תרופת הרוח

מה יכולים חכמי העבר ללמד אותנו על התמודדות עם משברים? מטולסטוי, דרך בואתיוס ועד עיקרון הגמול והקארמה. וגם: סודות ההישרדות ממגפות בסין העתיקה

איור: גבריאלה ברוך

היסטוריונים מכובדים מסבירים שיש לנו מזל רב. פעם, מזמן, כשאנשים נתקלו במגיפות וכשעברו אסונות טבע, הם לא ידעו איך להתמודד איתם. לא הייתה טכנולוגיה, לא הייתה רפואה מתקדמת, לא הייתה תקשורת, ואנשים ישבו ובכו על מר גורלם.

יש בזה כמובן מן האמת. בעבר לא הייתה טכנולוגיה, לא הייתה ההבנה הרפואית איך ליצור חיסון או להתמודד ביעילות עם מחלות, ולמעשה אפילו לא ידעו איך נראה וירוס. אבל מה שכל הפרופסורים המדברים בגאווה שוכחים הוא שבימים קדומים “המוות” ו”הלא נודע” היו כל כך נוכחים בחיים, כך שמצב המחשבה של האנשים היה שונה בתכלית. פילוסופים בעת העתיקה ועד התקופה המודרנית עסקו רבות בשאלה מה זה אומר לחיות חיים מלאים וטובים לצל אי-הוודאות, לצל המוות.

ההיסטוריון דארין מק’מהון

מחקרים שנעשו בעידן הנוכחי הראו שרוב האנשים בחברה המערבית העכשווית נמנעים מלחשוב ולדבר על המוות[1]. זה נשמע הגיוני. למה לחשוב על הסוף במקום להתרכז, למשל, בהתקדמות הקריירה, החיים והחברה כולה; למה לחשוב על שאלות גדולות במקום לשמור על בריאות טובה ואושר? כיום יש לנו פריבילגיה שלא הייתה לאנשים בעבר – אז מדוע לא לנצל אותה?

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!