ביקורת ספר: איך להצטיין, בלי להתאמן כמו מכונה

תשכחו מכך שבשביל להגיע למצוינות בכל תחום שהוא צריך להתאמן 10,000 שעות (כפי שהציע גלאדוול), ולהתחיל כבר בגיל שלוש. ספר חדש טוען שבעולם המודרני נתיב שונה יכול להביא להצלחה רבה לא פחות

David J. Epstein, “Range: Why Generalists Triumph in a Specialized World”, May 2019

שני סיפורי הצלחה יוצאת דופן הולכים בנתיבים הפוכים זה מזה. הסיפור הידוע מבין השניים הוא של שחקן הגולף טייגר וודס. אביו החל ללמד אותו להניף מחבט גולף כבר בגיל עשרה חודשים ומאז כל חייו סובבו סביב אימונים בלתי פוסקים בגולף, וגולף בלבד. בגיל שנתיים הוא הופיע בתוכנית אירוח בטלוויזיה ומאז המשיך להתאמן ולהשתתף בתחרויות ולזכות באליפויות חובבים ובהמשך כמקצוען.

הסיפור השני, הפחות ידוע, הוא של שחקן הטניס רוג’ר פדרר. הוריו הבחינו שהוא נמשך לספורט כבר בגיל צעיר, ועודדו אותו להתנסות בספורט ולהתמקד רק במחשבה של להיות ספורטאי טוב, אבל בסוגי ספורט שונים ומגוונים. כך הוא עבר בין כדורסל לסקי, לשחייה, לפינג פונג, להאבקות, לכדורעף ועוד. כאשר הוא החליט לבסוף, בתחילת גיל העשרה, להתמחות בטניס, ילדים אחרים בני גילו כבר פתחו מולו פער ניכר. אבל בטווח הארוך ההתמקדות המאוחרת לא עיכבה את הצלחתו, וכיום לדעת רבים פדרר נחשב לשחקן הטניס הטוב ביותר בהיסטוריה.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!