טור עורך גיליון 325: שיעור לא צפוי מהעבר

לפעמים השיעורים הכי לא צפויים יכולים להפוך לשיעורים החשובים ביותר בחיים. כך קרה לגאי גבלדון שגדל ללא אב ועם אם חולה במשפחה ענייה בת שבעה אחים בלוס אנג’לס. תלאות החיים הובילו אותו בגיל 12 לעבור למשפחה יפנית מאמצת. הוא הלך עם ילדי המשפחה לשיעורים ביפנית, למד לדבר יפנית שוטפת והכיר את התרבות והמנהגים של העם היפני. לא היה לו מושג שהימים שהעביר בחיק המשפחה היפנית יהיו השיעור החשוב ביותר בחייו.

גבלדון התגייס לצבא האמריקני ב-1943 ובמלחמת העולם השנייה נחת עם יחידתו ישירות לתוך שדה הקרב מול היפנים באי סאיפאן, הנמצא דרומית ליפן. באי שהו כ-30 אלף חיילי אויב יפנים שקיבלו פקודה להרוג שבעה אמריקנים על כל חייל יפני שמת או להתאבד ובלבד לא ליפול בשבי או להיכנע.

אבל את גבלדון, בן ה-18, זה לא ממש עניין. כבר בלילה הראשון, בזמן שחבריו ישנו, הוא נטש את האוהל ויצא לסייר באי. להפתעת חבריו, הוא חזר עם שבעה שבויים יפנים. מפקדיו הזהירו אותו שאם יעזוב שוב את עמדתו הוא יעמוד למשפט צבאי. אבל גבלדון לא ראה בעיניים. בלילה שלמחרת הוא שוב יצא “לסיור באי”, והפעם חזר עם 50 שבויים. בפעם הבאה הוא כבר חזר עם 800.

הטקטיקה של גבלדון הייתה פשוטה: אחרי שאיתר קבוצת יפנים במערה, הוא איים על השומרים בכניסה עם נשקו מטווח אפס. לאחר מכן, כיוון שהכיר את המנטליות, התרבות והשפה היפנית, החל לשכנע את היתר להיכנע בעודו מחזיק באחד השומרים כבן ערובה.

גבלדון ידע שלפי קוד הלחימה היפני (הבושידו), כניעה היא פחדנות ויש להילחם או למות. לכן החלק הקשה בשיחה היה לשכנע אותם שהאמריקנים לא יענו או יהרגו אותם, אלא ינהגו בהם בהגינות בשבי ושהם יחזרו ליפן אחרי המלחמה. “אני מביא לכם מסר מגנרל הולנד סמית’ שהוא ה’שוגון’ (ביפנית מצביא עליון) של הפעולה הצבאית באי”, אמר גבלדון, כפי שסיפר למגזין The War Times Journal (1998). “הגנרל סמית’ מעריץ את אומץ הלב שלכם והורה לצבא שלנו להציע מקלט בטוח לכל אלה מכם ששרדו את הקרב של אתמול”.

ליפנים לא היה מושג מי זה גנרל סמית’, אבל המילה “שוגון” השפיעה עליהם עמוקות. “סיפרתי להם גם על המשפחה היפנית המאמצת שלי וכמה אני אוהב אותה. אמרתי להם שאני מאמין שאנחנו, החיילים הפשוטים, מצייתים לפקודות ואין לנו עניין להתחיל מלחמות. הם הסכימו איתי”.

גבלדון קיבל את עיטור “צלב הצי” – העיטור השני בחשיבותו המוענק למשרתים בצי או בחיל הנחתים של ארה”ב – עבור גבורה יוצאת דופן. בציבור הרחב הוא קיבל את הכינוי “החלילן המנומר מסאיפן”.

פעמים רבות אנחנו מסתכלים לאחור על חיינו ותוהים כיצד מה שלמדנו בעבר התברר בסופו של דבר כשימושי בעתיד בדרך לא צפויה ומפתיעה. בגיליון הנוכחי, שהוא החלק השני של “ספר החיים”, דיברנו עם כמה אנשים כאלה שיצרו מהחוויות שלהם כלים שסייעו להם ולאחרים לחיות טוב יותר ולשפר את עצמם.

דיברנו עם היועצת הרוחנית של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, שסיפרה לנו כיצד היא מסייעת לנשיא; המסתערבת הראשונה בצה”ל סיפרה לנו כיצד החיים הכפולים לימדו אותה שיעורים שהיא מיישמת עד היום בתפקידה כסטייליסטית; פסיכולוגים ומדריכים הסבירו לנו כיצד המודעות לקולות הפנימיים שכולנו שומעים מאפשרת לפתור קונפליקטים בעבודה ובבית; האיש שחקר את אסטרטגיית “צבירת הרווחים השוליים” לאחר שנקלע למשבר אישי מסביר מדוע זאת דרך אמיתית לבניית הרגלים ולהגעה לתוצאות יוצאות דופן; והיסטוריונים שחקרו את נושא האהבה מגלים מהי אהבה אמיתית ומדוע התרחקנו ממנה היום.

צוות אפוק טיימס ואני מאחלים לכם שנה טובה ומוצלחת.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!