בעולם.

החל מ-1960, עם אימוץ “מדיניות הרווחה”, המיסוי גדל משמעותית עקב זינוק בהוצאות המדינה משיעור של 31 אחוז ל-60 אחוז מהתמ”ג. בשנים בהן הממשלה השבדית “השמינה” מגביית מסים הכלכלה שלה דרכה במקום: בעוד שבשנים 1975-1950 שיעור הגידול השנתי הממוצע בתמ”ג לנפש עמד על 3.6 אחוז, בשנים 2000-1975 הוא צנח לשיעור של 1.4 אחוז. “אולי זה מחיר שהם מוכנים לשלם, אבל החיוניות של הכלכלה השבדית החלה להישחק בהשוואה לזו של הכלכלות האירופיות ובוודאי בהשוואה לזו האמריקנית”.

לדברי המחברים, בשנים האחרונות, לאחר שהכלכלה קפאה במקומה מתחילים להופיע במדינות האזור סימנים של נסיגה מ”מדיניות הרווחה”.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!