מתרגלת הפאלון גונג הסינית מחכה בדאגה להכרעת בית המשפט העליון בישראל

בית המשפט העליון דן בשבוע שעבר בערעורה של המתרגלת שבקשתה למקלט בישראל נדחתה. כעשרים מתרגלי פאלון גונג סינים בישראל חוששים לנסוע למולדתם

פאלון גונג

מתרגלי פאלון גונג רבים בעולם מבקשים מקלט מדיני מחשש למאסר, לעינויים ולמוות אם יחזרו לסין. בתמונה: עצרת מחאה לציון 13 שנה לרדיפה נגד הפאלון גונג בסין, בחודש שעבר, בבירת ארה”ב – צילום: אדוארד דאי, אפוק טיימס

בפעם הראשונה בישראל דן בית המשפט העליון בשבוע שעבר במקרה הקשור לרדיפה נגד מתרגלי השיטה הרוחנית "פאלון גונג" על ידי המשטר הסיני. את גב’ ג’אנג (שם בדוי, צו איסור פרסום הוטל על שמה האמיתי) אני מכיר כבר כמה שנים. אני רואה אותה ברבות מהפעילויות שעורכים מתרגלי פאלון גונג בישראל כדי לחשוף את הרדיפה נגדם. ראיתי אותה גם מתרגלת את התרגילים על חוף הים בקבוצה. בית המשפט העליון דן ביום רביעי בבקשת המקלט של ג’אנג, החוששת ממאסר, עינויים או אפילו גרוע מכך – מוות, במקרה שתוחזר לסין.

קצת יותר מעשרים מתרגלי פאלון גונג סינים הגישו בקשות למקלט מדיני בישראל. כמו מתרגלי פאלון גונג אחרים בישראל, הם נפגשים מדי שבוע לתרגל את התרגילים, ללמוד ביחד את הספרים של השיטה, ולשתף ביחד על התנסויותיהם מתהליך השיפור העצמי שהם עוברים בתוך השיטה. כמו רוב מתרגלי הפאלון גונג שאני מכיר, הם נוהגים להסביר כי בזמן שעמיתיהם בסין נאסרים, עוברים עינויים ונרצחים, הם לא יכולים לשתוק ורק להמשיך להפיק תועלת מהתרגול בשיטה. בחייהם היומיומיים הם עובדים בעבודות שונות. רובם באותן עבודות שרבים מהזרים מוצאים את עצמם בהן – בניין, טיפול בקשישים וניקיון.

משרד הפנים לא ממהר להעניק להם מקלט מדיני, כפי שהוא לא ממהר לעשות במקרים אחרים של בקשות מקלט. אף אחד מהם למעשה לא הוכר באופן רשמי כפליט על ידי המדינה עד כה. אולם מצד שני, אף אחד מהם עדיין לא נשלח בחזרה לסין. בדרך כלל בקשותיהם נמצאות בבדיקה שלעולם אינה נגמרת, וכך, בכל שלושה חודשים מאריכים את אשרת השהייה הזמנית שלהם. בקשותיהם הראשונות של רבים מהם נדחו, אולם הותר להם להגיש ערעור, וכך ממשיכות הבדיקות במשרד הפנים.

אבל הסיפור של ג’אנג שונה. ג’אנג היא הראשונה שגם הערעור שלה נדחה על ידי משרד הפנים. זה לא שמשרד הפנים לא מכיר ברדיפה שעוברים מתרגלי הפאלון גונג בסין, אלא שהוא מטיל ספק גדול באמינות עדויותיה של ג’אנג. כתוצאה מכך, לא מאמינים במשרד הפנים שג’אנג באמת מתרגלת פאלון גונג באופן כנה ואמיתי, ולכן הם חושבים שאם תוחזר לסין לא תעמוד בפני סכנה.

סוכנים חשאיים מציפים את העולם

יש שני מיתוסים לגבי הרדיפה בסין שכדאי לבחון מחדש. ראשית, הטענה שרק אנשים "מרכזיים" בפאלון גונג נמצאים בסכנת רדיפה, כמו למשל אנשים ששימשו כאחראים על מפגשי תרגול או שלקחו יוזמה פעילה יותר בארגון פעילויות.

עו"ד סמדר בן-נתן המייצגת את ג’אנג שוללת את הטענה הזאת. "בסין יש אלפים של מתרגלי פאלון גונג שנמצאים במאסר, במחנות עבודה, שעוברים עינויים ושהוצאו להורג", אמרה בדיון בבית המשפט העליון ביום רביעי. "אי אפשר להגיד שהם ‘מתרגלים מרכזיים’, שרק אם אדם הוא ‘מרכזי’ הוא צפוי להירדף".

למעשה, לפי חלק מההערכות מאות אלפי מתרגלי פאלון גונג נמצאים במעצר ובמחנות עבודה. משקיפים זרים שעליהם הסתמכה מחלקת המדינה האמריקנית בהחלטה שקיבלה ב-2001 העריכו כי לפחות חצי מהאסירים המוחזקים כיום במחנות העבודה בכפייה בסין הם מתרגלי פאלון גונג. השליח המיוחד של האו"ם לנושא עינויים, מנפרד נובאק, מצא בביקור שערך בסין ב-2005 כי שני שליש ממקרי העינויים המדווחים במחנות העבודה בכפייה היו של מתרגלי פאלון גונג. קשה לטעון שכל אותם אנשים הם "מרכזיים" בפאלון גונג.

שאלה נוספת שעלתה במקרה של ג’אנג, שאלה שעולה גם בבקשות מקלט אחרות, היא האם רשויות המשטר הקומוניסטי הסיני מודעות לכך שהיא מתרגלת פאלון גונג, או לכך שהשתתפה בפעילויות מחאה נגד רדיפת השיטה. את זה, מן הסתם, לא ניתן לדעת בבירור. עם זאת, יש מידע רב על המאמצים הרבים שמשקיעות שגרירויות סין באיסוף מידע על מתרגלי פאלון גונג מחוץ לסין.

ביולי 2009 התקיימה הפגנה נגד רדיפת הפאלון גונג מול שגרירות סין. הגעתי לשם כדי לסקר את האירוע. לבקשתה של עו"ד בן-נתן, הגשתי אחר כך תצהיר, שבו השתמשה בעתירה שהכינה, שפירט את שאירע שם: מתוך בניין השגרירות שני סינים צעירים. אחד מהם אחז במצלמה מקצועית, ודאג לצלם את משתתפי ההפגנה מזוויות רבות. הם הזדהו כעיתונאים של שין-חואה, סוכנות הידיעות של המשטר הסיני. אין זה חדש לי שהמשטר משתמש בכתבים סינים כדי לאסוף מידע לצרכיו, אבל מתוך סקרנות לדעת מה תהיה התשובה שאלתי את הכתבים אם הם מתכוונים לסקר את האירוע. התשובה השלילית כמובן לא הפתיעה אותי. מיד כשסיימו לצלם נכנסו בחזרה לבניין השגרירות. קשה להניח שהם פשוט רצו להעלות את התמונות לפייסבוק להנאתם. גב’ ג’אנג, מבקשת המקלט, הייתה אחת ממשתתפות ההפגנה באותו יום.

זו רק דוגמה אחת מני רבות. יש קבוצת מתרגלי פאלון גונג סינים הנוהגת להיפגש לתרגל את תרגילי השיטה פעם בשבוע על חוף הים בתל אביב. הם סיפרו לי כי מספר פעמים הגיע לשם אדם סיני שצילם אותם מזוויות שונות אך סירב להזדהות, או שהזדהה כיפני אף על פי שהיה ברור להם שהוא סיני. בחלק מאותן פעמים גב’ ג’אנג הייתה שם.

"כל אזרח סיני בחו"ל הוא מרגל פוטנציאלי", אמר לפני כמה שנים צ’ן יונג-לין, דיפלומט סיני שערק מהקונסוליה הסינית בסידני. "הממשלה הקומוניסטית הסינית יכולה לעשות שימוש בכל אדם שנמצא מחוץ לסין ושיש לו שורשים סיניים לפעולות ריגול". הוא סיפר כי הוא היה אחראי על איסוף מידע על מתרגלי פאלון גונג באוסטרליה, מתנגדי משטר סינים במדינה ופעילים למען דמוקרטיה. הוא סיפר על כ-1,000 מרגלים הפועלים באוסטרליה.

עריק סיני אחר, האו פנג-ג’ון, סיפר לאפוק טיימס כי גם בקנדה קיימת רשת ריגול של 1,000 מרגלים, שתפקידה לא רק להשיג מידע על טכנולוגיות ועל ביטחון, אלא בעיקר לאסוף מידע על קבוצות הנרדפות על ידי המשטר הסיני.

"ממירים" נרדפים לרודפים

מבקשת מקלט

ג’אנג, מבקשת המקלט, בכניסה לבית המשפט העליון בשבוע שעבר – צילום: רני שוקת, NTD

מיתוס שני לגבי הרדיפה בסין מתייחס לכך שאם אדם יצהיר שהוא אינו מתרגל אז הרשויות יעזבו אותו לנפשו. נראה שכשמשרד הפנים מאמין שאם ג’אנג תגורש לסין היא תוכל להפסיק לתרגל וכך להימנע מרדיפה, הוא מסתמך על ההנחה הזאת. אם היא לא מתרגלת כנה, לא תהיה לדעתם בעיה.

בן-נתן חושבת אחרת: "בוודאי שהיא מתרגלת כנה, אבל זה לא צריך להיות המוקד של הבדיקה", היא מסבירה. "המוקד של הבדיקה צריך להיות האם השלטונות של סין רואים בה מי שמתרגלת. אם הם רואים בה, הם ינסו להגיע אליה בכל מקרה".

לפני יותר משנה פגשתי בישראל את מר וואנג (שם בדוי), פועל בניין סיני אשר עובד בישראל כבר כמה שנים. וואנג נסע לסין כדי לבקר את משפחתו. הוא לקח אתו את המחשב הנייד שלו. בכניסה לסין, כך סיפר, עצרו אותו הרשויות וביקשו לבדוק את תכולת המחשב שלו. על המחשב שלו הם מצאו מגוון רחב של חומרים על הפאלון גונג ששלחה לו ידידה ישראלית המתרגלת פאלון גונג. להערכתי הם כבר ידעו מראש מה ימצאו במחשב שלו. מנגנוני הביון האלקטרוניים של המשטר הסיני מתוחכמים מאוד, ויכולים בקלות ובאופן אוטומטי להשיג מידע אישי על אזרחים פרטיים. תוכנות מחשב סיניות פופולאריות מכילות בתוכן סוסים טרויאנים שתפקידם לאסוף מידע ולהעביר אותו לרשויות. וואנג התעקש שאיננו מתרגל פאלון גונג, אבל השוטרים עדיין החזיקו אותו זמן ממושך בתחקור מתיש.

וואנג אמנם חזר בשלום לישראל בסופו של דבר, אולם מאז לא הפסיקו הרשויות להטריד את הוריו. אביו אפילו שלח לו מכתב בבקשה שלא יחזור עוד לסין ולא יצור עוד קשר עם המשפחה מחשש לגורלו ולגורלם. המצב הזה שם את משפחתו בלחץ נפשי כבד. כשאמו מתה הוא לא העז לחזור לסין כדי לנחם את אביו. אביו, שהיה שקוע בצער עמוק מכל הסיטואציה, מת גם הוא כעבור זמן לא רב.

אבל סיפור מזעזע עוד יותר הוא סיפורה של ג’ניפר דזנג, אותה פגשתי כשהגיעה לארץ ב-2008. דזנג עברה עינויים קשים במחנה לחינוך מחדש באמצעות עבודות פרך. סוהרים חשמלו אותה באלות חשמליות, הרעיבו אותה ומנעו ממנה שינה. "ראיתי אנשים מאבדים את שפיותם בזה אחר זה", היא סיפרה כשהייתה בישראל. "ראיתי אנשים מתים. ה’חינוך מחדש’ הוא בעצם דרך למנוע מהאדם להיות אדם, כאשר לוקחים ממנו את שפיותו, את רצונו החופשי, את כבודו ואת מודעותו לעצמו".

כשלא יכלה לשאת זאת עוד החליטה דזנג להיכנע לדרישותיהם של הסוהרים ולהצהיר שהיא מפסיקה לתרגל פאלון גונג. היא קיוותה שמעכשיו יניחו לה לנפשה, והיא תהיה אדם חופשי שוב. אולם הייסורים הקשים מכול רק עמדו להתחיל, כשהסוהרים אילצו אותה "לעבור צד", ולסייע להם לרדוף מתרגלי פאלון גונג אחרים ו"להעביר" אותם לצד שלהם.

קיימים סיפורים רבים על מתרגלי פאלון גונג שלאחר שהסכימו לחתום על הצהרות שהם לא יתרגלו עוד פאלון גונג אולצו לעבוד כ"סוכנים חשאיים", לאסוף מידע על מתרגלי פאלון גונג אחרים ולהעביר אותו לרשויות, ולסייע למשטר לרדוף אותם.

מחכים להכרעה של בית המשפט העליון

גב’ ג’אנג הגישה בתחילה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד סמדר בן-נתן. בעתירה הסבירה בן-נתן כי משרד הפנים שגה בכך שחשב שהיא אינה מתרגלת פאלון גונג אמיתית. היא הסבירה כי מה שנראה כחוסר אמינות יכול היה לנבוע מהלחץ הנפשי שהייתה נתונה בו במהלך הריאיונות. בנוסף, היא הסבירה, ג’אנג החלה ליישם את עקרונות השיטה בהדרגה. ג’אנג עצמה מספרת כי בזמן הריאיון הראשון היא חששה לספר את האמת פחד מכיוון שפחדה לגורל משפחתה וגם מחשש לגורלה במקרה שתוחזר לסין.

בן-נתן גם ציינה בעתירה כי משרד הפנים נמנע מלבחון את הטענה העיקרית – האם מבקשת המקלט עלולה להירדף בסין, ובמקום זאת בחר להתמקד באמינות עדויותיה או כנותה בתרגול השיטה הרוחנית.

אולם בית המשפט המחוזי בראשות השופט יורם נועם החליט במארס השנה לדחות את העתירה. השופט כתב כי לא מצא מקום להתערב בהחלטה המנהלית, והסביר כי ג’אנג לא הוכיחה כי היא פעילה בשיטת הפאלון גונג בתום לב וכדרך חיים.

ג’אנג הגישה ערעור לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד בן נתן. ביום רביעי התקיים הדיון הראשון. הרכב השופטים הוא השופטת מרים נאור, השופט נעם סולברג והשופט יצחק עמית. בהתאם להחלטת השופטים, ייתכן שיתקיימו דיונים נוספים כדי להעלות טענות נוספות.

Leave a Reply

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!