טור עורך גיליון 326: תיאוריות מעוררות מחשבה

לפני כחודשיים נכנסתי לחנות ספרים בפריז. מאות ספרים ומגזינים היו מסודרים על מדפים אין-סופיים שמילאו את החלל. בין המוצגים משכה את תשומת לבי מהדורה מיוחדת של מגזין Le Point מאוקטובר 2017: “הכְּתָבִים ששינו את העולם”.

ברפרוף מהיר יכולתי לראות שיש שם את כל “הקלאסיקות”: החל מהברית החדשה והקוראן ועד ה”מיין קאמפ” של אדולף היטלר, “המניפסט הקומוניסטי” של קארל מרקס ופרידריך אנגלס והנאום של מרטין לותר קינג. תוכן העניינים היה מרשים באורכו והקונספט מעניין. המגזין הקיף נושאים רבים שרובם היו קצרים ואינפורמטיביים. הוא כלל גם כמה מאמרי דעה, אבל היה חסר בו משהו.

כשחזרתי לארץ החלטנו להרים את הכפפה ולעשות דבר דומה פה בישראל. אך בניגוד למה שראיתי בפריז, לא הלכנו על כמות. גם לא על סקירה היסטורית אינפורמטיבית. אלא חיפשנו את הבלתי צפוי. סקירה של כְּתָבִים שהשפיעו על החברה, הבנו, פשוט לא תעשה את העבודה. חיפשנו את התיאוריות שעדיין קורמות עור וגידים, את אלה שהובנו לא כהלכה ואלו המשפיעות על החברה שלנו ומעצבות את דרך חשיבתנו גם כיום בדרכים לא לגמרי גלויות ולפעמים אף נסתרות.

וכך במקום לכתוב על “המניפסט הקומוניסטי” של מרקס, תקבלו אותו בכתבה העוסקת באו”ם – ארגון שאמור לתאם בין מדינות ולסייע בהבאת שלום, אבל הוקם מתוך אג’נדה אחרת, אפילו נסתרת. ובמקום לכתוב על התנ”ך או על הברית החדשה, עסקנו בחידה שגדולי הפילוסופים במערב טרם הצליחו לפצח – איך יודעים שאלוהים קיים.

בגישה דומה הגענו לחקור את שורשי תיאוריית הג’נדר. רצינו להבין מה באמת עומד מאחורי התיאוריה, מי היו האנשים שדחפו אותה קדימה, מה היו האינטרסים שלהם ומדוע היא ממשיכה לצבור תאוצה בחברה.

צללנו לדבריו של אדם סמית’ – הנחשב להוגה החשוב ביותר של תיאוריות הכלכלה העכשווית. אבל לא רק כדי להבין כיצד הוא השפיע על תפיסתנו את השווקים החופשיים והמסחר. את זה הרי אתם אולי כבר יודעים. אלא, כדי לבדוק האם כל האתוס שעליו חונכו באקדמיה מאות אלפי סטודנטים לכלכלה – “היד הנעלמה” של סמית’ – הובן בצורה שגויה לחלוטין.

החלטנו לעסוק גם ברעיון שרבים דוחפים למימושו – לגליזציה מלאה של קנאביס לצורכי פנאי. בניגוד ל”הייפ” החיובי ברשתות החברתיות סביב הנושא, סקרנו גוף מחקרים גדול המראה את החורים שקיימים בתיאוריות הלגליזציה לצורכי פנאי והבעיות שבעישון העשב.
כתבה יוצאת דופן היא על מסדר האילומינטי שפיתח בסוד תיאוריות שהשפעתן מורגשת גם היום. באף תיאוריה לא עסקנו רק במטרה להעשיר את הידע.השאיפה היא לעורר מחשבה, להעמיק ולהבין טוב יותר את מקור התיאוריות ואת הנזקים והתועלות שלהן לחברה.

כמו תמיד תמצאו בגיליון כתבות נוספות, כמו תחקיר העוסק בהשפעות שיש למדינות זרות דוגמת קטאר, סין, סעודיה ולבנון על האוניברסיטאות בארה”ב, וממפה את כמויות ההון שארגונים קיצוניים ומדינות צוררות מזרימים לאקדמיה בניסיון לקנות השפעה וכוח. וכמובן מדור הדעות שלנו שמתייחס לנושאים רלוונטיים בארץ ובעולם.

אני מאחל לכם קריאה מהנה וחג שמח!

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!