מנהיגות במשבר: כיצד הצליחו שקלטון וצוותו לשרוד בים של אנטארקטיקה

מסע קודם של שקלטון לאנטארטיקה, על סיפון הספינה נמרוד (1908) | תמונה: Hulton Archive/Getty Images

הספינה “אֶנדיוּרֶנס”, שבה הפליגו במשך עשרה חודשים, עמדה לכודה בשדה הקרח בין גושים מפלצתיים. שלושה ימים הם נאבקו להצילה מטונות הקרח שמחצו אותה בלב הים האנטרקטי. אך “איתני הטבע היו אדירים מכדי לתופסם בחושים”, כתב אחד מאנשי הצוות בזכרונותיו[1], וביום השלישי בשעה חמש אחר הצהריים, הם שמעו את קולו של מפקדם – סר ארנסט שקלטון, מגלה ארצות בריטי – מורה להם לנטוש את הספינה.

105 שנה עברו מהיום ההוא, בו מצאו עצמם 28 גברים, בהם מגלי ארצות, מדענים, רופאים, נגר, צלם, צייר ועוד, תקועים על קרחונים בשום מקום, בקור עז, ללא מכשיר קשר, עומדים למות.

סר ארנסט שקלטון

שקלטון לא התאבל, לפחות לא הפגין סימנים כלפי חוץ. על אף שחלומו בן עשרות השנים להגיע אל יבשת אנטארקטיקה הקפואה שקע הרגע בים, הוא החליט לפעול מהר כדי להפיח תקווה באנשיו. כמו יורד ים בטוח ומנוסה, הסיט את ההגה במהירות וקבע כיוון חדש למשימה: “לשוב הביתה בשלום”. בקור של מינוס 20-10 מעלות, ללא מזון מספק וללא כלי תחבורה, העתיד לא נראה אופטימי במיוחד.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!