תחקיר: כיצד המידע הגנטי שלנו עובר לממשלת סין

חברת BGI הסינית, שבימים אלה ממש מקימה בישראל מעבדה לבדיקות קורונה ושמכשיריה נכנסו לקופות החולים, אינה תמימה כלל. תחקיר שערכנו מגלה כי מזה שנים מעבירות מעבדות הגנטיקה בבתי החולים בישראל מידע גנטי של אזרחי ישראל לחברה הסינית המופקדת על מאגר הגנום של סין, וכי מכשיריה המחוברים לרשתות המידע של קופות החולים עשויים להוות סיכון לביטחון הלאומי של מדינת ישראל

צילום מתוך בניין “מאגר הגנום של סין” שהקימה BGI ביחד עם ממשלת סין | תמונה: Shutterstock

בבניין שהיה פעם מפעל נעליים שוכנת היום בעיר שֶן-גֶ’ן (Shenzhen) חברת מיפוי הגנום הגדולה בסין ואולי בעולם כולו. בֵּינות לקירות זכוכית מוארים בניאון היא מפעילה יותר מ-130 מכונות זהות לריצוף גנטי שעלות כל אחת מהן היא כ-500 אלף דולר. ביחד הן חותכות נתונים על רצפי די-אן-אי בקצב ובכמות גדולה יותר מכל המתקנים לריצוף די-אן-אי בארה”ב יחד[1].

ריצוף גנטי הפך לאחד מתחומי המחקר המדעי החמים בתקופתנו. מרגע שהתגלתה אצל כל יצור חי וצומח מולקולת די-אן-אי המכילה את המידע התורשתי שלו, ניסו המדענים, באמצעות תהליך של ריצוף גנטי, לפענח את הדרך שבה המולקולה מקדדת מידע. כך פותחה טכנולוגיה המאפשרת לקרוא את המידע הגנטי באמצעות דגימה פשוטה של רוק או דם.

היום הטכנולוגיה משמשת לביצוע בדיקות רפואיות וביולוגיות, פיצוח מקרי פשע וגם לצורכי מחקר ארכיאולוגי. אך עם היתרונות הגיעו גם הסכנות: הנדסת עוברים ושימוש לא נאות בנתונים גנטיים הפוגעים באופן חמור בחופש הפרט.

BGI או “המכון לגנומיקה של בייג’ינג” (Beijing Genomics Institute), שקמה בשֶן-גֶ’ן ב-1999 התחילה כמרכז מחקר קטן “ללא מטרות רווח”. יסדו אותה הביולוג יאנג הואן-מינג והגנטיקאי וואנג ג’יאן.

וואנג ג’יאן, אחד משני המייסדים של BGI נושא דברים בכנס שנערך בשן ג’ן ביולי 2017 | תמונה: Shutterstock

במרכז הקטן הם ביצעו ניסויים שונים: ריצפו את הגנום של אורז, בניסיון לפתח זן חדש שעמיד בפני מחלות ומזיקים[2], את הגנום של תרנגולות[3], ואז גם של בני אדם. ב-2008 הם הכריזו על השקתו של פרויקט שאפתני לאותם ימים, לריצופם המלא של גנומים של יותר מ-1,000 אנשים שונים ברחבי העולם[4]. הם גם ריצפו את הגנום של דובי פנדה[5] ושל חזירים, ואספו את הדי-אן-אי של טיבטים בניסיון להשוות אותם לבני ההאן הסינים[6]. הם רקמו שיתופי פעולה עם מדענים מרחבי העולם, ובין לבין התפרנסו מאספקת שירותי מיפוי גנטי ואבחון מולקולרי לבתי חולים בסין.

ב-2009 הם עלו ליגה. הבנק לפיתוח סין, הנמצא בבעלות ממשלת סין, העניק להם הלוואה בסכום אסטרונומי של כ-1.58 מיליארד דולר. עם הכסף הם רכשו 128 מכונות לריצוף גנטי של החברה האמריקנית אילומינה (Illumina), והפכו את מרכז המחקר הקטן למפעל תעשייתי המרצף גנים בקצב מסחרר[7]. בניו יורק טיימס העריכו ב-2011 ש-BGI מסוגלת לרצף כ-2,000 גנומים אנושיים ביום[8]. ב-2013 היא ריצפה כבר כ-50 אלף, יותר מכל חברה אחרת בעולם, ועד 2020 הייתה אמורה לבנות מאגר כולל של יותר ממיליון איש[9]. הראש העסקי של שני המייסדים הוביל את BGI גם לפתח קו מוצרים ומכונות משלה. בעקבות כך הוגשה נגדה תביעה בארה”ב מצד אילומינה – הטוענת כי BGI העתיקה את מכשיריה ואת הפטנטים שלה[10].

המעבדה של BGI לבדיקות קורונה בווהאן, סין. צולם בפברואר 2020 | תמונה:STR/AFP via Getty Images

במערב החל השם BGI להיצרב בתודעה רק ב-2013, בעקבות פרויקט שאפתני שהובילה החברה, יש שיאמרו שנוי במחלוקת, לריצוף הגנום של אנשים גאונים מכל רחבי העולם. “כשהם ימצאו את האנשים האלה, סינון עוברים יאפשר להורים לבחור את הביצית המופרית החכמה ביותר וכך, פוטנציאלית, להעלות את האינטליגנציה של כל דור [בסין] ב-5 עד 15 נקודות איי-קיו”, נכתב במאמר באתר החדשות [11]Vice. אותו מאמר גם הזהיר כי בתוך מספר דורות – אם יבשיל הפרויקט – ייתכן שיהיה קשה להתחרות בסינים.

ג’ופרי מילר, פסיכולוג ומרצה באוניברסיטת NYU, שתרם את הדי-אן-אי שלו למחקר, הסביר כי אפילו אם זה יעלה את רמת האיי-קיו של ילד סיני ממוצע בחמש נקודות, “זה יהיה הבדל עצום מבחינת התפוקה הכלכלית, היכולת של המדינה להתחרות ומספר הפטנטים שיוצאו לאור”. המטרה, לדבריו, היא לאפשר בעתיד להורים לבחור תכונות אישיות של הילוד. “[בחירת] התכונות האישיות עשויה להיות פשוטה מעט יותר מ[בחירת] האינטליגנציה”, הסביר מילר. “עד כמה מישהו הוא עובד טוב, עד כמה הוא אימפולסיבי, עד כמה הוא ליברלי או שמרן מבחינה פוליטית – אלו יהיו דברים קלים יותר לבחירה. כמה אתה דתי – זה בהחלט מושפע מגנים במידה מסוימת”.

מדענים רבים במערב נחרדו לשמע האפשרות שניתן יהיה לקבוע את האיי-קיו של הילוד או את יכולתו להיות אדם מאמין או אתיאיסט, והחלו לנהל על כך דיונים ערים. אבל בסין התחולל מצב שונה. “אנשים מאמינים שזה נושא שנוי במחלוקת, במיוחד במערב. זה לא המצב בסין”, אמר לוולסטריט ג’ורנל בו-וון ג’או, ראש חטיבת הגנומיקה החברתית של [12]BGI. “יהיו מדינות שיאמרו [בעתיד] שזה חלק משירותי הבריאות הלאומיים שלהן וכולם עושים את זה”, חזה סטיב שו, איש מעבדה בחטיבת הגנומיקה של BGI. “בסופו של דבר זה יהיה בלתי ניתן לעצירה, מכיוון שהמדינות שאסרו על כך בחוק ייאלצו לשנות את החלטתן. איך הן לא יוכלו?”[13].

ישראל מעבירה די-אן-אי לסין

במארס 2013, השנה שבה נודע על פרויקט הגאונים של BGI, רכשה החברה הסינית את Complete Genomics – חברה אמריקנית מובילה העוסקת בריצוף גנטי[14]. באותם ימים כבר היה ברור כי BGI מנהלת קשרים הדוקים עם השלטון הסיני. מייסד החברה, ואנג ג’יאן, הודה בריאיון שנערך עימו כי כעשרה אחוזים מהכנסותיה של BGI מגיעות מפרויקטים ממשלתיים[15]. היום גם ידוע ש-BGI מנהלת קשרים עם ממשלת רוסיה, דרך “הקרן הרוסית להשקעות ישירות” השייכת לממשלו של פוטין[16].

הקשר למשטר הסיני העלה שאלות קשות בארה”ב. ערב הרכישה עלו חששות ש-BGI תשתלט על מאגר הדי-אן-אי של אמריקנים שרוצפו ב-Complete Genomics, ומשם יגיע המידע למשטר הסיני. למרות זאת, אישר ממשל אובמה את העסקה ונתוני הדי-אן-אי של האמריקנים עברו לידי החברה הסינית.

משרדי מיי הריטג’ באור יהודה | תמונה: MyHeritage/CC-BY-SA-4.0

אך הסיפור המעניין כאן הוא אחר. למרבה ההפתעה, לא רק די-אן-אי של אמריקנים עבר דרך Complete Genomics ל-BGI הסינית שרכשה אותה, אלא גם די-אן-אי ישראלי. גורמים בבית החולים שיבא אישרו לי כי בשנים האחרונות הם שלחו ל-Complete Genomics (אחרי שנרכשה על ידי BGI) דגימות די-אן-אי כדי לבצע ריצוף.

למעשה באוקטובר 2013 סיפר פרופ’ איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית ומנהל היחידה האונקוגנטית בשיבא, כי הוא בוחן מיזם חדשני שבמסגרתו ירוצף הגנום המלא של יילודים. בריאיון שנתן לגלובס נכתב כי Complete Genomics, חברת בת של BGI הסינית, “הביעה נכונות לבצע את ריצוף היילודים ולממן אותו. החברה, הממוקמת בקליפורניה, כבר עשתה בארץ כעשרה פרויקטים של ריצוף גנום, בשיתוף חוקרים ישראלים”[17].

פרויקט ריצוף היילודים אמנם לא הבשיל בסופו של דבר, אבל מבירור שערכתי מול שני בתי חולים בישראל עלה מידע מטריד אחר: מעבדות הגנטיקה בישראל ומעבדות העוסקות במחקר המצריך ריצוף גנטי (כמו מחקר בנושא סרטן) עבדו או עדיין עובדות מול BGI הסינית ישירות ושולחות אליה מידע גנטי לריצוף. באחד מבתי החולים אף הודו בפניי: “לצערי כנראה גם אנחנו עבדנו עם BGI”.

בירור נוסף העלה שלמעשה מנקודת מבטן של מנהלי המעבדות אין בכך דבר פסול, שכן משרד הבריאות מאשר להן לעבוד מול BGI. בינואר 2014 הוציא “מִנְהָל הרפואה” במשרד הבריאות מסמך שכותרתו “חוק מידע גנטי התשס”א 2000 – דגשים ליישום”. המסמך הדגיש כי על פי חוק המידע הגנטי, יש לבצע בדיקות גנטיות בישראל. אך אם יש מכון או מעבדה המבקשים לבצע בדיקות בחו”ל, “שאין אפשרות מעשית לבצען בישראל או שקיימת הצדקה עניינית לביצוען מחוץ לישראל” – יש לקבל לכך אישור פרטני[18].

מנכ”ל מיי הריטג’ גלעד יפת | תמונה:Shimon Goldberg/CC-BY-SA-4.0

אך במקום להוציא אישור פרטני בנפרד לכל מעבדה המבקשת זאת, הוציא משרד הבריאות מסמך כללי שכותרתו “רשימת מעבדות מאושרות למשלוח בדיקות גנטיות לחו”ל”. המסמך הוא טבלה ארוכה שבה מפורטות המעבדות בחו”ל אליהן ניתן לשלוח את דגימות הדי-אן-אי לצורך ביצוע ריצוף גנים ופעולות נוספות. במסמך מאשר משרד הבריאות לכל המעבדות בישראל לעבוד עם [19]BGI. כך החל לעבור מידע גנטי של אזרחי ישראל בקלות, ובאין מפריע, לענקית הגנום הסינית. ניתן רק להעריך כי בעשור האחרון עבר ל-BGI מידע של מאות ישראלים, אולי אלפים.

באופן מפתיע, בניגוד לישראל המאשרת להעביר מידע גנטי של אזרחיה דרך האינטרנט לסין, המשטר הסיני אוסר להעביר מידע גנטי של סינים לחו”ל. באוקטובר 2018 קנס “משרד המדע והטכנולוגיה של סין” את BGI לאחר שהעבירה דרך האינטרנט, שנים ספורות קודם לכן, מידע גנטי של תושבי סין לחו”ל, במסגרת פרויקט משותף עם אוניברסיטת אוקספורד הבריטית[20].

לאן בדיוק הגיע המידע הגנטי של הישראלים בסופו של דבר, ומה נעשה איתו? – זו שאלה שמיד נגיע אליה. בינתיים דבר אחד כבר ברור: BGI אינה סתם חברה סינית גדולה העוסקת במיפוי הגנום של דובי פנדה, תרנגולות ואנשים גאונים. BGI היא היום החברה, בה’ הידיעה, שאמונה על ניהול מאגר הדי-אן-אי של סין (CNGB – China National Gene Bank) בשֶן-גֶ’ן[21]. מאגר שהוקם ב-2016 בשיתוף פעולה בין BGI לממשלת סין.

BGI היא גם חלק מפרויקט עצום של איסוף די-אן-אי מגברים במחוזות שונים בסין לצורך בניית מאגר נתוני הדי-אן-אי של כל אזרחי סין. מאגר, שלפי הודעה שפרסם המשטר בסין, נוצר “בעקבות תיאום בין מחלקות גבוהות” של הרשויות, ומטרתו “לשפר את הדיוק והפיקוח של ניהול האוכלוסייה”[22].

“סין רואה בדי-אן-אי נשק לכל דבר ועניין”, אמר לנו סטיבן ו. מושר (Steven Westley Mosher), חוקר סין מוערך ונשיא “המכון לחקר האוכלוסייה” (PRI) שמושבו בווירג’יניה, ארה”ב[23]. “זה נשק שלא מיושם רק בסין, אלא גם במדינות אחרות. סין אוספת, מנתחת ומאחסנת את הדי-אן-אי של לאומים רבים ברחבי העולם.

“בסין לבדה קיימים מספר פרויקטים של די-אן-אי שכבר הושלמו ואחרים נמצאים בעיצומם. לדוגמה, פרויקט איסוף די-אן-אי לאומי המתמקד אך ורק בגברים. פרויקט אחר, אזורי, מכוון למיעוטים ‘בעייתיים’ כמו האויגורים והקזחים. וישנם פרויקטים אחרים המתמקדים באוכלוסייה הכללית. אף אחד לא יכול לסרב לכך. מי שמסרב לתת דגימות רוק או דם שמהן מופק הדי-אן-אי זוכה לביקור של המשטרה”.

החדירה לישראל

העברת נתוני הדי-אן-אי דרך האינטרנט לסין היא רק יריית פתיחה בסיפור גדול אולי יותר, שממשיך להתפתח בעת כתיבת שורות אלה. ב-27 במארס 2020 נודע כי חברת “מיי הריטג'” הישראלית (MyHeritage) – המספקת שירות של בניית אילנות יוחסין על פי די-אן-אי – מנסה מזה שנה לפתח קשרים אסטרטגיים עם BGI. “הייתי שם פעמיים והם באו לבקר אותנו מספר פעמים”, כתב בפייסבוק יניב ארליך, פרופ’ וחוקר באוניברסיטת קולומביה ואחד המדענים הראשיים ב”מיי הריטג'”. “פניתי לקולגה שלי Weibin Liu, לראות מה הם יודעים לעשות עם הקורונה. התגובה שלו הייתה: ‘קורונה? למה לא שאלת קודם?!'”[24]

ארליך כתב כי BGI פתחה בעיר ווהאן (מרכז התפרצות הווירוס) מעבדת ענק לבדיקות קורונה המסוגלת לבצע 10,000 בדיקות ביום. לפי ארליך, החברה פיתחה “תורת לחימה” המאפשרת לפרוס מעבדה בצורה מהירה מאוד, כולל מומחים וציוד מסין. “הם אמרו לנו שהם לא מכירים את השוק בישראל אבל יודעים שאנחנו חברה חזקה ולכן ישמחו לשתף איתנו פעולה בארץ ולפתוח כאן משהו דומה שיעשה 10,000 בדיקות קורונה ביום”.

יו”ר קופת חולים כללית יוחנן לוקר | תמונה:Nataly Cohen kadosh/CC BY-SA 4.0

ארליך שיתף בכך את גלעד יפת, מנכ”ל מיי הריטג’, וביחד הם קידמו את שיתוף הפעולה עם BGI. “הפכנו ביחד הרים כדי לגבש אותו לכדי תוכנית ולהביא אותו למקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה ובראשם הנהלת משרד הבריאות. […] היום בלו”ז שיא הצלחנו להגיע לחתימה של הסכם משולש: משרד הבריאות, BGI השותפים שלנו, ואנחנו!”. המטרה: לבנות בישראל מעבדה של BGI שתפעל בשיתוף פעולה עם מיי הריטג’ ותבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום.

אבל החגיגות של ארליך היו מוקדמות מדי. מספר עורכי דין ובכירים מתחומי המשפט והטכנולוגיה בישראל, בהם ד”ר תהילה אלטשולר-שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שלחו מכתב למנכ”ל משרד הבריאות בו ביקשו לפרסם את פרטי ההתקשרות מחשש “שהמידע הרפואי, שיימסר לצורך בדיקת הווירוס, יזלוג למטרות אחרות ויגיע לידיים מסחריות, ללא שליטה של מושאי המידע, כמו גם שיקולים של אבטחת מידע, הסכמת הנבדקים, ועוד”.

“הסיפור, מבחינתנו”, אומרת לי ד”ר אלטשולר-שוורץ, “היה שהגוף הראשון שאמר שהוא מביא או מתקשר ל-BGI היה מיי הריטג’, חברה שאוספת די-אן-אי ושהיה לה אירוע דליפה חמור מאוד ב-2018 (פרצת אבטחה הובילה לדליפת 92 מיליון חשבונות משתמשים ממאגרי החברה, א”ל)[25]. אנחנו חשבנו שלתת לחברה שכזאת, עם רקורד שכזה, יחד עם חברה סינית, לטפל בנושא הבדיקות זה בעייתי. ולכן הוצאנו את המכתב. החשש שלנו היה כמובן שהולכים להקים מעבדה סינית לדי-אן-אי ישראלי בקרית אריה שבפתח תקווה. לחשש שלנו היה שותף גם יו”ר קופת חולים כללית, יוחנן לוקר, שפרסם הודעה מטעמו כי הוא לא יפנה מטופלים של קופת חולים כללית לבדיקות שם”. מלשכתו של יוחנן לוקר נמסר כי “כרגע אין לו מה להוסיף בנושא”.

ד”ר תהילה אלטשולר-שוורץ | תמונה: Tehilla Shwartz Altshuler-CC BY-SA 3.0

“מצד אחד באה החברה הסינית ואומרת ‘אנחנו מוכנים בחינם לשלוח לפה טכנאים ולעשות 10,000 בדיקות ביום'”, אומרת ד”ר אלטשולר-שוורץ, “ומצד שני אתה שואל, אז למה שהם יסכימו לבוא בחינם. מדוע שהם ירצו לתת לישראל מתנה שכזאת? ואז אתה אומר לעצמך, כשנותנים לי דברים חינם – אני המוצר בדרך כלל”.

יומיים לאחר שנשלח המכתב הוקפא ההסכם, לאכזבתו של ארליך. ב-8 באפריל הודיע ארליך לקוראיו בפייסבוק: “משרד הבריאות החליט בסוף לא ללכת עם ההצעה שלנו ופשוט לקנות ציוד דרך החברה הסינית ישירות, כך שתהיה לו שליטה מלאה על המעבדה תוך תפעול שלה עם כוח אדם של מערכת הבריאות הציבורית”[26].

באותו יום פרסמה סוכנות הידיעות הסינית Xinhua – שופר התעמולה של המפלגה הקומוניסטית הסינית – הודעה לפיה חברת BGI חתמה על חוזה בסך 25.2 מיליון דולר עם מדינת ישראל לביצוע בדיקות קורונה. לא מדובר בהקמת מעבדה, אלא במכשור שיישלח מסין ויגיע לשש מעבדות בישראל[27]. גם בישראל פורסם דבר העסקה: “בהנחיית שר הבריאות יעקב ליצמן, משרד הבריאות ומשרד הביטחון חתמו על הסכם עם חברת BGI שתספק מכשור וחומרים לביצוע 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות. המכשירים יוצבו בשש מעבדות של קופות החולים”, הודיע משרד הבריאות[28].

הפרסום הביא לקדמת הבמה חברה נוספת בשם AID Genomics שניסתה גם היא להקים מעבדה של BGI בישראל. על פי הודעת החברה: “AID Genomics היא שותף אסטרטגי של קבוצת BGI בפעילותה הקלינית ב-40 מדינות שונות, כולל ישראל. […] החברה הקימה מעבדת פיתוח מחקרית לבדיקות קליניות בפארק המדע רחובות ומרכז לפיתוח ביו-אינפורמטיקה וטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית במספר מדינות בעולם לרבות ישראל”[29].

שניר זנו, מנכ”ל AID Genomics | תמונה:AID

“בנקודה זו החלו מלחמות אינטרסים כלכליים”, אומרת ד”ר אלטשולר-שוורץ, “בין AID Genomics ומיי הריטג’ שרצו להביא את החברה הסינית BGI”.

בתוך כך הגיעו ערכות הבדיקה של BGI למעבדות בישראל. ד”ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות, פרסם מאמר שבו ניסה להתריע מבעיות שקיימות בבדיקה הסינית. בשיחת טלפון הוא אמר לי כי מאמרים שפורסמו הראו שיעילות הבדיקה של BGI נמוכה יותר מבדיקות של חברות אחרות, דבר שיוצר בעיה בהגדרת “חיובי” או “שלילי”. “הבדיקה של BGI אושרה בצורה דחופה מאוד על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני, א”ל), אישור חירום שמתאים לתקופה הזו ולא תקף אחר כך”, הוא אומר.

“עד היום הבדיקות שנעשו בדקו שלושה גנים של הווירוס – כשאחד מהם חזר חיובי הנטייה הייתה להוציא תשובה חיובית. הרצף הגנטי שבדיקות ה-BGI בודקות הוא אחד, במקום שלושה. כלומר, בדיקות ה-BGI בודקות רצף גנומי אחד בלבד, וכשהוא יוצא שלילי אז התשובה שלילית. לכן כאשר הבדיקה של BGI יוצאת שלילית, לא צריך לעבור למצב של שאננות”.

אסתר אדמון, יו”ר איגוד עובדי המעבדות, השתמשה במילים חריפות יותר: “אנחנו יודעים שהקיטים (ערכות הבדיקה, א”ל) של הסינים לא טובים. זה מה שאנחנו יודעים. תשאל כל מנהל מעבדה שמבצע בדיקות קורונה. כשאנחנו בודקים, אנחנו בודקים את שלושת החלבונים של הווירוס. החברה הסינית בודקת רק חלבון אחד שהוא לא כל כך יציב. זה יכול לגרום לכך שיסתובבו אנשים שקיבלו תוצאה שלילית, אבל הם בעצם חיוביים. כל ההתנהלות, כפי שכתבתי לבר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות, היא מוזרה. אף אחד לא דיבר איתנו, אף אחד לא ישב איתנו. הולכים ומביאים את הסינים. הכול פופוליסטי”.

לשאלתי מדוע היא לא מוציאה הוראה למעבדות – לא להשתמש בערכות בדיקה מסין, היא השיבה: “כי משרד הבריאות נתן הנחיה להשתמש בהן. אם משרד הבריאות לא שואל אותי ולוקח אחריות, זו בעיה שלו”.

אדמון מספרת לי על התקלה במכון ויצמן, שבמסגרתה 19 איש קיבלו תוצאה חיובית בבדיקת הקורונה ו-14 מהם אושפזו בבית החולים, אבל לאחר בדיקות חוזרות התגלה שהם שליליים. גורם במשרד הבריאות המבצע בדיקות קורונה באחת המעבדות הגדולות בארץ, הביע בפניי כעס גדול שאגר על הסיפור הזה. “איך אפשר לשבת בבית ולשתוק מול קטסטרופה שכזאת? במקום לקבל החלטה מקצועית פנו לפתרונות פופוליסטיים. פנו לגוף חיצוני שאינו עומד בתקנות הבסיסיות למעבדה רפואית כדי שיבדוק את אזרחי ישראל”.

לצד ערכות הבדיקה של BGI הגיעו גם המכשירים שלה למעבדות קופות החולים. “מנהלי המעבדות כתבו במפורש שהם לא מוכנים לקבל את המכשור הזה”, אומרת לי אדמון, “ושהמכשור הזה גורם לנו להרבה יותר עבודה והרבה יותר חשיפה לווירוס. הם כתבו מכתבים למשרד הבריאות. מה עשו עם זה, אני לא יודעת”.

“מדובר במכשירי Real Times PCR”, אומר לי גורם נוסף במשרד הבריאות. “אם יש וירוס בדגימה, המכשיר יכול להצביע על נוכחותו”.

מחברים את המכשיר לרשת של המעבדה?

“ודאי”.

למה צריך את המכשיר הסיני? אין לכם מכשירים דומים?

“יש. אבל אם רוצים לדגום יותר אפשר להריץ בדיקות על כמה מכשירים יחד. אבל כרגע אנחנו בכלל לא מגיעים לכמויות האלה”.

כלומר, יכול להיות שחיברת לרשת שלך מכשיר סיני שיושב בלי שמשתמשים בו.

“כן”.

מה זה אומר שהוא מחובר לרשת שלך – הוא מתחבר למאגר הנתונים?

“הוא מתחבר עם כבל תקשורת ומשדר תוצאות בדיקה למחשב. אלא אם אתה מקליד את התוצאות ידנית אחת אחת למחשב, מה שלא סביר שייעשה. כל מכשירי המעבדה שאני מכיר יושבים על רשת המחשוב של בית החולים (או קופת החולים, א”ל). אתה חייב שתהיה לך אפשרות להפיץ את המידע למחלקות”.

אם נניח לרגע תיאורטית שהמכשיר הזה יודע לאסוף מהרשת שלכם את המידע ולשדר אותו החוצה, תיאורטית אפשר להעביר כך את מאגר הדי-אן-אי של אזרחי ישראל לגורם זר. לא?

“לא. כי אתה לא מרצף די-אן-אי דרך המכשיר הזה. מה שכן, אם יש לך תולעת המסוגלת לשדר את הנתונים שבמחשב לגורם שלישי, אז הוא יכול לראות תיקים רפואיים של כל מי שבמערכת”.

סיכון ביטחוני

בספטמבר 2015 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין BGI לענקית ציוד התקשורת חואה-ווי (Huawei). בישראל, חואה-ווי ידועה לקהל הרחב בזכות הסמארטפונים שהיא מוכרת. בעולם היא מוכרת עקב הביקורת שספגה על קשריה לביון הסיני ועל ניסיונותיה להיכנס למכרזים לבניית רשתות 5G ברחבי העולם.

עוד באוקטובר 2012 קבעה ועדת המודיעין של בית הנבחרים האמריקני, שחקרה את חואה-ווי במשך חודשים ארוכים, כי החברה מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארה”ב[30]. זאת מכיוון שהחברה קשורה לביון הסיני ולכן עשויה לאפשר לו לשתול, בציוד התקשורת שהיא מתקינה ברחבי העולם, “דלתות אחוריות” שדרכן יעבור מידע לסין.

טכנאי מניח מערך הכולל נתוני די-אן-אי בתוך מכשיר סריקה . צולם ב-22 באוגוסט 2018 בבייג’ינג | תמונה: Greg Baker/AFP/Getty Images

בריאיון שערכתי עם גנרל מייקל היידן, לשעבר ראש הסי-איי-אי והאן-אס-אי, הוא אישר בפניי כי חואה-ווי אכן עוסקת בריגול לטובת סין[31]. לכך אפשר להוסיף את דבריה של מישל ואן קליב, שהייתה מנהלת המשרד הלאומי לביון נגדי של ארה”ב בממשל בוש הבן: “חברות [סיניות] גדולות כמו חואה-ווי משמשות לא רק כחברות ענק, אלא גם כסוסים [טרויאניים] של הביון הסיני. הן יכולות לספק גם כיסוי וגם שער כניסה לפעילויות ביון”[32].

שיתוף הפעולה החדש בין BGI לחואה-ווי עסק באחד הנושאים הבעייתיים ביותר מנקודת מבט של אבטחת מידע – ביג דאטה – איסוף של מאגרי מידע גדולים. על פי הודעת החברות, השת”פ עסק “בייסוד מערכת אחסון ביג דאטה של מידע גנטי”[33]. שיתוף פעולה כזה אמור היה להיות נורית אזהרה עבור משרד הביטחון.

“הסיכון הוא אמיתי ומיידי ואסור להתעלם מדבר כזה”, אומר לי יוסי אפלבאום, יוצא 8200, והיום מנכ”ל חברת הסייבר “ספיו סיסטמס” (Sepio Systems) ומייסדה. יו”ר “ספיו סיסטמס” הוא תמיר פארדו, ראש המוסד לשעבר (עד 2016), ובוועדה המייעצת שלה יושב רוברט ביגמן, שהיה מנהל אבטחת המידע של הסי-איי-אי במשך 15 שנה. “לאורך השנים ניצלו מדינות משברים כדי לקבל גישה נוחה יותר, תיאורטית – כמו במקרה הזה, למידע שראוי לשמור עליו מכל משמר”.

מאגר הגנום של סין בשן ג’ן | תמונה: Shutterstock

אפלבאום, המתגורר היום בארה”ב, נחשב למומחה עולמי לסייבר. הוא מצא שבבי ריגול שהותקנו במכשירים שונים – בתוך טלפונים (Ip Phone), בתוך מתגי תקשורת ואפילו בתוך מקלדת ובעכבר[34]. “בסופו של דבר המכשירים האלו [של BGI] יחוברו לתשתית הקיימת, וגם אם תיווצר הפרדה כלשהיא בין הרשתות זוהי פרקטיקה שהוכחה בעבר כלא הרמטית”, הוא אומר. לדבריו, התקנה של שתל חומרה בתוך המכשירים שישמש לגניבת מידע רגיש “היא פעולה קלה”, אבל “אין לי מושג אם זה המקרה”.

בריאיון קודם שערכתי איתו הוא הסביר: “בוא נגיד שאני ארגון ביון הרוצה לתקוף חברה. אגיע לספק שמוכר להם את הציוד, ושנייה לפני שהציוד יישלח לחברה, או שנייה אחרי, אשים איזשהו שתל בפנים שיאפשר להדליף את המידע. ברוב המקרים יצרני החומרה משאירים קונקטורים (connectors) של חומרה פתוחים על הבורד, המאפשרים גישה למעבד או לחיבורי רשת. זה גן עדן לתוקפים. אני יכול להתחבר אליהם בקלות – ליצור איזה בורד קטן שנראה זהה לחלוטין לבורדים האחרים בחומרה הלגיטימית, וכך להיכנס בצורה פשוטה ואפקטיבית.

“אין לי יכולת להסביר מדוע ישראל נותנת לסינים גישה פשוטה מאוד לידע, לטכנולוגיה ולתשתיות. […] אני חושב שגופי המודיעין בישראל בוודאות מוחלטת מודעים לאיום”, אפלבאום ממשיך, “השאלה היא אם מקשיבים להם או לא. זו כבר שאלה שאני לא רוצה להיכנס אליה”.

גם אם נתעלם לרגע משיתוף הפעולה של BGI עם חואה-ווי, קיים סיכון ביטחוני שאי אפשר להתעלם ממנו. “לא משנה אילו פרוטוקולים של פרטיות נקבעו על ידי החברה הסינית ומה הובטח [לישראלים] – הם חסרי כל ערך”, אומר סטיבן ו. מושר. “כל חברות ההייטק בסין, בין אם הן בבעלות ממשלתית ובין אם בבעלות פרטית, עובדות יד ביד עם המדינה”.

מושר מצביע על חוקי ביטחון המדינה של סין המחייבים את BGI לשתף פעולה עם המודיעין הסיני ולהעביר לו מידע – אם תתבקש לעשות כך. סעיף 11 בחוק ביטחון המדינה של סין מ-1993, למשל, קובע כי “ארגון ביטחון המדינה רשאי לבדוק את מכשירי התקשורת האלקטרוניים, את היישומים וכן ציוד דומה אחר והתקנים השייכים לכל ארגון או אינדיבידואל”[35]. במילים אחרות, המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק”ס), צבא סין וארגוני הביון הסיניים יכולים לקבל גישה ישירה לציוד של BGI ולמאגרי המידע שהיא אספה, מבלי ש-BGI תוכל לסרב. באופן דומה, “חוק המודיעין הלאומי” של סין מיוני 2017 קובע בסעיף 7 כי “כל ארגון או אזרח צריך לתמוך, לסייע ולשתף פעולה עם עבודת המודיעין של המדינה”[36].

אין זה סוד שהשב”כ אוסר על עובדיו לעבוד עם מכשירים סיניים, במיוחד מכשירים של חואה-ווי. אם כך, מדוע הוא מאפשר לחברה סינית – ועוד כזו המשתפת פעולה עם חואה-ווי – להתחבר לרשת המחשוב ולמאגר המידע של קופות החולים שבו מוחזקים תיקים רפואיים של מיליוני ישראלים?

ב-23 באפריל השנה אישרו לבסוף משרד הביטחון ומשרד הבריאות ל-BGI להקים מעבדת בדיקות בישראל ביחד עם מיי הריטג’. הציוד יהיה של החברה הסינית, הניהול יהיה ישראלי.

כך התווסף סיכון ביטחוני חדש: שהחברה הסינית תשיג – באמצעות שיתוף פעולה עתידי עם מיי הריטג’ – גישה למאגר המידע של החברה הישראלית, בו שמורים פרטיהם האישיים של מיליוני בני אדם, בהם גם נתוני די-אן-אי.

בכל הקשור במעבדת הקורונה הנוכחית, מסר מנכ”ל מיי הריטג’ גלעד יפת כי בהתאם להסכם עם משרד הביטחון ומשרד הבריאות “המעבדה לא תהיה קשורה לתשתית של מיי הריטג’, לאתר שלה, לשירותים וכו’. וכוח האדם שלה יהיה מופרד מהעובדים של מיי הריטג'”. לדבריו, BGI לא תקבל כל גישה לדגימות במעבדה, ואף מידע לא יישלח על ידי המעבדה ל-BGI או לסין או לכל גוף שלישי. כמו כן, הדגימות יושמדו על ידי המעבדה לאחר שהמעבדה תבדוק אותן.

“האם מיי הריטג’ ו-BGI ישתפו פעולה בעתיד מעבר למעבדה היא אפשרות שנותר להמתין ולראות”, מסר יפת, שלא הגיב לשאלתי האם ידע על שיתוף הפעולה של BGI עם חואה-ווי, שנגדה כאמור האשמות חמורות בדבר ריגול.

“מצד אחד ייתכן בהחלט שמדובר פה במהלך תמים ובוודאות במהלך ראוי של מיי הריטג'”, אומר אפלבאום, “אבל מצד שני יש פה בארה”ב קולות הולכים וגוברים, ולא רק מצד גורמים פוליטיים, שהמהלכים הסיניים של הפצת ציוד אחרי התפשטות הווירוס אינם תמימים”.

בדוח שפרסמה בפברואר 2019 הוועדה האמריקנית לבחינת יחסי הכלכלה והביטחון בין סין לארה”ב (USCC) נכתב כי “ניסיונותיה של סין להשיג נתוני בריאות של אזרחי ארה”ב, בשילוב עם הגנה מוגבלת על הנתונים מצד ארה”ב, מעלה שאלות הקשורות בביטחון הלאומי”[37].

“ביוטכנולוגיה, כמו טכנולוגיות מתקדמות רבות אחרות, היא חרב פיפיות”, אומר סטיבן ו. מושר. “פירוש הדבר שמאגר המידע הגנומי והתיקים הרפואיים שסין מחזיקה על אזרחים אמריקנים ועל אזרחים אחרים במערב עשוי לשמש למטרות צבאיות, כמו גם למטרות אזרחיות. הסיכון לביטחון הלאומי הוא אמיתי”.

קיימות לפחות שתי דרכי התקפה אפשריות, מציין הדוח האמריקני. הראשונה היא שמדינות זרות, כמו סין, יסחטו אינדיבידואלים באמצעות איום לחשוף את מצבם הבריאותי המביך. דרך נוספת היא להשתמש במידע הבריאותי שנאסף על דיפלומטים מסוימים, פוליטיקאים או מנהיגים צבאיים, לדוגמה על אלרגיות שמפריעות להם, כדי להוציא לפועל מתקפה ממוקדת נגדם ש”תגרום לתגובה אלרגית או פציעה אנושה”[38].

“האם למפלגה הקומוניסטית הסינית השולטת כיום בסין יהיו נקיפות מצפון להוציא לפועל מתקפות כאלה? ברור שלא”, אומר מושר. “אחרי הכול, מדובר במשטר שמוציא להורג באופן סלקטיבי מאמינים דתיים חפים מפשע, רק משום שהרקמות שלהם תואמות לאנשים הזקוקים להשתלת איברים – משטר שלתפיסתו חיי אדם הם לא יותר מאשר מוצר צריכה חד-פעמי”.

לסיכום, אין ספק שמדינת ישראל יכולה ואף חייבת לעשות עבודה טובה יותר בהגנה על פרטיות המידע הרפואי שלנו. בתור צעד ראשון היא יכולה לאסור על המעבדות בישראל לשלוח דגימות ל-BGI לצורך ריצוף גנום – דבר שנעשה כבר שנים. לאחר מכן היא צריכה לשקול האם חיבור מכשירים סיניים לרשת המידע של קופות החולים, ושליחת אלפי ישראלים לביצוע בדיקות קורונה במעבדה סינית – היושבת בלב ישראל – היא מוצדקת מבחינת הסיכון הכרוך בכך, שכן הגנה על המידע הרפואי והגנומי של אזרחי ישראל הוא נושא של ביטחון לאומי.

* ממשרד הבריאות ומשניר זנו, מנכ”ל AID Genomics, לא התקבלה תגובה במשך שבוע, עד למועד ירידת הכתבה לדפוס.

* עדכון: לאחר פרסום הכתבה באתר האינטרנט פניתי בשנית למשרד הבריאות לקבל את תגובתם. ממשרד הבריאות נמסר: “בישראל מיליוני מכשירים מסוגים שונים מתוצרת סין. מערכת הבריאות עומדת כבר כיום בתקנים המחמירים ביותר של אבטחת מידע ואיננו רואים סיבה להתייחס אחרת למכשור כזה או אחר”.

  1. Lone Frank, “China Is Rewriting the Book on Genome Research”, Newsweek, April 2011
  2. John Whitfield, “Rice genome unveiled”, Nature, April 2002
  3. Wang J, He X, Jue Ruan, +16, “ChickVD: a sequence variation database for the chicken genome”, Jan 2005
  4. NIH, “International Consortium Announces the 1000 Genomes Project”, January 2008
  5. Science Daily, “Giant Panda Genome To Be Sequenced”, March 2008
  6. Robert Sanders, “Tibetans adapted to high altitude in less than 3,000 years”, Berkeley News, July 2010
  7. Dawn Field‏, Neil Davies‏, “Biocode: The New Age of Genomics”, Chapter: Genomics Goliath, 2015
  8. Andrew Pollack, “DNA Sequencing Caught in Deluge of Data”, New York Times, Nov 2011
  9. Dawn Field‏, Neil Davies‏, “Biocode: The New Age of Genomics”, Chapter: Genomics Goliath, 2015
  10. GenomeWeb, “Illumina Sues BGI Again, Alleging New CoolMPS Chemistry Infringes SBS Patents”, Feb 2020
  11. Aleks Eror, “China Is Engineering Genius Babies”, Vice.com, March 2013
  12. Gautam Naik, “A Genetic Code for Genius?”, The Wall Street Journal, Feb 2013
  13. Gwynn Guilford, “A Chinese company is pioneering the technology to let parents pick their smartest embryo”, Quartz, January 2014
  14. BGI Shenzhen, “BGI-Shenzhen Completes Acquisition of Complete Genomics”, March 2013, PR Newswire
  15. Christina Larson, “Inside China’s Genome Factory”, MIT Technology Review, February 2013
  16. SWFI, “Russian Direct Investment Fund to Partner with BGI Group”, April 25 2019
  17. רנן נצר, “החזון הוא שב-2020 כל תינוק ייצא מביה”ח עם הדנ”א המפורט”, גלובס, אוקטובר 2013
  18. https://www.health.gov.il/hozer/mr04_2014.pdf
  19. https://www.health.gov.il/Subjects/Genetics/Documents/genet_send.pdf
  20. Emma Lee, “BGI Genomics faces criticism for working with overseas institution”, TechNode, October 2018
  21. AsianScientist, “China Launches Its First National Gene Bank”, September 2016
  22. Eva Fu, “China Collecting DNA From Males Across Country, Prompting Eugenics and Privacy Concerns”, The Epoch Times, October 2019
  23. Steven Westley Mosher, Wikipedia
  24. https://www.facebook.com/yaniv.erlich.7/posts/10157323482507736
  25. Rachel Sandler, “Genealogy site MyHeritage discovered passwords of 92 million accounts on a private server, but says the data was encrypted”, Business Insider, June 2018
  26. https://www.facebook.com/yaniv.erlich.7/posts/10157363850497736
  27. Xinhua, “Israel signs 25.2-mln-USD deal with BGI on COVID-19 testing equipment”, April 8 2020
  28. אורי ברקוביץ’, “ישראל תרכוש ערכות לבדיקת קורונה של ענקית הגנומיקה הסינית BGI ב-90 מיליון שקל”, גלובס, 8 באפריל 2020
  29. אבי בר, “חברת “AID GENOMICS” הנחיתה היום בישראל משלוח נוסף של 200,000 בדיקות RNA-COVID 19 לזיהוי נגיף הקורונה של התאגיד הסיני BGI.!”, kib.co.il, 26 במארס 2020
  30. U.S. House of Representatives 112th Congress, “Investigative Report on the U.S. National Security Issues Posed by Chinese Telecommunications Companies Huawei and ZTE”, October 8, 2012
  31. איל לוינטר, “המרגל מס’ 1 של ארה”ב עושה חשבון נפש”, אתר מגזין אפוק טיימס, אפריל 2016
  32. Bill Gertz, “Chinese telecom firm tied to spy ministry”, The Washington Times, October 2011
  33. AsianScientist, “Huawei & BGI Partner On Big Data Genome Storage Project”, October 2015
  34. איל לוינטר, “שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם סין עלול לעלות לנו ביוקר”, אתר מגזין אפוק טיימס ישראל, דצמבר 2018
  35. China.Org.Cn, “State Security Law of the People’s Republic of China”, Article 11
  36. Chinese National People’s Congress Network, “National Intelligence Law of the People’s Republic”, cs.brown.edu, June 2017, Article 7
  37. A report prepared for the U.S.-China Economic and Security Review Commission, “China’s Biotechnology Development: The Role of US and Other Foreign Engagement”, February 2019, p-6
  38. A report prepared for the U.S.-China Economic and Security Review Commission, “China’s Biotechnology Development: The Role of US and Other Foreign Engagement”, February 2019, p-133

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!