הגולאג הדיגיטלי של גוגל

מייקל רקטנוואלד (Rectenwald) הורחק לסמסטר שלם ממשרתו כפרופסור בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת ניו יורק. הסיבה להרחקה הייתה דברים שאמר בריאיון לעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה “וושינגטון סקוור ניוז”. בריאיון הוא מתח ביקורת על האידיאולוגיה השולטת לדעתו בפקולטה, והנכפית על המרצים ועל הסטודנטים. בגלל אידיאולוגיה זו, הוא טען, השיח שמתקיים בכיתות הלימוד ובכנסים שונים באוניברסיטה עוסק בעיקר בנושאים של פוליטיקת זהויות, תקינות פוליטית ודברים מסוג זה. למרצים מתוך האוניברסיטה ולאורחים מבחוץ, המזוהים כבעלי נטיות שמרניות, לא ניתנת במה להביע את דעותיהם. הוא סיפר שהאוניברסיטה מתכננת להפעיל קו חם שבו יעודדו סטודנטים לדווח על מרצים או על עמיתים המביעים דעות שמרניות, כפי שכבר קיים באוניברסיטאות אחרות.

“בעקבות הריאיון זומנתי לוועדת האתיקה של האוניברסיטה”, סיפר לי רקטנוואלד בסוף 2019. “ביותר מ-200 אוניברסיטאות ברחבי ארה”ב שולטת אידיאולוגיה דומה. יש אוניברסיטאות שאסרו ללמד את פרק ‘התופת’ בפואמה ‘הקומדיה האלוהית’ של דנטה מחשש לפגיעה ברגשותיהן של קבוצות מסוימות”.

בימים שבהם התנגש רקטנוואלד עם הנהלת האוניברסיטה, הוא היה עסוק בכתיבת פרק בספר העוסק בתקשורת דיגיטלית. ככל שצלל פנימה הוא הופתע לגלות שאותה משטרת דיבור ומחשבות שפגש באקדמיה, קיימת גם במרחב הדיגיטלי. ענקית הטכנולוגיה גוגל מפקחת, מצנזרת או מצניעה, לטענתו, אנשים בעלי דעות שמרניות. לספרו הוא קרא “”Google Archipelago (2019) בהשראת הספר “ארכיפלג גולאג”, שכתב הסופר הרוסי אלכסנדר סולז’ניצין, על חוויותיו כאסיר בגולאג. “אני לא אומר ש’ארכיפלג גוגל’ דומה לזה של הגולאגים, במובן של הענישה הפיזית והעינויים הנוראיים שהתרחשו שם”, אמר לי רקטנוואלד, “אבל יכולות המעקב והפיקוח של גוגל אחרי הדעות והמחשבות שלנו עולות בהרבה על אלה שהיו אפשריות בגולאגים”.

“אתה לא מגזים קצת? זה נשמע כמעט כמו תיאוריית קונספירציה”, אמרתי לו. “יש לך ראיות לטיעונים שלך”? “יש הרבה ראיות”, הוא אמר. הוא הזכיר את רוברט אפשטיין, פסיכולוג וחוקר בכיר ב”מכון האמריקני למחקר וטכנולוגיה של התנהגות”, ולשעבר העורך הראשי של מגזין Psychology Today. אפשטיין חקר את ההתנהלות של גוגל לאורך כמה שנים וגילה, לטענתו, כי היא מבצעת מניפולציה על תוצאות החיפוש באמצעות סט של טכניקות שמטרתן לשנות את דעת הקהל מבלי שאנשים יהיו מודעים לכך, ומבלי להשאיר כל זכר למעשה.

הוא גם הזכיר אנשים שפוטרו מגוגל בגלל דעותיהם. “למשל ג’יימס דאמור, מהנדס בגוגל שפוטר משום שטען שבגלל שיש הבדלים בין גברים לנשים יש פחות נשים בהיי טק, וקרא לדיון פתוח יותר לגבי המדיניות של גוגל בנושא זה”. או מהנדס התוכנה זק וורהיס (Vorhies) שפוטר לאחר שחשף מסמכים שלטענתו מוכיחים כי גוגל חוסמת או מסירה בחשאי תכנים בעלי נטייה קונסרבטיבית שאינם מתאימים לאג’נדה הפוליטית שלה, על אף שהיא מצהירה כי היא גוף ניטרלי.

רקטנוואלד דיבר גם על אתר האינטרנט השמרני Prager U שבמשך שנים מספר ממשיכה יוטיוב (שבבעלות גוגל) להגביל את הצפייה והקידום של סרטוניו, כמו לדוגמה הסרטון: “עשרת הדיברות: מה אתה צריך לדעת”. תביעה שהגישה Prager U נגד גוגל נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע כי Prager U לא הצליחה להוכיח שיוטיוב פגעה בחופש הביטוי, בהתחשב בעובדה שיוטיוב היא חברה פרטית.

בכל מקרה, הנחתי את הריאיון עם רקטנוואלד בצד. ייתכן ששיקול הדעת שלו, חשבתי, הושפע מסילוקו מהאוניברסיטה. גם אם יש מספר מקרים נכונים שתיאר, קשה היה לי להאמין שפועלת יד מכוונת המבצעת צנזורה שיטתית.

אבל שורה של דיווחים נוספים שהופיעו מאז שפרצה מגפת הקורונה שינו אט אט את דעתי. הפעם לא היה מדובר בצנזורה של דעות שמרניות, אלא בצנזורה של דעות בנושאים מגוונים. זה התחיל במספר דיווחים בסוף אפריל על הורדת וידאו של שני רופאים שדנו בדרכים השונות שלדעתם יש לטפל במשבר הקורונה וביקרו בחריפות את הטיפול הנוכחי במצב. יוטיוב טענה כי הווידאו מפר את “כללי הקהילה שלה” מכיוון שהוא מציג מידע שאינו תואם לגישה של הרשויות המוסמכות. זה המשיך בתיוג וידאו שעלה לערוץ היוטיוב China Uncensored המתמחה בסיקור של סין. יוטיוב טענה, ללא סיבה הגיונית, כי הווידאו “פוגעני ומסוכן” (אחרי כשבוע היא הודתה בטעות). הווידאו עסק בחקירה שניהלה ארה”ב במטרה לבדוק האם הווירוס ברח ממעבדה בסין – כפי שדווח ברשתות תקשורת כמו ה-CNN. ובמאי, בדיקה שערך פיטר סוואב מהעיתון אפוק טיימס ניו יורק, הראתה כי יוטיוב מוחקת אוטומטית תגובות המזכירות ביטויים מסוימים בסינית המשמשים לבקר את המפלגה הקומוניסטית הסינית (ראו מאמר דעה נפרד בנושא זה).

השיא הגיע בסוף אותו חודש, כאשר נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הוציא צו נשיאותי “למניעת צנזורה באינטרנט”. מטרתו הייתה להתחיל לקדם כללים ברורים יותר לדיון חופשי ופתוח ברשתות החברתיות, כולל יוטיוב, בעקבות הצנזורה שלטענתו מופעלת על ידן נגד דעות שמרניות – כולל נגדו.

עד היום טענה גוגל/יוטיוב שבתור חברה עצמאית זכותה לצנזר מה שנראה לה לנכון. הבעיה היא שגוגל, יוטיוב וגם פייסבוק וטוויטר, אינן סתם חברות עצמאיות. אנשים רבים עוקבים אחרי החדשות, שומרים על קשר עם משפחתם ועם חבריהם, ומשתפים את דעותיהם על אירועים עכשוויים דרך הרשתות החברתיות האלה – שהפכו לכיכר הציבורית של המאה ה-21. באמתחתן כוח עצום שיכול לעצב את תפישות הציבור, לקבוע מה אנשים יראו ומה לא, מה מותר להם לומר ומה אסור.

כשסרטון על “עשרת הדיברות” מוגבל לצפייה אנחנו בבעיה. ברור לכולנו שהפצת עובדות כוזבות (פייק ניוז) יכולה לגרום לנזק. כעת עלינו לשקול האם גם צנזורה של דעות מגוונות – משני צידי המתרס – יכולה לגרום לנזק דומה.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!